Life Lessons

Lidia se despertó aquella mañana con fiebre. La noche anterior había estado en el cementerio, pues su marido le había pedido que pusiera orden en la tumba de su abuela.

חבר יקר, תקשיב מה קרה לי השבוע, כאילו סרט אפלה, אבל הכל פה בישראל. בבוקר קומי, הרגשתי חולה ממש. רק אתמול בערב הייתי בבית הקברות של שערי הרחב, כשבעלי איתן

¡Mira, Antonio! escupió con amargura Nicolás, parado junto al garaje de su vecino. Te casaste con ella y ahora ni cocina bien ni sabe lavar una camisa.

Lourdes, piénsalo cien veces antes de firmar la renuncia del bebé, ¡después será demasiado tarde! No puedo abandonarlo, entiéndanme, no puedo Todo el personal

Querido diario, Esta mañana desperté con la garganta arañada y el cuerpo cansado, como si la enfermedad me hubiera encontrado en la cama.

Él va a vivir con nosotros Un timbre estridente anunció que alguien había llegado. Luisa quitó el delantal, se secó las manos y se dirigió a abrir la puerta.

תמר, חשבי פעמיים לפני שכותבת מכתב של ריתוק על הילד! אחרי זה יהיה מאוחר מדי. אני לא יכולה לעזוב אותו, תבינו אותי, פשוט לא מצליחה כל הצוות במרכז הלידה מודאגת מהאם הצעירה.

הדפדוף של הפעמון הכריז על בואו של מישהו. נועה הוריטה את המפחת, ניגבה את ידיה ופתחה את הדלת. על המדרגות צעדו בתהבית עם בחורה צעירה והבחור שלה.

נורית כהן כבר מזמן חיכתה לרגע הזה לאמץ ילד מבית היתומים. בעלה, איתו חיה שישה שנים וללא ילדים משותפים, עבר אל אחרת, מצליחה וצעירה יותר. נורית הרגישה שהחיי המשפחה נקרעו;

Luz Martínez era corpulenta. Tenía treinta años y su balanza marcaba ciento veinte kilogramos. Quizá llevaba dentro una dolencia oculta, un desajuste metabólico