VesperUm

הילד הקבצן נכנס לאולם האירועים כאילו בא לחפש רק אדם אחד. מסביבו נצנצו נברשות מעל שמלות משי, נעליים מצוחצחות, קירות מצופים זהב ופנים שהקפיאו מבט ברגע שראו

הנער הקבצן פסע לאולם האירועים כאילו בא במיוחד בשביל אדם אחד בלבד. מסביבו, שנדלירים זהרו מעל שמלות משי, נעליים מבריקות, קירות מצופים זהב, ופנים שהפכו קפואות

הנער לא בא לאחוזה כדי להאשים זר. הוא בא לשבור שקר שהוזן לאב מדי בוקר בארוחת הבוקר. היא שיקרה לך! קולו קרע את שביל הכניסה עוד לפני שמישהו הספיק לעצור אותו.

הילד לא הגיע לוילה כדי להאשים זר. הוא הגיע כדי לנפץ שקר שהוזן לאב בכל בוקר עם קפה ובורקס. “ישקרו לך!” הקול שלו התפרץ בשביל הכניסה, עוד לפני

הנער לא הגיע לוילה כדי להאשים איזה זר. הוא בא כדי לשבור שקר שהאכילו בו לאבא מדי בוקר לצד גבינת קוטג’ ולחמניה טרייה. “‎היא שיקרה לך!”

יומן, 17 ביוני, גן העצמאות, תל אביב. השמש ירדה לאיטה, צובעת את הדשא והריצוף בגווני זהב חמים. אנשים פסעו לאיטם לאורך השביל. בלב הגן, דוכן סביח קטן ניצב

השקיעה הזהובה צובעת עכשיו את פארק הירקון באור חמים כשאנשים מטיילים בנחת על השביל. במרכז ההמולה, דוכן סמבוסקים קטן עומד בצניעות מאחוריו עומדת בחורה צעירה

השקיעה הזהובה שטפה את גן העצמאות באור חמים, אנשים הסתובבו בנחת בשבילי הפארק. במרכז הכול, ליד ספסל ישן, עמדה עגלת בורקס קטנה ומאחוריה, בחורה צעירה עם שיער

הלילה שבו ילד קטן ומבוהל פרץ למסעדה שלנו וביקש שלא ניתן לרכב השחור בחוץ לקחת אותו, הייתי בטוח שהוא סתם מפוחד עד שהוא שלף תמונה מהסווטשירט הקרוע שלו, והדם שלי קפא.