Author: Alejandro García
רבקה בןחיים חיה בפריפריה של כפר קטן בגליל, שכנראה נזכרת רק במפה ישנה. ביתה היה עץ פח ויש לו תריסים פגומים, גינה שגדלה בטבע ושלווה שמילאה את החדרים.
זה היה לפני שנים רבות, כשעוד הייתי נערה קטנה בכפר על שפת שמורת הכנרת. שם, בחיפוש אחר ריחות הקיץ, הבחנתי בגוזל בר בר מתנוסס על חוף האגם, כאילו מבקש עזרה
יום שלישי, 10 באוגוסט 2025 היום כתבתי ביומן על כל מה שקרה מאז שנקשרתי למטלה לשמח את בני, אורי, ובת זוגו, אילנה. אורי שלח לי הודעה לפני כמה ימים ואמר שאין
אורית חגה שלושים והבינה פתאום שהחיים שלה הפכו למפסקה ארוכה. בצהרי היום היא יושבת במשרד של חברת הIT הקטנה שברחוב בןיהודה, מתקנת טקסטים באתר, משפרת פיסקאות
אלון חנה את הרכב בקצה השיח בטבע, כשהשמש כבר החלה להתגבש לגוון כחולאדום אך עדיין לא ירדה לחלוטין. המנוע קוצר, והדממה נכנסה לשטח. רק הרוח נושבת בין העלים
קיבלתי את רוני לאחר הגירושין שלה. עם הזמן גיליתי שאני מתבצעת במעין משרתת בבית שלי. קיימות ידידות שמחזקות את כל תחנות החיים חתונות, גירושין, ילדים, קבורה.
אדם החליט לשלוח את בננו למושב אל חנה, אמא של רונית, בניגוד לרצוני מיכאל, אתה מתלוצץ? תגיד לי שזה רק בדיחה אחרי יום עבודה קשה. רונית נעמדה בכניסה למטבח
בפעם הראשונה שמתי לב ללירז במשרד. היא באה למשרד משאבי אנוש בתל אביב כדי לחתום על הוראת קבלה, ובאותו רגע בדיוק נכנס ארי למחלקת הרכש עם קורות חיים.
היי יקרה, שמעי לי את הסיפור הזה, כמו שמדברת חביבה מהשכונה, בקול חם ובקצב של שיחת וידאו. “התגנבו לי הבגדים, רוכב בר, תעזרו!” צעקה האישה הערבית על שפת האגם.
הזיכרון של הבוקר ההוא היה כמעט קבוע. יואב כהן קם לפני שהשעון הצפצף, כמו שעשה במשך שנים רבות. הוא נשכב כמה שניות, מביט בתקרה, מאזין לרחש המים במקלחת אשתו כבר הייתה קמה.