Life Lessons
«ב-31 אימא ואחות שלי מגיעות, הנה התפריט צעד אל הכיריים», אמרתי לאשתי. אבל היא הפתיעה את כולם. רונית ניגבה צלחת והקשיבה איך יורם מדבר מאחוריה.
את לא אחראית, אימא. תלדי במקום אחר. הייתה זו התקופה הרחוקה, בהם עוד היו בתים ריקים בשכונות הישנות של תל אביב ועל הגגות היו קולטים מים. אז, כשהייתי בסך
Life Lessons
שש שנים אנחנו חוגגים את ראש השנה אצלך בחינם ובקרוב נתאסף שוב! הכריזה חמתי, אבל המקרר לחש אחרת. רונית, שלחתי לך רשימה, תסתכלי טוב נעמי בן דויד לא טרחה לברך
לא חשבתי אף פעם שאני אדם חשדן, וכל שכן לא פראנואיד. אני מהאנשים שמעדיפים עובדות, מספרים ותכניות מסודרות עובד שיפוצים מחיפה עם עשרים שנה ניסיון, שמסתמך
Life Lessons
ביומן שלי, ערב לפני ערב השנה החדשה, שמעתי שוב את המשפט המוכר מכיוון המטבח: “גלי, שלושים ואחד לחודש אמא שלי וטל תגיעו, הנה התפריט לכי למטבח”
פעם, כשעוד הייתי צעיר, בכל מקום שסביבי נדמה היה שלכל אחד יש אישה משכמה ומעלה, ורק אני נפלתי עם טיפשה. היא התרברבה באוזני כל מכרינו, התגאתה שבזכות הצ’
השעה שמונה בבוקר, וכל המשפחה של גבריאל התאספה כעת אצל נוטריון בתל אביב, דרוכים מהאפשרות שקרוב העשיר השאיר להם ירושה רצינית. הנוטריון מאחר, והמתח גובר בין הנוכחים.
בעלי ואני נשואים עוד מעט שבע שנים, לפני הנישואין כבר הכרנו הרבה זמן. שנינו עבדנו קשה לאורך כל השנים, חסכנו כל שקל בשקל, וביחד הצלחנו לבנות לעצמנו בית פרטי
עוד מילדות היה לי ראייה חלשה, ולכן תמיד הרכבתי משקפיים. ככל שהתבגרתי, עברתי לעדשות מגע, אך היו מקרים שיצאתי לטיול עם הכלב שלי בלי שום תיקון ראייה, או קפצתי
Life Lessons
תדעי, ב-31 אימא ואחות שלי באות, הנה התפריט קדימה, לכי למטבח, אמר אלון בנונשלנטיות, עיניו תקועות בטלפון. התאומים כבר לא אוכלים דגים, תזכרי.