הייתי חייבת לשים מקרר נפרד, אני כותבת ביומן שלי. הסיטואציה הזו פשוט בלתי הגיונית, אבל אין לי ברירה אחרת. לא מפריע לי למכור את הדירה ולחלוק את הכסף, אבל אמא שלי מתנגדת לזה.
השנה אני בת 24. סיימתי תואר, מצאתי עבודה, אבל עדיין לא התחתנתי. החיים שלי בבית שלנו לא פשוטים בכלל. אני בעלת חצי מהדירה. פעם היא הייתה של אבא שלי, ואני ואמא שלי ירשנו אותה בחלקים שווים כשהייתי בת 14.
עברו עשר שנים מאז, והמשפחה שלנו עברה תקופה קשה מאוד פתאום היינו בלי מפרנס. אמא שלי, אילנה, הפסיקה לעבוד עוד כשהייתי ילדה קטנה. היא אפילו לא לקחה חופשת לידה, כי אבא שלי השתכר יפה והיה לנו מספיק כסף. היא רצתה להיות בתפקיד בבית. אבל אחרי שאבא שלי נפטר, אילנה התאבלה: “מי יקבל אותי עכשיו לעבודה בגיל ארבעים? מה, להיות מנקה?”
ממשיכה לכתוב כשהיינו ילדים קיבלנו קצבת שארים, אבל אמא לא יכלה להתאפק מלהוציא כסף בסלונים, לקנות בגדים חדשים, למרות שלפעמים בקושי הסתדרנו. בהתחלה אח שלה עזר לה, אבל מהר מאוד נמאס לו.
הדוד שלי אמר לאילנה שהיא חייבת למצוא עבודה. יש לה שני ילדים והיא לא יכולה לפרנס את שנינו לבד. בערך אחרי שנה, אילנה הביאה הביתה גבר בשם אדם. היא הודיעה שהוא הולך לגור איתנו, הניסיון שלה לפתור את המחסור בכסף בדרך שלה להתחתן. הוא באמת הרוויח יפה, אבל לא הצליח למצוא שפה משותפת איתי.
המילים של אדם תמיד היו: “את רק אוכלת ועושה בלגן. טוב היה אם היית עושה כביסה או מנקה קצת. למה את חייבת ללמוד? את מתכוונת ללכת לאוניברסיטה? מה לימודים, צריך לעבוד. או את חושבת שאני אתפרנס ממך כל החיים?”
לא יכולתי לענות. כן, קיבלנו קצבאות, אבל אמא שלי שלטה בכל הכסף. אילנה לא ניסתה להגן עליי מהאדם הזה. היא פחדה לאבד מפרנס והייתה אומרת: “בלי אדם איך נחיה? פשוט אל תריבי איתו יותר מדי ותעשי מה שהוא אומר. הוא המפרנס”.
הצלחתי ללמוד ולמצוא עבודה. כל השנים הרגשתי שאני עוד פה, על חשבון אישה שהיום נקראת מפרנסת המשפחה, הגבר החדש בדירה. הוא היה מחשב כל שקל שהוציא עליי.
אחרי חצי שנה של עבודה, הצלחתי לקנות מקרר קטן שמתי אותו בחדר שלי כי אדם נעל את המקרר של המטבח.
יש לך עבודה? אז תאכלי מזה, הוא היה אומר. ואמא אילנה שוב שתקה. היא שותקת אפילו כשאדם מראה לי חשבונות מים, חשמל וכל ההוצאות, ודורש ממני להחזיר לו את כל מה שהוציא עליי בשנים האחרונות. אחרי תקופה הוא פוטר מהעבודה, ואז הוא ואמא החלו למכור חפצים מהדירה כולל המקרר שלי. כל ההאשמות נפלו עליי. בהתחלה עוד שילמתי, אבל אדם היה מובטל כמעט שנה. די נמאס לי, אז שמתי מנעול על המקרר. אילנה כמובן התנגדה, בטענה שאדם האכיל אותנו הרבה זמן.
אמרתי לה: “אם את באמת רוצה לעזור, אז תתחילי. אני לא הראשונה שמחלקת רכוש בבית הזה. תלכי לעבוד”.
אדם עזב את הדירה לא מזמן. אילנה התעייפה מגבר שלא מכניס כסף. אבל עדיין, היא לא רוצה שאשחרר את המנעול מהמקרר שלי. וגם אני חושבת שאילנה צריכה למצוא עבודה. אני תוהה, האם אני צודקת?
