Life Lessons
זה אפילו לא פתוח לדיון – נינה תגור איתנו, זה אפילו לא פתוח לדיון, אמר זכריה והניח את הכף בצד. הוא אפילו לא נגע בארוחת הערב, כנראה כי התכונן לשיחה רצינית. – יש לה חדר, בדיוק סיימנו שיפוץ. אז בעוד שבועיים הבת תעבור אלינו הביתה. – שכחת משהו? – שאלה קסניה אחרי שסיפרה עד עשר בשקט. – נגיד, שהחדר הזה היה מיועד לילד המשותף שלנו? ואולי פספסת את העובדה שלנינה יש אמא, והיא זו שאמורה לגדל אותה? – אני זוכר שתכננו ילד – הנהן הגבר בזעף. הוא קיווה שאשתו תסכים בלי להקשות, ולא יהיה צורך להמשיך להתווכח. – אבל לא נורא, אפשר לדחות את זה בכמה שנים. בכל מקרה, את עוד צריכה לסיים לימודים, עכשיו זה לא הזמן לילדים. חוץ מזה, נינה בכלל לא רוצה אחים ואחיות. ולגבי אמא שלה… – זכריה חייך חיוך עקום – אני פועל לשלול לה את זכויות ההורות. מסוכן לילדה להיות איתה באותו בית! – ילדה? – הרימה קסניה גבות בפליאה – היא כבר בת שתים-עשרה, ילדה גדולה. ומה בדיוק מסוכן? שהיא לא מרשה לה להסתובב בלילה? או שהיא מאלצת אותה להכין שיעורים ומאיימת לקחת לה את הטלפון? האקסית שלך בכלל צדיקה אם היא עוד לא שלפה חגורה! – את לא יודעת כלום, לחש הגבר – נינה כבר הציגה לי חבורות, נתנה לי לקרוא הודעות עם קללות ואיומים! אני לא אתן שיקטינו לה את החיים! – זה בדיוק מה שאתה עושה עכשיו, כשאתה מציית לה. קסניה התרוממה מהשולחן, השאירה את המרק כמעט לא נוגע. התיאבון נעלם, ולראות את בעלה מאוכזב רק גרם לה לכאב ראש. הרי אמרו לה – אל תמהרי להתחתן! תחיו יחד כמה שנים בלי חתונה, תבדקו את הזוגיות… אבל היא הרי הכי חכמה! בטוחה שזו הדרך הנכונה עבורה! וגם רצתה להספיק לפני כל החברות… למה כולם הזהירו לא למהר? פשוט – לזכריה זה נישואים שניים, הוא מבוגר ממנה בחמש-עשרה שנה, ויש לו בת די גדולה שהוא מאוד קשור אליה. שלוש סיבות שלכאורה לא משמעותיות, אבל יחד – כמעט אסון. בעצם, שתי הסיבות הראשונות לא ממש הפריעו. להפך, קסניה אהבה שבן זוגה מנוסה ובעל ניסיון חיים. היא גם ביררה מהאקסית – הגירושים היו בהבנה מלאה וללא ריבים. הבעיה הייתה הסיבה השלישית – נינה, ילדה מפונקת ולא רגועה, שגדלה בעיקר אצל סבתה כי ההורים עבדו קשה כדי לדאוג לה לעתיד. הגירושים לא הפריעו לה, כי ידעה שאבא שלה אף פעם לא יעזוב אותה – גם אם יתחתן שוב. אבל החתונה של אמא… לזה היא לא היתה מוכנה. לא רק שאביה החורג שם דגש רציני על החינוך שלה, פתאום גם אמא שינתה עבודה, נשארה יותר בבית ושיתפה פעולה עם בעלה החדש. עוצר, שיעורים, חונכים, כי נינה לא עמדה ברמה בלימודים… כל זה הוציא אותה מדעתה, עד שהתחילה לספר סיפורים לאביה ולהלחיץ אותו. כן, נינה רצתה לעבור לאבא, מבינה שעקב העבודה שלו היא תישאר די חופשיה. קסניה לא באמת עניינה אותה – היא לא התכוונה לציית לאשה שמבוגרת ממנה בשבע שנים בלבד. ולמען ה”חופש” שלה, הייתה מוכנה להכל. ************************ – נינה מגיעה היום. תכיני לה את החדר ואל תעצבני אותה, מספיק מה שעברה, – זכריה קבע עובדה תוך כדי שהוא בוחר עניבה לחליפה. – לו הייתי יודע שאלקה תתחיל להתעלל בה בגלל גבר חדש… אבל מה זה חשוב עכשיו? אי אפשר