– או שאתה לוקח אותו היום, או שאני פשוט קושר אותו ליד הכביש המהיר, – אמר האיש בזעף, לבוש במעיל יקר, ודחף את הרצועה מעבר לדלפק. נועה הרימה את עיניה ממגזין
– או שאתה לוקח אותו היום, או שאני פשוט קושר אותו ליד הכביש, – אומר האיש בכעס, לבוש במעיל יקר, ודוחף את הרצועה מעבר לדלפק. ורד מרימה את עיניה מפנקס הקבלה וחורקת שיניים.
— איתמר, מי אלה? מאיפה כל האנשים האלה? — קולה של נועה רעד, והיא לחצה חזק יותר על המרפק של בנה. בראש שלה עברה המחשבה: “מכר. מכר את הבית במושב בלי לשאול
— איתן, מי אלה? מאיפה כל האנשים האלה? — קולה של יעל רעד, והיא לחצה חזק יותר על המרפק של בנה. בראש שלה עבר: “מכר. מכר את בית הקיץ בלי לשאול, ואלה
— דן, מי אלה? מאיפה כל האנשים האלה? — קולה של ריבקה רעד, והיא לחצה חזק יותר על המרפק של בנה. בראשה עברה מחשבה: “מכר. בלי לשאול מכר את הבית הכפרי
— Dennis, hvem er det? Hvor kommer alle de mennesker fra? — Kirstens stemme dirrede, hun greb fastere om sønnens arm. Tanken strejfede hende: «Solgt.
נפגשנו במרפאה, בתור לרופא. באתי בגלל לחץ דם קופץ, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. איתן היה אדם רגוע, איטי. שמונה שנים עברו מאז הגירושים.
Vi mødtes på lægehuset, i køen til lægen. Jeg var kommet på grund af blodtrykssvingninger, og han ventede på sine prøvesvar. Vi faldt i snak.
נפגשנו במרפאה, בתור לרופא. באתי בגלל עליות לחץ הדם, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. יגאל התברר כאדם רגוע, איטי. שמונה שנים עברו מאז הגירושים.
נפגשנו במרפאה של קופת החולים, בתור לרופא. הגעתי בגלל עליות לחץ דם, והוא חיכה לתוצאות בדיקות. התחלנו לדבר. יגאל היה אדם רגוע, לא ממהר. עברו כבר שמונה שנים מאז שהתגרשתי.