Life Lessons
בן זוגי מסרב להעניק לבתנו את הדירה שירש מדודתו: וויכוח משפחתי בין חלוקה שווה לילדים לדאגה לבכורה, על רקע דירה קטנה במרכז העיר ומצב כלכלי מורכב
0347
הדוד של בעלי הוריש לו דירה ישנה בלב תל אביב. הדירה קטנה, קירותיה מתקלפים, והיא עומדת ריקה כמו תיבת נגינה נשכחת. לי ולבעלי שלושה ילדים: הבכורה בת תשע-עשרה
Life Lessons
עברו שבועיים מאז שהייתי בצימר בגינה שלי, והמשפחה מהצד השני של הגדר הקימו חממה על השטח שלי ושתלו שם מלפפונים ועגבניות יש לי חלקת קרקע קטנה מחוץ לעיר, שאני לא מגדל בה כלום אלא פשוט בא להירגע בה בשעות הפנאי. אין לי כוח להשקיע בגידול ירקות, אני בא לעשות על האש, לשבת בפרגולה שבניתי ולהתנתק מהחיים בעיר. בעתיד הקרוב תכננתי להקים שם גדר. אז יצאתי לשם להכין נקניקיות ולברוח מהלחץ של העיר. באופן כללי, השכנים שלי היו בסדר, לא מטרידים ולא חופרים. חוץ משכנה אחת שטרחה לשאול תמיד איך אני מסוגל לחיות בלי לגדל שום דבר. מהצד שלה של הכביש, בכל החלקה יש שיחים ופרחים מכל סוג, ונראה שהיא חיה בגינה. מכיוון שבינתיים לא הייתה גדר בין החצרות, השכנה הרשתה לעצמה להיכנס אליי בלי להרגיש אי נוחות. למען האמת, זה לא ממש מצא חן בעיניי. לפעמים הייתי מגיע ורואה אותה מסתובבת אצלי ובוחנת מה קורה. פעם אחת שאלתי אותה: – הכול בסדר? – כן, חשבתי איפה אפשר לשתול בצל. יש לך כל כך הרבה שטח ריק, וחבל שלא גדל כאן שום דבר. אני יכולה לשתול משהו? לא אכפת לך, נכון? כל כך הופתעתי, שלא ידעתי מה לומר. לא רציתי לפגוע בה, אז חשבתי רגע ואמרתי: – את יכולה לשתול ערוגה אחת. אחר כך הצטערתי על זה. היא התרוצצה לי בערוגה חצי יום וכל הזמן נוכחותה הפריעה לי לנוח. אחרי זה נסעתי לחופשה בים, וכשחזרתי בסוף השבוע הראשון ישר רצתי לראות מה קורה בחצר שלי. להפתעתי, גיליתי שחוץ מהערוגה, היא כבר הקימה חממה ועוד כמה ערוגות עם מלפפונים ועגבניות בשטח שלי. לא היה לי ספק מי עשה את זה, ולא הייתי צריך לשאול אף אחד. זה עצבן אותי, אז החלטתי לפעול. ביקשתי מחבר שיבוא לעזור, נסענו יחד לחנות וקנינו רשת להקפת השטח. עכשיו לשכנה כבר אי אפשר להיכנס ולעשות מה שבא לה. וסוף השבוע שאחר כך היא באה לשאול: – למה שמתם גדר? עכשיו אני לא יכולה להגיע לשתילים שלי. אתה מתכוון לטפל בהם בעצמך? זה כבר היה יותר מדי מבחינתי, ובערב פירקתי את החממה וזרקתי לה את החומרים מעבר לגדר. מאז היא אפילו לא אומרת לי שלום.
0112
עברו שבועיים מאז שהייתי בצימר שלי במושב, והשכנים הקימו חממה בתוך השטח שלי ושתלו שם מלפפונים ועגבניות. יש לי חלקת אדמה קטנה מחוץ לירושלים.
Life Lessons
מצאתי סיבה להציע נישואין: סיפור על שכן, כלבה, חתולה, ילדה ואימא – ואיך כל זה הפך למשפחה ישראלית שמחה
017
תקשיבי, חייבת לשתף אותך במה שקרה לנו! וואי, אני והחמישה חתולים שלי לא מפסיקים להודות לכל מי שנתן לייקים, תמיכה ובכלל, אין עליכם! והכי תודה על התרומות
Life Lessons
הפנסיונרית סיפרה שלא ראתה את בנה כבר יותר משש שנים – “מתי בפעם האחרונה דיבר הבן שלך איתך?” שאלתי את שכנתִי… וברגע הזה נשבר לי הלב.
