Life Lessons

“איי, גברת, תקחי עוגת שוקולד לבת!” קראה האישה הצעירה שעומדת על המדרגות של בית הקפה הקטן בגבעתיים, כשהבגדים שלה רטובים מהגשם המוריד שמטפטף במרובה

היום, ב־15 בנובמבר, 2025 היום הראשון מאז שהייתי נשוי בת ארבעים ושנה. אלונה, בת עשרים ושתים, הייתה הילדה היחידה של הורים פרופסור והוראת בית ספר.

היי, תדעי לי משהו שקרה לי לפני שלושה ימים, ואני חייבת לשתף אותך, כאילו אנחנו מדברות ברשת. בערב שלישי, אחרי יום ארוך במשרד בתל אביב, ירד לי קודקוד של תחושה

אורית הייתה אהובה סודית. היא לא הצליחה להתחתן, ובמשך שלוש שנים של שנות שלושים הייתה ריקה, עד שהחליטה סוף סוף לחפש גבר. תחילה היא לא ידעה שיובל נשוי, אך

יום שלישי, 2 באוגוסט היום הוא רק עוד אחד מהימים שבהם המחשבות נעות סביב אותו אירוע. אורית תעבור ניתוח בת שניים ניתוח פשוט, מתוכנן, שעה של הרדמה, מניפולציות

Pensamientos al oído. Hoy, Daniel casi se queda dormido antes de ir al trabajo. No quería abandonar su acogedor nido ni desprenderse de la manta tibia

12 de julio de 2024 Hoy vuelvo a escribir sobre la historia que parece no acabar nunca, y aunque el polvo de la aldea de Aldea del Rey ya se ha asentado

יומן, 12 באפריל 2025 היום אני נזכרת איך הגעתי אל הקשר העמוק עם החיות סביבי. שמי ורד קוצמן, ואני תמיד הרגשתי שייכת לקבוצת החתוליםלמרות שכל הקולפים סביבי

Durante la cena, mi hija me deslizó discretamente una nota doblada sobre la mesa. «Finge que estás enferma y lárgate de aquí», decía. Al abrir aquel trozo

טזביא כהן חיה בחלום של רחובות תל אביב המוארים ברוח של קיץ נורא. היא הייתה אהובה אחרת, לא בתפקיד של אישה רשמית, אלא כמתאהבת של גבר שלא היה שייך לה.