Life Lessons

8 בסיוון תשפ”ד איזה יום מטורף. אני כל כך נסערת ועייפה בו זמנית, אבל חייבת לכתוב, כדי לא לתת לרגשות לשקוע כמו אבן בלב. התחלתי את הבוקר בהתרגשות עצומה

שידוך לפי לוח זמנים פעם, לפני שנים אחדות, כשהייתי צעירה וטרודה, מצאתי את עצמי עוסקת עד מאוחר במשרד במרכז תל אביב, בין תלושי שכר, מסמכים ודוחות בגובה בימת

Mira, te tengo que contar algo que le pasó a Manuela y todavía me parece de película. La chica no se lo podía creer cuando consiguió un trabajo que era

אחרי שאמא הביולוגית שלי נפרדה מן העולם במלחמה נגד המחלה, אבא שלי החליט להביא אישה חדשה אל הבית שלנו, שתהיה לנו כאם לי ולאחים שלי. במשך זמן רב התקשיתי לקרוא לה “

Договор של אהבה אורנית ישבה ליד שולחן האוכל, שמעליו נערמו מגזיני חתונות מכל הסוגים. עמודים התערבלו בין ידיה היא דפדפה בהם בהתלהבות, בודקת כל תמונה בפליאה.

שידוך לפי לוח זמנים יום חמישי, 16:05 ישבתי במשרד, בתוך ים של ניירת חישובים, חשבוניות, דוחות החודש החדש. ליד החלון, קרני שמש של אחר הצהריים חדרו מבעד לתריסים

ההתנהגות של אחייניתי הפכה לסיבה לדאגה במשפחה. ההורים שלה פינקו אותה כל כך, עד שהיא באמת מאמינה שהיא נסיכה, ומתייחסת לכולם סביבה כמשרתים שלה.

Договор האהבה ערב אחד, מצאתי את עצמי מתיישב לשולחן הגדול בסלון שלנו בתל אביב. השולחן היה עמוס לעייפה במגזיני חתונות עבריים ״כלה״, ״חתונה״, ״מבט לשלום בית״.

Quisiera contaros la revelación que tuve a una edad avanzada. Por desgracia, me di cuenta de algunas verdades muy incómodas, pero más vale tarde que nunca.