להחזיר את הזמן. – אז באמת לא שינית את דעתך? אתה באמת רוצה שהיא תעבור אלינו? – קסניה עוד קיוותה שבעלה לא יצליח. – ומי ישגיח עליה? אתה מגיע במקרה הטוב בשמונה בערב. – את תשגיחי, – משך בכתפיו. – היא כבר לא ילדה קטנה, היא עצמאית. – יש לי מבחנים, בעצמך אמרת שאני צריכה להתרכז בלימודים, – חייכה במתכוון. – שהיא לא תפריע לי ללמוד, ואם צריך שתדע לנקות כי בשבועיים הקרובים – זה התפקיד שלה. – היא לא עוזרת בית… – וגם אני לא, – קטעה אותו קסניה. – אבל אם היא גרה פה, היא תעזור בבית. ועדיף שתדבר איתה על חוקי הבית המשותף. ************************ – אבא, אתה באמת תיתן לה לרדות בי? אני לא מצליחה אפילו להיפגש עם חברות, והיא הטילה עליי את כל המטלות בבית, והחיוך על פניה! קסניה שמעה את זה במקרה וחייכה בציניות לעצמה – כן, בטח, תגרמי לה לעשות משהו… יותר סיכוי שנראה נס משמים. – אני אדבר עם קסניה, מבטיח. אבל גם את צריכה לנסות להסתדר איתה, נינה, אני יודע שקשה לך, אבל אני לא יכול לעקוב אחריך. תסתדרי איתה, תראי איזה ילדה טובה את. – טוב, אנסה, – ענתה באי רצון, מבינה שלא תשיג ממנו עכשיו כלום. – וזה נכון שקנית לה רכב? – נכון, ומה קרה? – כלום… רק שאתה טוען שאין לך כסף לשלוח אותי לחו”ל בחופש, וזה כל מה שרציתי! – בכל מקרה לא היית נוסעת לבד, את רק בת שתים-עשרה ולי אין איך להשגיח עליך. בקיץ ניסע – כולנו. – אני בכלל לא רוצה לטייל עם כולכם! אתה לא אוהב אותי בכלל, נכון? – נשמעה לחישה. – למה בכלל לקחת אותי מאמא? לאשתך אני סתם מפריעה, ואתה תמיד עסוק… קסניה כבר לא האזינה – היא הבינה שגם אם ייקח זמן, נינה תצליח להשיג את כל מה שתרצה. וזה לא יסתכם רק בחופשות. הילדה המתוחכמת כנראה תצליח להיפטר מכל מי שמתחרה איתה על הכסף של אבא. כנראה שתצליח. היא נמאסה על קסניה, והחלטתה – עוד ריב אחד והיא מתגרשת. ובסוף, תספק לנינה “הפתעה” – שגם אז זכריה יצטרך לשלם מזונות. ********************** ובכן, קסניה צדקה – הערב התחיל בגשם של תלונות. היא הקשיבה ואמרה ברוגע – אני מגישה גט. – אני רוצה שקט, לא לשמוע אינסוף השמצות כלפיי. וכן, הזהרתי אותך שלהיכנע לדרישות של הבת זה רעיון גרוע, – וכשראתה את החיוך השמח של נינה, קסניה מיהרה להנמיך ציפיות – ואת עוד לא צריכה לשמוח, מי יודע איך תתגלגלי. למשל, אני יכולה לעשות לך אולטימטום – אם אבא ירצה לפגוש את הילד שלנו, – ליטפה את הבטן, – שידאג לשלוח אותך בחזרה לאמא. כשנינה חיפשה מילים בכעס, וזכריה עיכל את המצב, קסניה כבר לקחה מזוודה מוכנה ויצאה. היא אמנם לא באמת הייתה בהריון – רצתה רק להלחיץ את הנערה המציקה ולתת שיעור לגבר שלא מבין כלום בפסיכולוגיה של ילדים…
022
זה בכלל לא עולה לדיון. הנבה תגור אצלנו, זה בכלל לא עולה לדיון, אמר זוהר והניח את הכף בצד. לא נגע בארוחת הערב, כאילו מתכונן לשיחה חשובה. יש חדר פנוי, בדיוק
Life Lessons
עכשיו סוף סוף יהיה לכם ילד משלכם, ולנג’ליה הגיע הזמן לחזור לבית הילדים
093
עכשיו יהיה לך ילד משלך, והגיע הזמן שהיא תחזור הביתה אל הפנימייה מתי כבר הבן שלי יזכה ליורש? רחל הסתכלה אלי במבט נרגז, כשאני יושבת בשולחן בסלון שלה.