0474
מאיזה זמן הבן שלך כבר לא מדבר איתך? שאלתי את שכנתי הוותיקה, ובאותו רגע נשבר לי הלב. עברו כבר שש שנים מאז שראיתי אותו בפעם האחרונה, ענתה בקול שקט.
Life Lessons
מכרנו לכם את הבית, אך שמרנו לעצמנו את הזכות להישאר שבוע”— כך אמרו הבעלים הקודמים. עברנו מעיירה קטנה לעיר בשנת 1975, רכשנו בית בפרברי תל אביב, וחיכתה לנו הפתעה לא צפויה… בעיירות כזה היו תמיד עוזרים זה לזה— גם ההורים שלי היו כאלה. לכן הסכימו כשהבעלים הקודמים ביקשו שנאפשר להם להישאר לקצת זמן בבית החדש שלנו, עד שיסיימו סידורים אחרונים. הבעיה הייתה שהאנשים האלה החזיקו כלב ענק ומפחיד, שלא נשמע לנו בכלל— ועד היום אני זוכר אותו. עבר שבוע, עברו שבועיים, שלושה— והבעלים הישנים עדיין גרים בבית שלנו, קמים בצהריים, כמעט לא יוצאים, ולגמרי לא מתכוונים לעזוב, ובעיקר מתנהגים כאילו הבית עוד שייך להם, במיוחד אמא של הבעלים הקודמים. ההורים שלי ניסו להזכיר לאנשי הבית את ההסכם, אבל כל הזמן דחו את העזיבה. הם שחררו את הכלב שלהם בחצר ואף פעם לא שמרו עליו. הוא לא רק עשה צרכים בגן שלנו, אלא פחדנו אפילו לצאת החוצה— הכלב הסתער על כולם. ההורים שלי התחננו בפניהם לא לשחרר את הכלב, אבל מיד כשאבא הלך לעבודה והאחים שלי הלכו לבית הספר— הכלב היה משתלט על הגינה. וכך בסוף הכלב עזר לאבא שלי לסלק את האנשים החוצפנים מהבית. אחותי חזרה הביתה מבית הספר ופתחה את שער הגינה בלי לשים לב לכלב— הכלב השחור, כמו עגל גדול, הפיל אותה לרצפה, ולמזלנו לא גרם לנזק חמור יותר. רק הבגדים שלה נקרעו. הבעלים עוד האשימו את אחותי שבאה מוקדם מדי. בערב היה האירוע הגדול— אבא הגיע מהעבודה והשליך את הגברת הישנה, עם הבגדים שלה, ישירות לרחוב. אחריה רצו הבת ובעלה. כל החפצים שלהם עפו מעבר לגדר ישר לבוץ ולשלוליות. הם ניסו לשסות את הכלב באבא שלי, אבל ברגע שהכלב ראה מה קורה, הוא ברח והתחבא במלונה. הוא לא רצה אפילו ללכת איתם. שעה אחר כך כל החפצים היו בחוץ, השער ננעל והכלב ישב בחוץ עם בעליו מאחורי השער.
034
“אנחנו מכרנו לכם את הבית. יש לנו זכות להישאר פה שבוע”, כך אמרו הבעלים הקודמים. בשנות השבעים, בשנת 1975, עזבנו את המושב ועברנו לעיר.
Life Lessons
כבר כמעט שנה שהבן שלי גר עם קייט, אבל מעולם לא הכרנו את ההורים שלה. זה היה נראה לי מוזר, אז החלטתי לבדוק מה מסתתר מאחורי זה
013
יומן אישי יום רביעי, 7 ביוני כבר כמעט שנה הבן שלי גר עם דנה, אבל אף פעם לא הכרנו את ההורים שלה. זה תמיד צרם לי, ועם הזמן הרגשתי צורך לחקור קצת יותר לעומק.
