שיעורים לחיים

הילד לא הגיע לווילה כדי להאשים זר. הוא בא לנפץ שקר שהוגש לאב המשפחה בכל בוקר בארוחת הבוקר. ״היא שיקרה לך!״ הקול שלו קרע את השקט שבחצר המכוסה חלוקי נחל

גינת האחוזה זהרה באור זהוב של שקיעה ירושלמית. הכול נראה מושלםמושלם מדי. האורחים העשירים לחשו, כוסות יין מתנגשות חרש, כאילו שום דבר רע לא יוכל לקרות לעולם.

הוא היה רק ילד קטן, מלוכלך ומפוחד, בבגדים קרועים עד שנכנס אל חדר מלא בכנופיית אופנוענים ואמר את השם שאף אחד שם לא היה מוכן לשמוע. המוזיקה עצרה.

רעש המנועים היה החזק היחיד יותר מדפיקות הלב שלי. כששקיעת השמש שלחה צללים ארוכים מזהב על המדרכה, ילד קטן זינק אל תוך הכביש. הוא קרס על ברכיו, פניו קפואים באימה טהורה.

הלילה שבו ילד קטן ומפוחד פרץ בריצה אל תוך הפלאפלייה שלנו ברחוב הראשי ביפו, מתחנן שלא ניתן לרכב השחור בחוץ לקחת אותו, חשבתי שזה רק פחד של ילד עד שהוא שלף