Life Lessons
Me quitaste a mi padre
01
Me acuerdo de aquellos días como si fueran de otra vida, cuando me mudé finalmente a mi propio piso en Madrid. ¡Mamá, ya he llegado! ¿Te lo imaginas?
Life Lessons
Dio a luz en silencio y estuvo a punto de entregar a su hija: relato de una matrona española sobre una joven estudiante, Lilka, que tras un embarazo oculto y una situación familiar difícil, decidió quedarse con su bebé gracias al apoyo recibido en el hospital.
03
Diario de una matrona Llevo muchos años dedicada a la obstetricia; en este tiempo he presenciado momentos dulces y otros difíciles. En nuestro hospital
Life Lessons
ומה אם זו לא באמת הבת שלי? חייבים לעשות בדיקת אבהות ניקיטה ישב מהורהר והתבונן באולסיה, אשתו, שדאגה באהבה לתינוקת שנולדה להם — ולא הצליח להיפטר ממחשבה מטרידה אחת. אולי הילדה הזאת בכלל לא שלו. בשנה שעברה, לצורך העבודה, היה ניקיטה בנסיעת עסקים לחודש שלם. וכשחזר הביתה, שבועות ספורים אחר כך, בישרה לו אולסיה בשמחה כי הם מצפים לילד. ניקיטה שמח בהתחלה. אבל אז, ערב אחד, אחותה של אולסיה הגיעה לביקור וסיפרה סיפור מסקרן: היא עשתה לבנה בדיקת אבהות, כדי שבעלה ידע בוודאות שהוא האב. – אולי גם אנחנו נלך לבדיקה? רק לשקט הנפשי שלי, אמר ניקיטה. אולסיה התפוצצה מיד. הרימה צעקות, טרקה דלתות, עד ששכנים דפקו מהקירות. – מה כבר ביקשתי? התעקש ניקיטה, מרגיש מתחזק בספקותיו. הרי אם אין מה להסתיר — למה כל ההיסטריה? — אני רק רוצה לדעת בוודאות, זה הכול. – איך בכלל הגעת לזה? – צעקה אולסיה, בעוד כרית עפה לעברו. – נתתי לך פעם סיבה? – לא הייתי בבית חודש, ענה בעקיצה. – מאיפה לי לדעת מה קרה פה? נעשה בדיקה, אדע תוצאה, לא נדבר על זה שוב. נבקש את הכתובת מהאחות שלך. – בגלגול הבא, פלטה בזעם ונכנסה לחדר של הילדה, תוך שהיא טורקת דלת. ******************************************** – אמא, אני לא מבקש שום דבר לא הגיוני, התלונן ניקיטה בפני אמו. – אם היא מתעצבנת ככה — סימן שיש לה מה להסתיר, ענתה אנה, אמא שלו, ומזגה לו קפה. הילדה הזאת לא שלך – תדע לך. ובכלל, היא היססה, אבל כשנסעת לחו”ל, היה מקרה… – ספרי, ביקש ניקיטה בדחיפות. – זה לא שאני מתערבת, הסבירה, הייתי צריכה לדבר עם אולסיה על יום ההולדת של אבא שלך. היא לא פתחה לי הרבה זמן, למרות ששמעתי אותה בבית. כשהכניסה אותי לבסוף, הייתה מבולבלת מאוד. ו… נעלי גבר זר היו במסדרון. – ומה אמרה לך? – אמרה שהיה לה פיצוץ בצנרת… – ולי לא סיפרת? – לא רציתי להתערב בלי הוכחות. – טעות! ומה עכשיו? – תעמוד על זה שתעשו בדיקה. או תעשה לבד. זו הזכות שלך כאבא. ********************************** – את יכולה להירגע, אמר ניקיטה אחרי שפתח את המעטפה שקיבל בשליח. — ארינה הבת שלי. כמו שהבטחתי, זה נסגר. – סליחה? שאליה אולסיה בחשדנות, נועצת עיניים במעטפה. — עשית את הבדיקה מאחורי הגב שלי? – כן, ענה בשלווה. יצאתי לסיבוב עם ארינה, זה היה מהיר. היא