Life Lessons
יומן אישי שיעורי חיים לתמר 4 במאי, תל אביב היום היה אחד הימים האלו שאני יודעת שלא אשכח לעולם, לא משנה כמה אתאמץ. הלב שלי דופק חזק כל כך שאני בקושי מצליחה
שיעורים לחיים עבור יפעת תומר, אני צריכה להגיד לך משהו, אמרה מיתר, ונראה היה שנשימתה נעתקת מהתרגשות. היא שיחקה בעצבנות עם הטבעת על ידה והשתדלה לתפוס את
משפחה לפני הכול 4 באפריל אני עומד מול החלון בסלון הדירה שלי ברמת אביב, מביט בענפי הפיקוס שמתנדנדים ברוח. החודשים האחרונים מתרקמים לי בראש שוב ושוב, כאילו
המשפחה זה מעל הכול כן, אני ממש מתכוון לתת לרוני חצי מהרכוש המשותף שלנו אמר יותם בקול שקט, כשהוא עומד ליד החלון, בוהה בעצים המתנדנדים ברוח ככה זה פשוט הוגן. אתה השתגעת?
המשפחה מעל הכול כן, אני באמת מתכוון להעביר לנעמה חצי מהרכוש המשותף עמדתי ליד החלון, מביט בעצים שהרוח מניעה את עליהן. זה רק הוגן. השתגעת?
צעד לעבר חיים חדשים 4.2.24, דירה קטנה בגבעתיים כבר שלושה ימים שיורד גשם גשם אפור, מתמשך, כזה שמטפטף לא רק על הרחוב אלא גם על הנפש. עמדתי הלילה עדי בן דב
Life Lessons
כשפתחתי את הארון בחדר המלון, מצאתי במזוודה של בעלי שמלה שמעולם לא ראיתי. הייתה זו שמלה ממשי, כחולה כהה, מקופלת בקפידה בין חולצותיו. לצידה הייתה כרטיסית
צעד לחיים חדשים נועה עמדה ליד חלון הדירה השכורה הקטנה שלה בתל אביב, מביטה על האספלט הרטוב של שדרות רוטשילד, עליו החליקו מטריות בכל הצבעים אדומות עזות
Life Lessons
כשפתחתי את הארון בחדר המלון, מצאתי במזוודה של בעלי שמלה שמעולם לא ראיתי. שמלת משי, כחולה-כהה, מקופלת בזהירות בין החולצות שלו. ולצידה כרטיס קטן מבוטיק בתל אביב.
צעד אל חיים חדשים יעל עמדה ליד חלון הדירה השכורה שלה בתל אביב, מביטה באספלט הרטוב עליו שייטו מטריות בשלל צבעים אדומות בוהקות, צהובות כמו לימון, כחולות־ים