Life Lessons
כשהייתי ילדה, חלמתי שכשאגדל סוף סוף אוכל לעשות מה שאני רוצה: לאכול בדיוק מה שמתחשק לי, להיכנס למיטה מתי שיתחשק לי, לצאת החוצה בלי לשאול רשות.
Это было много лет назад, когда я вспоминаю свои первые взрослые отношения в Тель-Авиве город, где шум моря смешивается с криками чаек и запахом фалафеля
Povestea aceasta s-a întâmplat fiicei mele, Zohar, când era în clasa a zecea, cu ani buni în urmă, pe vremea când locuiam în Tel Aviv. Țin minte cum am
Life Lessons
כלתה שלי, מיכל, תלתה שלט על הדלת: “בבקשה, אל תבואי בלי להודיע מראש.” ואני גרתי שלוש דקות משם. כשראיתי את השלט לראשונה, הייתי בטוחה שזו בדיחה.
לפני שלושים שנה, החיים שלי נקטעו על כביש רטוב בלילה של גשם בתל-אביב. תאונת דרכים לקחה ממני את אשתי ואת בתי הקטנה. מאז לא באמת חייתי הייתי בובת צל, מתנועע
Выходя из больницы в Тель-Авиве, Наама чуть не столкнулась в дверях с мужчиной. סליחה, сказал он, не особо улыбаясь, но задержал на ней взгляд.
Высадив любовницу у её дома на улице בן-יהודה, я, אמיתי בוכריס, тепло с ней простился и поехал к себе в квартиру в תל אביב. Перед тем, как войти в подъезд
Life Lessons
תקשיבי, כשאני הייתי ילדה, תמיד דמיינתי לעצמי איך כשאגדל, סוף סוף אוכל לעשות מה שמתחשק לי: לאכול מה שבא לי, ללכת לישון מתי שבא לי, לצאת בלי לבקש רשות מאף אחד.
קראתי סיפור של אמא בודדה כאן שסיפרה שהיא לא יודעת מה לעשות ומרגישה שאין לה דרך החוצה. זה גרם לי לרצות לשתף גם את שלי. לא כדי לשפוט, אלא כי כשתלויים בך
Tenía diez años cuando mi padre, por primera vez, no me llamó para desayunar, sino que en silencio me condujo al patio. Aquella mañana, el escarcha en