Life Lessons
– מיותר לציין שהכול באשמתי! – אחותו של בן זוגי מתייפחת. – אפילו לא דמיינתי שדבר כזה יקרה! עכשיו אין לי מושג איך להמשיך מכאן, ואיך אוכל לצאת מכל זה מבלי לאבד את הכבוד שלי. לפני כמה שנים התחתנה אחותו של בן זוגי. מיד אחרי החתונה הוחלט שהזוג הטרי יעבור לגור אצל אמו של הבעל. ההורים שלו מחזיקים דירה גדולה עם שלושה חדרים ויש להם רק בן אחד. – אני משאירה לי חדר, השאר שלכם! – אמרה חמותה – כולנו אנשים מנומסים, אז בטח נסתדר מצוין ביחד. – בכל רגע אפשר לעבור! – הרגיע הבעל את אשתו – לא רואה בזה שום בעיה. אם לא נסתדר, נשכור דירה ונמשיך הלאה… וכך היה. התברר שהחיים המשותפים לא פשוטים בכלל. גם הכלה וגם החמות ניסו, אך עם כל יום שעבר, העניינים הלכו והחריפו. מהרגעים הקטנים התחיל להתרקם מתח, שגרם לריבים תכופים. – אמרת שאם קשה נוכל לעבור! – פרצה בבכי האישה. – נו, ומה עשינו? – הגיבה החמות בזלזול – מתעסקים בקטנות, לא סיבה לארוז מזוודה וללכת. שנה אחרי החתונה האישה נכנסה להריון וילדה בן בריא. הלידה של הנכד הגיעה בדיוק כשחמותה הפסיקה לעבוד ועדיין לא מצאה עבודה חדשה, כי אף אחד לא רצה להעסיק אישה רגע לפני פנסיה. כך נאלצו הכלה והחמות לבלות יחד פנים אל פנים עשרים וארבע שעות ביממה, כשאין להן לאן לברוח. בגלל זה, המתח בבית החריף מרגע לרגע. הבעל רק משך בכתפיים והקשיב לקיטורים, כי היה המפרנס היחיד בבית. – אנחנו לא יכולים להשאיר את אמא שלי לבד עכשיו, היא בלי הכנסה. לא אוכל לעזור לה ולשכור לנו דירה בו בזמן. כשהיא תמצא עבודה, נעבור! אבל גם הסבלנות של האישה הצעירה נגמרה. היא ארזה את חפציה ואת חפצי בנה, ועברה להתגורר אצל אמא שלה. לפני שהיא הלכה, אמרה לבעלה שלא תדרוך שוב בבית של אמו – ואם המשפחה חשובה לו, שימצא פתרון. היא הייתה בטוחה שבעלה יעריך ויעשה הכול להחזיר אותה הביתה. אבל טעתה לגמרי. עברו כבר שלושה חודשים, והבעל בכלל לא ניסה להחזיר אותה. הוא גר עם אמו, מדבר עם אשתו וילדו בזום אחרי העבודה, ומבקר אותם רק בשבת אצל חמיו וחמותו. ככה הוא נהנה מטיפול ודאגה של שתי נשים במקביל, וגם זוכה באהדה מצד הוריה של אשתו לבן שנשאר אצלה. בפועל, לא ממש צריך להיות אבא פעיל. האם הבעל יצא המנצח? והחמות, אולי בכלל מרוצה – לא הפסידה כלום! אבל האישה הצעירה לא מרוצה כלל. היא אוהבת את בעלה, למרות שיודעת שהוא לא מתנהג כשורה. – למה ציפית כשהלכת? – שואל הבעל – את יכולה לחזור מתי שתרצי. כנראה שגם היא לא מתכננת לעזוב את אמא שלה ולעבור לשכירות. אישה בחופשת לידה, בלי הכנסה אמיתית – טבעי שזה קשה. האם זה באמת סוף המשפחה? האם לדעתכם יש לה בכלל סיכוי לחזור לבית של חמותה ולצאת מזה בראש מורם?
