Home

Author: Alejandro García

Life Lessons
אמא, אני מתחתן! – אמר הבן בשמחה. – אני שמחה, – ענתה סופיה פבלובנה בלי התלהבות. – אמא, מה קרה? – שאל ויקטור בהפתעה. – כלום… איפה אתם מתכננים לגור? – שאלה האם בעיניים מצומצמות. – פה. הרי את לא מתנגדת, נכון? – ענה הבן. – הדירה שלנו עם שלושה חדרים, בטח שנסתדר. – יש לי בכלל אפשרות לבחור? – שאלה האם. – מה, לא נשכור דירה? – שאל הבן בעצב. – ברור שאין לי ברירה, – אמרה סופיה פבלובנה באי-רצון. – אמא, את לא מבינה כמה יקר לשכור דירה היום, לא יישאר לנו כסף לאוכל, – אמר ויקטור. – זה זמני, נעבוד ונחסוך כדי לקנות לנו דירה. זה יילך הרבה יותר מהר ככה. סופיה פבלובנה משכה בכתפיה. – אני מקווה… – אמרה. – אז ככה, תיכנסו, תגורו כמה זמן שתצטרכו, אבל יש לי שני תנאים: חשבון הארנונה והמים מתחלק שלושה, ואני לא אהיה עוזרת הבית. – בסדר, אמא, איך שתגידי, – הסכים ויקטור מיד. הצעירים ערכו חתונה קטנה והתחילו לגור יחד: סופיה פבלובנה, ויקטור והכלה אירה. מהיום הראשון, ברגע שהצעירים נכנסו לדירה, פתאום היו לסופיה פבלובנה עניינים דחופים. הצעירים חזרו מהעבודה, ואמא לא בבית, הסירים ריקים, הדירה מבולגנת בדיוק כמו כשהם יצאו. שום דבר לא מסודר. – אמא, איפה היית? – שאל הבן בערב בפליאה. – אתה מבין, ויקי, התקשרו ממועדון התרבות, הזמינו אותי לשיר במקהלת השירים העממיים. יש לי קול, אתה זוכר? – באמת?! – התפלא הבן. – בטח! פשוט שכחת, אמרתי לך פעם. זה ממש כיף, כל הפנסיונרים כמוני מתאספים ושרים ביחד. היה כזה ערב מוצלח, אני אלך גם מחר! – אמרה סופיה פבלובנה עם חיוך. – ומה מחר, שוב מקהלה? – שאל הבן. – לא, מחר ערב ספרותי, נקרא שירים של ביאליק. אתה יודע כמה אני אוהבת אותו. – באמת?! – שוב התפלא הבן. – ברור! תמיד אמרתי לך – אתה פשוט לא שם לב לאמא שלך, – אמרה סופיה פבלובנה בנימה קלה של תוכחה. הכלה הסתכלה עליהם ושתקה. מאז שוויקטור התחתן, נפתח לסופיה פבלובנה עידן חדש: היא השתתפה בכל מיני חוגים לפנסיונרים, חברות ותיקות התחברו עם חדשות שבאו אליה לביקור, תפסו לה את המטבח עד מאוחר, שתו תה ואכלו עוגיות שהביאו בדרך, שיחקו לוטו, לפעמים הסתובבה ברחובות, לפעמים צפתה בסדרה בטלוויזיה בכזה ריכוז עד שלא שמה לב שהילדים חוזרים הביתה מהעבודה. סופיה פבלובנה עקרונית לא נגשה לעבודות הבית, והעבירה את כל האחריות לאירה ולויקטור. בהתחלה קיבלו זאת בלי