Life Lessons
Life Lessons
עכשיו אפשר לחיות רעות עמדה ליד הקבר והביטה איך הארון יורד אל האדמה. היה קר. רוח נובמבר חזקה התעסקה בסרט האבל שעל זר הפורחים, נכנסה אל מתחת למעיל וגרמה
Life Lessons
¿Y el queso? Ese, el curado, el que compré especialmente para la ensaladapreguntó ella, moviendo con desconcierto una bota ya medio vacía de aceitunas
Life Lessons
עינב עמדה ליד קבר אביה וצפתה בקבר שנבלע באדמה הקרה. היה קר. רוח נובמבר נשבה סביב, שברה את השקט ששרר בבית העלמין, התערבלה עם תלוש האבל שעל זר הכריז, חודרת
— ¡Abuelo, mira! — exclamó Lilia, pegando la nariz al cristal — ¡Un perrito!
Detrás de la cancela s…
¡Abuelo, mira! exclamó Sofía pegando la nariz al cristal empañado. ¡Un perrillo! Al otro lado de la verja, una perra mestiza correteaba de un lado a otro.
1 בינואר החלטתי לכתוב לעצמי את מה שאני מרגישה, כי לפעמים רק הדף מבין על מה אני מדברת. נשבעתי לעצמי לא להראות יותר רגשות, במיוחד מול עוז, בעלי לשעבר, שכל
חישבתם לא נכון נועה תבוא היום, בסביבות שבע. זה בסדר? רות סיימה להתארגן מול המראה ופנתה לבעלה, יואב, ששיחק עם השלט של הטלוויזיה. יואב הנהן, עיניו נעוצות במסך.
Life Lessons
עכשיו אפשר לחיות תמר עמדה על שפת הקבר וצפתה, איך הארון יורד אל תוך העפר. היה קר. רוח נובמבר תלשה את סרטי האבל מהזר, חדרה מתחת למעיל, וגרמה לכתפיים שלה לרעוד.
תקשיבי, אני חייבת לספר לך משהו שעברתי… הייתי ממש נחושה לא להראות שום רגש, במיוחד ליד בעלי לשעבר. הוא תמיד ציפה ממני להישאר קרה, מין קוּליות כזאת לא משנה מה.
שישה חודשים אחרי שחתמתי על הגירושין, כשחשבתי שסוף סוף החיים שלי חוזרים להתייצב, הטלפון צלצל בשבע בבוקר. ישבתי בחדר בבית החולים, הריח של הסבון ושאריות הדמעות
¡Aléjate de mí! ¡Yo jamás te prometí matrimonio! Y ni siquiera sé de quién es ese niño. A lo mejor ni siquiera es mío Así que vete a bailar un pasodoble