שיעורים לחיים

יומן אישי יום חמישי הקרב של הרודיאו במרעה הפתוח של חוות הנגב פעם נוספת געש באנרגיה, כאילו הלב זורם בין כל הצופים באוויר הצח והיבש של הדרום.

היא ניקתה את המשרד שלו במשך שנים… ואז היא פיטרה אותו מול כל הדירקטוריון יעל הגיעה כל בוקר למשרד עו”ד זיו ושות’ בשעה 5:47.

הגן נראה שליו מדי בשביל שקר. אור ערב רך הסתנן בין הענפים בטלאים של זהב דהוי. העלים רפרפו בעדינות מעל שביל אבנים. האחוזה שמאחורי הספסל עמדה שקטה ויקרה

הגן נראה שלו מדי בשביל שקר. קרני שמש אחרונות נסננו מבעד לענפי הזית ויצרו כתמי זהב רכים על הרצפה המרוצפת. העלים רפרפו בשקט מעל השביל, הבית הגדול שמאחור

הגן נראה שליו מדי בשביל שקר. קרני שמש אחרונות חצו בין ענפי העצים והטילו כתמי זהב רכים על השביל המרוצף. העלים רשרשו בעדינות מעל האדמה, מרככים את השקט.

הרחוב בערב התלאביבי זרח באור רך, כזה שמסתיר כאב ממש מול העיניים. שרשראות אורות קטנות נמתחו ממעל כמו כוכבים חמים. חלונות הראווה של החנויות פיזרו זהב על המדרכה.

הוא חשב שהוא נותן רק ארוחה אחת לילדה רעבה. זה הכול. רק קופסת קרטון לבנה מהמסעדה. רק מחווה קטנה של חסד מול מסעדה מוארת ברכות ברחוב צדדי בתל אביב.