תלונות, אחר כך אירה התחילה להסתכל עקום, אחר כך החלו להתלחשש, ובהמשך ויקטור התחיל להיאנח בקול. אבל סופיה פבלובנה לא שמה לב, והמשיכה לחיות חיים מלאים. יום אחד חזרה סופיה פבלובנה הביתה מאושרת, שורקת לעצמה “קלינקה-מלינקה”, ונכנסה למטבח בו הצעירים אכלו מרק בעצב ואמרה בשמחה: – ילדים יקרים, תברכו אותי! הכרתי גבר מקסים, מחר אנחנו נוסעים יחד לספא! נכון משמח? – נכון, – ענו ביחד ויקטור ואירה. – ומה קורה ביניכם? זה רציני? – שאל הבן בחשש שיגיע עוד דייר לדירה. – כרגע לא בטוחה, אחרי הנסיעה אדע, – אמרה סופיה פבלובנה, מזגה לעצמה מרק ואכלה בתיאבון. אחרי הנסיעה חזרה מאוכזבת. אמרה שאלכס לא ברמה שלה ונפרדו, אבל מיד הוסיפה שהכל עוד לפניה. החוגים, הבילויים והמפגשים המשיכו במלוא הקצב. בסוף, כשהצעירים שוב חזרו הביתה ומצאו את הדירה מבולגנת והסירים ריקים, אירה התפרצה, טרקה את המקרר הריק וקראה: – סופיה פבלובנה! אולי תתחילי לטפל גם בעבודות הבית? הדירה מבולגנת! כלום לא נשאר לאכול! למה אנחנו צריכים לעשות את הכל ואת לא? – למה כל כך מתרגזים? – שאלה סופיה פבלובנה מופתעת. – ואם הייתם גרים לבד, מי היה עושה בשבילכם את כל העבודות? – אבל את פה! – טענה אירה. – אני לא איזו שפחה כדי לשרת אתכם כל היום. את שלי כבר נתתי, מספיק! ובכלל, ויקטור ידע שלא אהיה עוזרת בית, זה היה התנאי שלי. אם הוא לא סיפר לך, זו כבר לא אשמתי, – אמרה סופיה פבלובנה. – חשבתי שאת צוחקת, – אמר ויקטור מבולבל. – אתם רוצים לחיות פה בנוחות ושאני גם אנקה ואבשל לכם? לא! אני אמרתי שלא – וזה הסוף. ואם זה לא מתאים לכם, אפשר פשוט לגור לבד! – סיימה סופיה פבלובנה והלכה לחדר שלה. בבוקר שאחרי, כאילו כלום לא קרה, זימרה לעצמה “אוי לא ערב, לא ערב, לא ישנתי הרבה…”, לבשה חולצה יפה, מרחה ליפסטיק אדום ויצאה למתנ”ס, לשם חיכתה לה מקהלת השירים העממיים…
0223
אמא, אני מתחתן! אמר הבן בשמחה. אני שמחה השיבה רבקה גולן, בקול שקט וללא התלהבות. אמא, מה קרה לך? שאל אביאל, מופתע. כלום… איפה אתם מתכננים לגור?
Life Lessons
הנכדים שלנו יקרים לנו, אבל כבר אין לנו כוח לעבוד בשבילם – הסיפור של הורים מכורים לעזרה, גבול היכולת, ולמה לפעמים צריך להגיד די
0124
הנכדים שלנו יקרים לנו, אבל נגמרו לנו הכוחות לטפל בהם. אומרים שילדים הם ברכה, וגם נכדים הם שמחה בזה אין לי ספק. אבל רק כל עוד יש לנו את היכולת להחזיק אותם ולסייע באמת.
