Author: Lewis Simmons
עמדתי לעלות לטיסה כשפתאום בעלי של אחותי שלח לי הודעה, “תחזרי הביתה מיד.” זה היה כרטיס עלייה למטוס בלאונג’ היוקרתי בנתבג, לטיסה ראשונה
יואב, אל תספור עורבים! כבר כמה ימים יואב מסרב לאכול את האוכל שמביאה לו ליאורה: מה יש לך, חמודי, אלה אותן קציצות ששמעון קנה לך. הוא עוד לא מגיע…
הרצפה לא תנקה את עצמה לבד רוני, כשיונתן בעבודה, את צריכה לדאוג לבית, אמרה שולה. הרצפה לא תינקה את עצמה לבד. ומי יבשל ארוחת ערב? מה ישיבה, מה מחכים?
סגר את הדלת בפרצוף אמא, אני יודע שאת לא אוהבת אותי… נועה קפאה עם המגבת בידה. היא הסתובבה לאט אל בנה. אילן עמד בפתח המטבח, מצחו מקומט, ידיו תחובות
נועה просто לא האמינה למה שקורה לה. בעלה, היחיד והאהוב, זה שתמיד סמכה עליו, הביט בה היום ואמר: “אני כבר לא אוהב אותך.” הלם כזה לא הרפתה ממנה
מחבת לפנקייקים כל הסימנים הראו שאני מאחר שוב לעבודה מה שאיים בעוד קנס כספי ושיחה לא נעימה עם הבוס הדייקן שלי. אשמת העיכוב הייתה בסדרה של תקלות בוקר.
תגיד, תשמע איזה קטע היה לי אתמול. חמותי קפצה אלינו לכמה שעות, ואני, אחרי רבע שעה כבר הרגשתי שאני לא מחזיק מעמד. אמרתי שאני קופץ רגע למקווה, אספתי את עצמי ויצאתי מהבית.
לאן נשים את זה, עומר? בקושי סיימנו את השיפוץ, סיגלנו קווים בהירים, פתוח, אוויר, בדיוק הסגנון הסקנדינבי החביב עליך. ואז הדבר הזה. כתם צבעוני באמצע הכל.
Тשובה מפתיעה נועה לא יכלה לסבול את עמרי. כל שבע השנים שהייתה נשואה לשאול, החבר הכי טוב שלו. הצחוק הרם של עמרי הרגיז אותה, הזקט העור המגוחך שלו עצבן אותה
אוי, כבשה מסכנה שלום, הורים, נכנסה הביתה יערה בשבת, עיניה מנצנצות אני מתחתנת! עומר הציע לי נישואין, ואמרתי כן בלי לחשוב פעמיים. ריבונו של עולם, יערה שלנו