0165
מיותר לומר שכל הסיפור הזה באשמתי! כך אמרה אחותו של חבר שלי, בקול חנוק מדמעות. לא דמיינתי לרגע שדבר כזה יכול לקרות לנו. עכשיו אין לי מושג איך להמשיך או
Life Lessons
אמא, הוא רוצה שאבשל לו מרק… הוא אומר שכל הנשים הטובות יודעות לבשל… אז אני לא טובה? תלמדי אותי, בבקשה… אם כל אחת יודעת, גם אני צריכה לדעת…
013
“אמא, הוא רוצה שאני אכין את זה בשבילו… הוא אומר שכל הנשים הטובות יודעות ואני לא טובה? תלמדי אותי… אם כולן יודעות, גם אני צריכה לדעת”
Life Lessons
מאמצים ילדים מבתי יתומים – ואני החלטתי להוציא את סבתא שלי מהבית אבות אף אחד מהחברים והשכנים שלי לא הסכים עם מה שעשיתי. כולם הצביעו עליי ואמרו: “הזמנים קשים, ואת מחזיקה מישהי כזו בבית!” אבל אני בטוחה, לא – אני יודעת! – שאני עושה את הדבר הנכון. פעם היינו משפחה בת ארבע נפשות: אני, שתי הבנות שלי ואמא שלי. לצערי, אמא שלי נפטרה לפני שמונה חודשים, ונשארנו שלוש. בחודשים האלה גיליתי יחד עם בנותיי שיש לנו עוד הרבה אנרגיה וזמן לעזור למישהו אחר. היה לי חבר מהתיכון, שבמקום להקים משפחה ולעשות קריירה, פשוט שתה את עצמו למוות בגיל 30. הכי עצוב – הוא בזבז את הפנסיה של אמא שלו על השתייה, וכשהפסיקה לתת לו, פשוט שלח אותה לבית אבות, לקח לה את הדירה והמשיך בשלו. אני מכירה את האישה הזאת מאז ילדותה, כמו שהיא מכירה אותי. פעם בחודש, הבנות שלי ואני היינו מבקרות אותה ומביאות לה מטעמים. הבנות שלי הגיבו נלהבות לרעיון שלי, והקטנה (בת 4.5 היום) קראה בהתלהבות: “יהיה לנו שוב סבתא!” אבל אתם לא יכולים לדמיין כמה האישה הזו שמחה מההצעה שלי! היא בכתה משמחה כל כך הרבה זמן, שנאלצתי להרגיע אותה. עכשיו עברו כמעט חודשיים מאז שחזרנו לחיות עם סבתא שלנו – וכולנו אוהבים אותה מאוד, והיא אותנו. ובכל זאת, אנחנו לא מבינות מאיפה יש לסבתא – שכבר כמעט בת 80 – כל כך הרבה אנרגיה! כל בוקר היא קמה ב-6, ואנחנו מתעוררות לניחוח של לביבות או קרפים טריים.
018
לוקחים ילדים מבתי יתומים, ואני החלטתי להוציא את סבתא שלי מהדיור המוגן. אף אחד מהחברים או השכנים שלי לא הסכים עם מה שעשיתי. כולם הצביעו עלי ואמרו: “
Life Lessons
לא מזמן ביקרתי אצל כלתי, וגיליתי שאישה זרה אחראית על הבית והניקיון – אני תמיד אמרתי לבני שהמצב הכלכלי של אשתו לא משנה לנו, והוא התחתן עם מריה, שמעולם לא היה לה כסף. אחרי החתונה הם עברו לדירה שקנינו ושיפצנו עבורם, ואנחנו גם עוזרים כלכלית ומביאים אוכל. כלתי ילדה נכד, לא עובדת, ובני עובד בעבודה לא נחשבת עם משכורת לא גבוהה. אפשר להבין את ההפתעה שלי כשנכנסתי לבית של ילדיי וגיליתי שמנקה זרה עובדת שם – איך כלתי יכולה להרשות לעצמה עוזרת? סילקתי את האישה מהבית כי מבחינתי זה עדיין הבית שלי, והיא מנקה על חשבוני. חיכיתי לכלתי, והיא הסבירה שהיא הפכה להיות בלוגרית מרוויחה וזקוקה לעוזרת כדי להספיק את הכול. מה זה בכלל בלוגינג, ואיך זה מקצוע אמיתי? לא הסכמתי שזרה תיכנס לבית שלי, ודרשתי שתשלם לי אם היא רוצה עזרה. גם בני תמך באשתו ואמר שמריה עובדת קשה ומגיע לה עזרה, ובעלי אמר לי לא להתערב בעניינים של צעירים, אבל אני משוכנעת שאני צודקת! מה דעתכם?
0249
לא מזמן, מצאתי את עצמי בבית של הכלה שלי, ושם הופיעה אישה זרה, עסוקה בניקיון הבית. תמיד אמרתי לבן שלי שאין חשיבות למעמד הכלכלי של בת זוגו העתידית.