Hvornår kan vi flytte ind i jeres nye hus? spurgte svigerforældrene direkte. Forstår du mig ikke? spurgte Lene anspændt. Hvis I allerede har fået alting
מתי נוכל לעבור לבית החדש שלכם? שאלו חמות ישירות. לא ברור? נקטה בתגובה תמר, מתוחה. טוב, אם כבר סיימתם הכול, מניחים שנקרא לכם לבוא לבקר, הוסיף משה, אביה של יוסי.
מתי נוכל לעבור לביתכם החדש? שאלו הסבתות ישר. לא הבנת? נמתחה רונית בעורבות. אם כבר סיימתם את כל העבודות, כנראה שהזמנתם גם אותנו לבוא, המשיך אלי, פיתולו תמים.
Hvorfor åbner du ikke døren? Jeg vil ikke! Og jeg bliver ved med at blive ved. Gæster må melde ankomst, og de skal holde sig væk fra skabe, køleskabe og skuffer.
מתי נוכל לעבור לבית החדש שלכם? שואלים הסבתא והסבא ישירות. לא הבנת? נרגשת יעל. טוב, כבר סיימתם את כל העבודה, אז החלטנו שגם לנו תזמינו לבקר מוסר משה.
Kære dagbog, I går fejrede vi endelig indflytningen i vores nye to-etagers villa i Lyngby efter fire lange år, hvor Jens og jeg har slæbet os gennem hver
28 במאי 2026 היום חזרתי על אותו ויכוח שהשמעתי כמה פעמים בשבוע האחרון, והלב שלי נעטף בחום של דמעות. היא לא שייכת כאן, היא לנו לא אחת, צעקה בת קול של בתי
גאיה משבחת את הבית שלכם, רוצה לראות על מה הוצאתם כל כך הרבה כסף, אמרה ברכתית ברק עם חיוך מלא זוהר, לקחה ליוליה ריבקה. במשך ארבע שנים ארוכות אני ושרה עבדנו
רחל, תשמעי, אני רוצה לראות איך הצלחתם להוציא כל כך הרבה ש״ח על הבית החדש, אמרה בחיוך מתנשא לאורה בןעז. ארבע שנים ארוכות רונית ויוסי שקדו על בניית בית שני
היי, צאי למטבח! קלטתי את קולו של יובל ולא היה לי סובלנות יותר. אורית עיניים קבועות על מסך הסלולרי. יובל שלח לה בפעם הרביעית בחצי שעה: «חחלה, קח את השיחה».









