זה לא הבית שלך נועה הביטה בעצב בבית בו גדלה מגיל צעיר. רק בת שמונה עשרה, והיא כבר איבדה אמון בחיים. למה הגורל כל כך אכזר כלפיה? סבתה נפטרה, ולא הצליחה
Lidia, ¿segura que ahora es el momento idóneo para tener un hijo? Yo dejé la taza en la mesa y miré a mi hija, que se había sentado enfrente con esa expresión
סבתות נוחות דליה בן-צור התעוררה מצליל צחוק רם. לא מצחקוק חנוק, לא מגיחוך עדין אלא מצחוק בוקע וחסר גבולות של ממש, כזה שלא מתאים בכלל למחלקה של בית חולים
בזמן שאנחנו מוכרים את הדירה, תחיי קצת בבית אבות הכריזה הבת. נעמה התחתנה, מה שנקרא, ברגע האחרון. למעשה, כבר איבדה תקווה בגיל ארבעים למצוא מישהו “
Yo estaba en la cocina del piso de Elena, en el centro de Madrid, cuando ella empezó a presumir de sus nuevas paredes. Begoña, mira este color decía Elena
23 de febrero no es solo día de los hombres. En mi caso, a Elena Torres le van a dar los treinta, una fecha redonda, un aniversario. Se reunirán los parientes
– מה זה עכשיו, איזו שטות על בית אבות? אין סיכוי! אני לא עוזב את הדירה שלי! אביה של דרורית משאלי הרים מַגְבֵּית וזרק בה, מנסה לקלוע לראשה.
Antonio, ¿por qué te pones a remangar los codos? En media hora llegan los colegas y todavía no hemos empezado a cocinar. Apúrate, que los papas los quieren
בכאב וזעם שעמדו באוויר, ביקשתי הפצרתי אבל אמא לא נכנעה. היא דחפה את כל חפציי במהירות לתרמיל, זרקה לי כמה שטרות של שקלים והורתה לי לעזוב את הבית.
אחרי גיל שבעים אף אחד לא היה צריך אותה, אפילו הבן והבת לא התקשרו לאחל לה מזל טוב ליום ההולדת רותי ישבה על ספסל בגן של בית החולים, והדמעות זלגו לה בלי הפסקה.