Author: Alejandro García

התחתנתי לפני חצי שנה, ומאז יש משהו שלא עוזב אותי. החתונה הייתה באולם פתוח יפהפה, עם מוזיקה חזקה, אורות מסנוורים, והמון שמח אנשים רוקדים, צוחקים, חוגגים.

התחתנתי לפני חצי שנה, ומאז יש משהו שלא עוזב אותי. החתונה הייתה באולם פתוח יפהפה, עם מוזיקה חזקה, אורות מסנוורים, והמון שמח אנשים רוקדים, צוחקים, חוגגים.

יומני היקר, היום יום ההולדת של חמותי, דבורה. זה תמיד יוצא בראש השנה האזרחית, אז נסענו כולנו אליה כדי לחגוג. פתאום, כשנכנסנו, היא שאלה: “

כשירדתי מהאוטובוס, ראיתי את אמא שלי יושבת על המדרכה ומקבצת נדבות. אני ובעלי עמדנו המומים כמו טונה על החוף. אף אחד לא ידע מכל הסיפור הזה.

ומה עם הדירה? הבטחתם לי! אתם הורסים לי את החיים! בעלי ואני היינו בעננים כששמענו שהבן שלנו מתחתן. קצת לפני החתונה, סיפרנו לו בלחש שאנחנו מתכננים להפתיע

נתתי לילדים שלה את שם המשפחה שלי. עכשיו אני מחויב לכלכל אותם, בזמן שהיא חיה באושר עם אבא הביולוגי שלהם. אז הנה, סיפור על איך הפכתי מה”

אני חיה עם גבר שטוען שכסף הוא “אנרגיה נמוכה”. אנחנו בזוגיות כמעט שנתיים, ועד לפני שלושה חודשים הכל היה רגיל. הוא עבד, תרם, היה מסודר.

רננה ממהרת אל הרכבת הקלה, שקית ניילון ריקה בידה. היא מתכווצת בכף ידה כמו סימן מוחשי לאכזבה של היוםשעתיים היא שוטטה בין חנויות עזריאלי ודיזנגוף, ולא עלתה