Author: Alejandro García

הלו יהודה זה לא יהודה, זו יערה יערה? מי את? גברת, מי את? אני החברה של יהודה. רצית משהו? בעלך לא בבית, הוא נשאר בעבודה מאוחר הראש שלי הסתחרר, הבחנתי בטיפות

וואו, אבא, איזה קבלת פנים מקבלת פה. ולמה היית צריך בכלל את הסאנאטוריום ההוא, כשבבית הכול כבר “הכול כלול” אמיתי. כששאול נתן לה את המפתחות לדירה

אני לא יכולתי לעזוב אותו, אמא, לחשתי לה. את מבינה? פשוט לא יכלתי. הייתי אז בן ארבע עשרה, והרגשתי כאילו העולם כולו נגדי, או לפחות לא מבין אותי.

יומן אישי יום חורפי בתל אביב לפעמים אני תוהה איך החיים מתגלגלים ואיך אנחנו, בני אדם, יוצרים את הנסיבות שבעקבותיהן אנחנו פועלים. שבועות שמתי לב, במיוחד

אלדד שמרו בלב חרטה על כך שמיהר להתגרש. גברים חכמים הופכים מאהבות לפסטיבל, והוא הפך אחת לאשתו. האנרגיה הטובה שאלדד קיבל בעבודה נעלמה מיד כשחנה את רכב הסובארו

אבא, תכיר, זאת אשתי לעתיד וגם כלתך, יעל! זרח מאושר ברק. מי?! שאל בתדהמה הד”ר, הפרופסור עמוס אלעד. אם זו בדיחה, היא לא מצחיקה בכלל!

לבו של החתול פעם חלש בחזהו, מחשבותיו התרוצצו, נפשו כאבה. מה כבר קרה, שהגברת שלו מסרה אותו לאנשים זרים, מדוע היא נטשה אותו? כשנתנו לנעמה מתנה לרגל כניסתה

יומן, יום רביעי יש דברים שלעולם לא אשכח. איך משפחה יכולה להשתנות ברגע, ואיך החיים לפעמים לוקחים אותך רחוק מהמקום שבו גדלת. פעם היה לי בית יציב, עם אשתי