אמא חושבת ששירה חלשה, אמר לבסוף אלעד. שצריך לעזור לה יותר, כי אין לה בעל. ואצלנו כאילו הכול בסדר… בסדר? מיכל הסתובבה אליו. אלעד, אחרי הלידה, עליתי
חזרתי הביתה מוקדם את בתחנת האוטובוס? הקול של אלדד כמעט נשבר לצריחה. ברגע זה? למה לא אמרת כלום? הרי קבענו שתבואי רק ביום חמישי! רציתי להפתיע אותך, אמרה
את המזוודה אל תפרקי את עוזבת מה קרה? שאלה עידנה בקולה המפקד, כשנכנסה לסלון וראתה את לביא שוכב על הספה, אפילו לא טורח לקום לקראתה. קרה מה שקרה את עוזבת אותי, מותק!
Alicia, siéntate le dije con voz cansada mientras el mantel aún estaba tibio bajo la luz de la cocina. Apagué la estufa y me giré lentamente. ¿Qué pasa?
Из המראה הביטה עלי אילה, אישה יפה בת שלושים וחמש עם עיניים מלאות עצב. אינני יודעת עד היום מה באמת גברים מחפשים בימינו. חבל שאת זה לא מלמדים באוניברסיטה.
Sabes dijo Cayetana a su hija, buscando las palabras con la cautela de quien trata de no despertar al sueño los adultos a veces actúan con una tontería
הנכדה שכל כך חיכיתי לה דליה לוי התקשרה שוב ושוב לבן שלה, שיצא לעוד הפלגה בים התיכון. אבל אין קליטה והיא ידעה שלא תשמע ממנו עד שיגיע לחוף הבא, וזה עוד ייקח זמן.
אז מחר אני בא לקחת אותך, כמו שסיכמנו, אמא. אני בטוח שתיהני שם מאוד אילן מיהר ללבוש את הזקט וסגר בעדינות את דלת הכניסה. חנה לוי הניחה את גופה העייף על הספה.
Las sonrisas de los felices nunca se apagan Pilar miraba por la ventana; la lluvia de verano caía como una cortina de perlas, y el sol, tímido, ya asomaba
Yo traté de no acordarme de lo ocurrido, y ella tampoco dijo nada: «Sabes que yo sé lo que tú sabes». Cuando vio a su marido desorientado, le bastó con eso;