Life Lessons

אנחנו מתכננים לחגוג את ראש השנה בבית הקטנה שלך. אני באה לקחת את המפתחות אמרה אחותו של יעקב. למה לנסוע לשטח? לשניים אתם כבר יכולים לחגוג בבית.

Vamos a pasar la Nochevieja en tu casa de campo dije, mientras llegaba por las llaves afirmó la cuñada, la hermana del marido. ¿Para qué vais a la finca?

«Papá, tengo hambre y quiero salir a jugar», repetía una y otra vez la pequeña Marisol, arrimándose a mí. Yo, con la segunda botella de cerveza en la mano

– No puedes, Lucía. Tienes treinta y ya vives como una abuelita decía mi madre, sentándose a mi lado. Yo volvía del trabajo cansada, como siempre.

Planeábamos pasar la Nochevieja en la casa de campo de la familia. Yo llegué a por las llaves, dijo la cuñada del marido: ¿Para qué vais a la casa de campo?

«אמא, אני סולחת לך!» אנה פרנק התכרכה במיטה. בערב אחד היא קראה בשקט את בתה. אורלי, שלי, אני עוברת לשלב הבא. הגיע זמן לספר לך הכל. חוששת שלא נותר לי זמן רב.

זה לא טוב, אביטל, את בת שלושים ואת חיה כמו זקנה, אמרה לי אמא, מרים, כשישבה לצידי. אחרי יום עבודה ארוך, חזרתי הביתה עייפה כרגיל. בערב במטבח כבר הריח תפוחי

אל תפתחי את הפה על הלחם של מישהו אחר! קראה בתקיפות תמר, קהל קפואה בחדר המטבח הקטן של הבית השיכתי בתל אביב. מי אנחנו משחקים עכשיו? כל השחקנים כבר עזבו.

«¡Mamá, te perdono!» Almudena se desvanece en el suelo. Esa tarde, con voz temblorosa, llama a su hija. Cruz, hija mía, estoy muriendo. Es el momento de contarte todo;

No abriría jamás la boca para comer del pan ajeno. Esa es la frase que mi abuela solía repetir, decía María, con la furia que le quemaba los ojos, sin