Almudena, cariño, ¿estás libre el sábado? la voz de la suegra suena por el auricular, tierna y familiar, con esa entonación que Almudena ha aprendido a
אחזור מאוחר, יש לנו עומס בטירוף באתר, קולה של רונית היה חף מתשובה, ובקול הרקע נשמע רועם של מסור חשמלי. את שומעת אותי בכלל? שומע, אמר איתן, מזיז את הטלפון לאוזן השנייה.
היום נרשמו לי במחשבות כמו במגזין ישן, והסעיפים נכתבו בחושף של הלב. אור, האישה שלי, רצה בחדרים הקטנים של הדירה בתל אביב, מנסה לשים במזוודה את כל הדברים החשובים.
Hace mucho tiempo, recuerdo aquel refugio de animales en la periferia de Madrid, una gran sala bulliciosa donde no había habitaciones separadas.
תזכרי, אנה, אני מתחתנת, אומרת רוֹה עם חיוך מתוח, החתונה היא ביום שישי הבא. תבואי? אשמח לראות אותך. אתה מתבדח? את? עם מי? פתאום ככה? בתוך תמר יושב קפאון
Querido diario, Hoy la noche se ha vuelto una película de la que no quiero salir. Lucía, mi hermana adoptiva, me gritó con una furia que parecía sacada
Los secretos de la tía Lidia De niños la llamábamos entre nosotros el hada. Era bajita, redondita, siempre paseaba con su caniche blanco atado a una correa
יום שלישי, 5 באוגוסט 2025 היום היה אחד מהרגעים המעוררים ביותר בחיי. חנה, אימי, ביקרה אצלנו במגדל שמונה קומות ברמת אביב, והכל התחיל במילים קצרות של מרינה
יום שלישי, 12 באפריל 2025 היום, אחרי הלווייה של אשתי תכלית, קיבלתי הודעת טקסט ממספר שלא הכירתי: עדיין חי. אל תבטחו בילדים. חשבתי שמדובר בבדיחה ברעה.
El sol de verano ardía con fuerza y el calor se sentía en cada rincón del pueblo. Yo, Sergio, caminaba desde la parada del autobús, cargando una mochila