Life Lessons
אחותי עשתה לי תרגיל – איך אולגה השאירה לי את ניקה וברחה לטורקיה, ומה שקרה כשאני פניתי לאביה של הילדה
0207
יומן של גבר ישראלי: בגידה של אחותי שישי בצהרים. אני מתיישב במרפסת עם קפה שחור, כשהטלפון מצלצל. זה היה נדב, אחי הבכור, כולו משבר. הוא נשמע כבד, כאילו כל
Life Lessons
כשביטא גילתה שהיא בהריון, משפחתה הייתה בהלם: הם לא אהבו את הרעיון שהיא בזוגיות עם מישהו שלדעתם לא יישאר בחייה זמן רב ביטא היא בחורה רגילה מוורוצלב, שגדלה במשפחה חמה ותומכת עם אמא ואב חורג שתמיד דאג לה. לאחר שסיימה תיכון אך התקשתה באנגלית, החליטה לקחת שיעורים פרטיים אצל רוני, סטודנט מגינאה שמתגורר בפולין. ככל שעבר הזמן, השניים התקרבו והפכו לזוג. כשביטא גילתה שהיא בהריון, משפחתה הזדעזעה; הם לא קיבלו את הזוגיות עם רוני, וחששו שתישאר לבד עם ילדה שנראית שונה מאחרים. לאחר שרוני קיבל את הדיפלומה, הוא חזר לגינאה אך המשיך לשמור על קשר רציף עם ביטא, בזמן ששניהם חיכו לילדם הראשון. כאשר הילדה נולדה, העוינות של המשפחה אילצה את ביטא לעזוב את פולין ולעבור לגינאה. השניים התקשו להסתגל לאקלים באפריקה ונאלצו לשוב לפולין, שם נולדה להם בת שנייה. המשפחה עדיין מסרבת לשוחח עמם, אך ביטא לא מתכוונת לעזוב את אהוב ליבה בשבילם. כעת שניהם מתכננים לעבור לקנדה בתקווה למצוא שם אנשים סובלניים יותר.
06
Kiedy Anat dowiedziała się, że jest w ciąży, jej rodzina była w ogromnym szoku. Nie mogli zaakceptować faktu, że związała się z kimś, kto według nich nie
Life Lessons
הבן שלי חיפש שנים אישה מתאימה לנישואין ואף פעם לא הטלתי ספק בהחלטותיו; כשהגיע לגיל 30 סוף סוף מצא את אגתה שהפכה לבת זוג אידיאלית עבורו כמעט כל יום שמעתי כמה היא עדינה ויפה, ולראות אותו מאוהב מילא אותי אושר. גם אני חיבבתי את אגתה, והבן שלי סיפר בהתלהבות לכולם על יתרונותיה – היא נראתה לו פשוט מושלמת ולכן לא היסס להתחתן איתה במהירות. כאמא אוהבת, כמובן תמכתי בבחירתו תכנון החתונה היה אתגר, אך חבריי עזרו מאוד ומשפחתה של אגתה הייתה מקסימה – הכל התחיל נפלא, אבל בהמשך היחסים בין בני הזוג החלו להדרדר. הבנתי שזה רק תחילת הנישואין ושהם יצליחו להתגבר, אך המשכתי לדאוג, כי רציתי שהנישואין שלהם יהיו מוצלחים ומאושרים אותו ערב לא אשכח: מאוחר בלילה בני הגיע אלי עם חפציו, סיפר שאשתו סילקה אותו מהבית ואין לו היכן לישון. הוא נשאר אצלי מספר ימים, ואגתה כלל לא ניסתה לדבר איתו. זה חזר על עצמו שוב ושוב כאשר גיליתי שכלתי בהריון, ניסיתי לפתוח איתם שיחה ולתת עצות שישפרו את היחסים. התוצאה הייתה הפוכה – המריבות גברו, ובני נשאר אצלנו לעיתים תכופות יותר. הוא כבר לא נראה מאושר, ובעיניו הייתה אכזבה גדולה התקשיתי לראות את בני בסבל, וייעצתי לו לשקול אם נכון להמשיך בנישואין כאלה. אמרתי לו שיש סיכוי להיות אבא נפלא גם אם יחיה בנפרד. בסופו של דבר הוא אכן פתח בהליך גירושין לאחר זמן מה, אגתה פנתה אלי בבקשה שאשכנע אותו לבטל את הגירושין; היא לא רצתה לפרק את המשפחה. לא אחת יעצתי לה לשמור על ביתה. התוצאה הייתה שהפכה אותי לאויבת וחשפה כלפי הציבור את מעורבותי היום אני מתלבטת אם עשיתי נכון שלחצתי על בני להתגרש. אשתו לא מחבבת אותי וגם הוא הולך ומתרחק ממני. אולי הם עדיין אוהבים? החיים לחוד לא קלים, אבל גם החיים יחד לא היו מאושרים
038
יומן אישי, יום רביעי בערב בני חיפש זמן רב אישה שתתאים לו להיות רעיה, אבל לא הטלתי ספק בהחלטותיו. כשהגיע לגיל 30, סוף סוף מצא את נועה, שהייתה עבורו כמעט מושלמת.