של שנינו, אז אין בעיה. – מאוד חבל שאתה לא מבין שזאת בעיה, ענתה בלחש. למחרת בערב, כשחזר מהעבודה, גילה דירה ריקה. אולסיה וארינה לא היו, וכל החפצים שלהן נעלמו. רק פתק אחד נשאר על השולחן: “באי-האמון שלך הרסת כל מה שהיה בינינו. אני לא יכולה לחיות עם בוגד. אני פונה לגירושין. לא רוצה ממך דבר, לא דירה ולא מזונות. רק שתיעלם מהחיים שלנו.” זעם הציף את ניקיטה. איך אולסיה עוזבת אותו, ועוד לוקחת את הבת? תפס את הטלפון והחל מתקשר. ענה גבר. האזין לשטף הקללות וביקש בנימוס שיפסיק להטריד. – ידעתי שהיא בוגדת! עוד לא הספיקה לעזוב, וכבר יש לה מישהו! שתרקב לה! לא העלה על דעתו שאולסיה חזרה אולי לבית הוריה, ושהאח שלה ענה — לא גבר זר. ניקיטה כבר החליט מה נכון ומה לא. הגירושין נעשו מהר, בהסכמה. ארינה נשארה עם אמא ולא פגשה שוב את אביה הביולוגי…
0202
ומה אם היא בכלל לא הבת שלי? כנראה צריך בדיקת דנ”א לפני שנים רבות, עוד כשהייתי צעיר, ישבתי בביתי בירושלים והבטתי בעיניים מהורהרות על בתי התינוקת
Life Lessons
משפחה חדשה יקרה מהישנה: איך הכלה החדשה השתלטה על הבית ושברה לארтур ולאמא שלו את הלב – סיפור משפחתי ישראלי על אהבה, נישואים, קנאה, וכאב שמגיע כשמגלים שלא הכלב הוא זה שננשך Ripley
0415
– אמא, תכירי, זו עדי, הארוסה שלי, יונתן מכריז מהדלת, מחבק בהתרגשות את עדי שנראית מובכת. היום הגשנו בקשה ברבנות. מזל טוב, שירה אומרת במבוכה, תוך כדי
Life Lessons
Tenemos cinco pisos en la familia, pero aun así nos vemos obligados a alquilar uno: así es cómo hemos llegado a esta situación y por qué nuestros padres prefieren obtener ingresos de sus propiedades antes que ayudar a sus hijos
02
Ya estoy tan acostumbrada a esta situación que pocas cosas me sorprenden. Os contaré cómo hemos llegado a tener cinco pisos en la familia y, sin embargo
Life Lessons
Tú no le quieres, pero nosotros estuvimos bien juntos… ¿Intentamos volver a empezar, cariño?
01
Tú no le quieres, y nosotros estuvimos bien juntos, ¿por qué no intentamos empezar de nuevo, vale? Nos divorciamos hace tres años, fue una separación tranquila
Life Lessons
לא הצליחה להחזיק מעמד: וֶרה מודיעה לארתור על גירושין בשעת תה משפחתית, מתחרטת כעבור חצי שנה כשהוא מתחתן בשנית וזוכה בירושה, מנסה להחזיר את השליטה, אך מגלה שהתוכנית שלה נכשלה ושהילדים מסתדרים נפלא עם אשתו החדשה של בעלה לשעבר
020
16 במרץ, יום חמישי פשוט לא יכולתי להחזיק יותר אני מגישה בקשה לגירושין, אמרתי בנחת, תוך כדי שאני מגישה לאלון כוס תה. ליתר דיוק, כבר הגשתי.
Life Lessons
הלכתי את הדרך שלי: איך חופשה משפחתית הפכה לקרב תיקי, והסבתא שלא הכירה את הנכד שלה – מסע בין ויכוחים, ציפיות ודור חדש של הורות ישראלית
03
עוד מעט תגידו שצריך לשים אותו בפנימייה כמו חתול עזוב. באמת, משלמים ואז תהיו חופשיים ותיהנו מהחיים, סיננה חנה בר-שלום במרירות. תמרה כיווצה את שפתיה בחוסר