Когда я смотрю назад, мне вспоминается это лето на нашей даче в мошаве возле речушки Яркон, когда найти виновного было практически невозможно.
Life Lessons
אני מחפש אישה בשם אביגיל. דרך קשת נמוכה הוא נכנס לחצר משונה, מלאה שלוליות מהגשם שניתך אמש מעל תל אביב. זו כבר החצר הרביעית היום. גן שעשועים רטוב, שניים
חיים על המתנה אמא, אפשר לקחת סוכריה מהקופסה? רק אחת! בבקשה! נעה הסתובבה סביב הארון, לשם החביאה רחלי את הממתקים שהשיגה בקושי רב. לא! זה לשולחן.
רוית אברהמי הניחה על שולחן הערוך מנה יפה של עוף בגריל ונשמה עמוק. עוד רגע והבנים יגיעו עם הנשים שלהן. הקטן התחתן לא מזמן, החתונה הייתה צנועה.
Life Lessons
אני מחפש אישה בשם אילה. מתחת לקשת נמוכה נכנסתי לחצר-בור עמוקה בירושלים. השלג שנשאר מאתמול מתקבץ בין הסלים והעצים הארעיים. זה כבר החצר הרביעית שאני עובר בה.
רות בנימין מניחה על השולחן הערוך בטוב טעם תבנית ענקית של עוף צלוי, ונאנחת. עוד מעט יגיעו הבנים עם הנשים שלהם. הבן הצעיר שלה, תומר, התחתן לא מזמן.
“הפתעה!” הכריזה המשפחה כשנכנסו ליומולדת עגול שלי, בלי שהוזמנו. “הפתעה הדדית,” עניתי. “מי שמארגן הפתעה ישלם על ההפתעה.”
דרך חזרה אין תמר מניחה את הספל על השולחן ומביטה ביואב, בעלה. הוא עומד מול המראה שבכניסה, מתקן את הצווארון בחולצה החדשה. החולצה צמודה, משובצת, כזו שלובשים
תקשיבי, חייבת לספר לך מה היה. הגעתי בשבת לצימר של גבר, בן 62, אלי שמו. הכרנו לפני חצי שנה, וממש всё זרם. אלי אלמן, איש משכיל, מקסים, עם נימוסים של פעם.
הגעתי לראשונה לבית הנופש של גבר בן שישים ושתיים. ברק ואני הכרנו חצי שנה, והכל התגלגל לאט ובביטחון הוא אלמן, משכיל, איש שיחה, מנומס ונדיב.