Life Lessons
בעלי השני התגלה כאדם נפלא, שלא חסך בהוצאות על קניות בשבילי ובשביל הבן שלי
053
בעלי השני התגלה כאדם מדהים, שלא חסך ולו שקל בקניות בשבילי ובשביל הבן שלי פעם הייתה מין מוסכמה כזו מתחתנים וממשיכים יחד עד 120, לא משנה מה.
Life Lessons
שבוע לפני ה-8 במרץ בקושי ברחתי מאולם בית המשפט. הדמעות סינוורו אותי. בראשי חזר שוב ושוב רק משפט אחד: “אתם כבר לא בעל ואישה”. למה הוא עשה לי את זה? על אילו חטאים מגיעה לי כזו ענישה?
083
שבוע לפני יום האישה כמעט ברחתי מאולם בית הדין. הדמעות כמעט עיוורו אותי. בראשי התנגנה שוב ושוב רק מחשבה אחת: “אתם כבר לא בעל ואישה”
Life Lessons
השכנים החליטו להראות לנו מי הבוס בבניין — בלי שום סיבה מיוחדת לפני חמש שנים היינו כבר עם שני ילדים וכל המשפחה הצטופפה בחדר קטן. היה צורך דחוף להתרחב, אבל הכל נשאר בשיחות. כשלמדנו שעומד להיוולד לנו ילד שלישי, ידענו שחייבים לעבור דירה – האפשרות היחידה הייתה למכור את הדירה ולהוסיף כסף בשביל דירה של שלושה חדרים, גם אם היא בשולי העיר. כך עשינו, ומצאנו דירה מחודשת ונעימה בבניין ישן. חיינו באושר, אך השכנים מהקומות הגבוהות התאחדו נגדנו והראו לנו שהם בעלי הבית האמיתיים. קיבלנו תלונות בלי סוף: למה הדלת הראשית הייתה פתוחה יותר מדי זמן (כי העברנו דברים), למה אני מחנה את הרכב מתחת לחלון שלהם (כשאני בכלל גר תחתם). בפעם הבאה התלוננו על כך שהילדים עושים רעש כשהם חוזרים מהגן. ניסיתי להבין איך הם מפריעים כשהם בכלל מעלינו… השיא היה כשהשכנות ערכו מהומה על אשתי ההריונית בזמן שלא הייתי בבית, והאשימו אותי שאני מעשן ומכניס אנשים זרים לבניין (למרות שאני לא מעשן). הסברתי להן בצורה לא מאוד מנומסת, שמספיק עם זה. מאז חזר השלום, אבל הן הפסיקו להגיד לנו שלום.
041
השכנים החליטו להראות לנו מי הבוס בבניין. ובלי שום סיבה נראית לעין. זה קרה לפני חמש שנים. אני ובעלי כבר היינו הורים לשניים, כל המשפחה נדחקה לחדר קטן בגודל
Life Lessons
בעלי כל הזמן השווה אותי לאמא שלו – אז הצעתי לו לארוז מזוודה ולחזור לגור אצלה
047
שוב התבאסת על המלח? כמה פעמים אמרתי לך, הכל פה תפל, כמו עלים אמר דניאל והרחיק את הצלחת עם הרגוע מהקצה לשולחן, מושיט יד למלחיה. אמא שלי תמיד אומרת: “
Life Lessons
החבר שלי, בן 42, התחתן – הוא אומר שהיא מנקה מצוין ומבשלת נהדר, וכל השאר בכלל לא מעניין אותו
039
ידידי, בן ארבעים ושתיים, מצא לו אשה. הוא היה אומר שהיא מנקה בחסד עליון ומבשלת נהדר, וכל השאר כבר לא מעניין אותו. את נדב הכרתי מאז ימי ילדותי.
© 2026 VesperUm