Life Lessons

הריח של בית-אבות – את יודעת למה את מריחה? לבית-אבות. לקמפור ולזקנה. אני לא יכול יותר. איילת עמדה ליד החלון, מתבוננת בחצר הפנימית בגבעתיים.

אמא תעבור לגור אצלנו, וזהו, הכריז עידו. אבל בערב עצמו כבר ארז תיק. יש טיפוסים כאלה של גברים מקבלים החלטות כאילו דופקים מסמרים. מהר, חזק, ובכלל לא מסתכלים

ריח של בית אבות – את יודעת למה את מריחה? כמו בית אבות. קמפור וזִקנה. אני כבר לא יכול יותר. נועה עמדה ליד החלון והסתכלה לחצר, שם החתולה של השכנים

Me encuentro con 60 años y viviendo solo. No tengo hijos ni pareja. Aunque en su momento, estuve casado. Cuando tenía 25 años, me casé por amor.

אמא יעל – מה את מדכדכת פה? בחייאת, כל הרחבה פה מלאה מים ואת עוד מוסיפה עם הדמעות שלך! אישה עבת בשר, בגודל של דירה של שלושה חדרים בפתח תקווה, התיישבה

אמא מרים מה את שוב מתבכיינת פה? מספיק לבכות! גם ככה הכל לח ורטוב בחוץ, ועכשיו את מוסיפה פה עוד דמעות! מרים, אישה רחבה וכבדה, כמעט כמו בית, התיישבה על הספסל ליד יעל.

ריח של בית אבות את יודעת למה את מריחה? כמו בית אבות. קמפור וזִקנה. אני כבר לא יכול ככה. רותי עמדה ליד החלון, מביטה על החצר, שם החתולה של השכנים צעדה בזהירות

יומן אישי יום שלישי, תל אביב “מה את מייבבת פה כל כך? ממילא רטוב בחוץ, אז את גם חייבת להוסיף עוד דמעות?” האמת, זה נשמע אחרת בעברית, ועדיין המילים

חמותה של שַרית החליטה לבחון אותה. מה שקרה הפתיע את כולם מרגלית בן-דוד התקשרה ביום חמישי בערב. יגאל ענה לשיחה, דיבר עשר דקות, ואז נכנס למטבח עם מבט של מי