Author: Alejandro García
התחתנתי לפני חצי שנה, ומאז יש משהו שלא עוזב אותי. החתונה הייתה באולם פתוח יפהפה, עם מוזיקה חזקה, אורות מסנוורים, והמון שמח אנשים רוקדים, צוחקים, חוגגים.
התחתנתי לפני חצי שנה, ומאז יש משהו שלא עוזב אותי. החתונה הייתה באולם פתוח יפהפה, עם מוזיקה חזקה, אורות מסנוורים, והמון שמח אנשים רוקדים, צוחקים, חוגגים.
יומני היקר, היום יום ההולדת של חמותי, דבורה. זה תמיד יוצא בראש השנה האזרחית, אז נסענו כולנו אליה כדי לחגוג. פתאום, כשנכנסנו, היא שאלה: “
שיעורים לחיים
הכל התהפך באותו רגע. באותו יום חגגנו אירוע משפחתי אני, אשתי ובתי חגגנו יום הולדת לאביה של אשתי. היינו רק מעטים מסביב לשולחן, עבר עלינו ערב נעים.
כשירדתי מהאוטובוס, ראיתי את אמא שלי יושבת על המדרכה ומקבצת נדבות. אני ובעלי עמדנו המומים כמו טונה על החוף. אף אחד לא ידע מכל הסיפור הזה.
ומה עם הדירה? הבטחתם לי! אתם הורסים לי את החיים! בעלי ואני היינו בעננים כששמענו שהבן שלנו מתחתן. קצת לפני החתונה, סיפרנו לו בלחש שאנחנו מתכננים להפתיע
נתתי לילדים שלה את שם המשפחה שלי. עכשיו אני מחויב לכלכל אותם, בזמן שהיא חיה באושר עם אבא הביולוגי שלהם. אז הנה, סיפור על איך הפכתי מה”
אני חיה עם גבר שטוען שכסף הוא “אנרגיה נמוכה”. אנחנו בזוגיות כמעט שנתיים, ועד לפני שלושה חודשים הכל היה רגיל. הוא עבד, תרם, היה מסודר.
שיעורים לחיים
יומני האישי,לבעלי הייתה סבתא ישראלית. כל קיץ הוא היה נוסע אליה לתל אביב, ומבלה אצלה את החופשה. זה ממש לא הפריע לה להפך, היא תמיד שמחה לארח אותו.
רננה ממהרת אל הרכבת הקלה, שקית ניילון ריקה בידה. היא מתכווצת בכף ידה כמו סימן מוחשי לאכזבה של היוםשעתיים היא שוטטה בין חנויות עזריאלי ודיזנגוף, ולא עלתה