למה החלטת להתגרש? שאלה אותה חמוטל, חמותה, כאילו באמת יש לה זכות לשאול. יעלי כבר מזמן לא רצתה לגור עם ההורים של בעלה, אבל עידו הצליח לשכנע אותה. הוא טען שאמא שלו, חמוטל, פשוט לא מסוגלת לשחרר אותו, הילד שלה. בחור בן שלושים וארבע! אבל יעלי ריחמה עליו.
יש לנו הסתכלות שונה על החיים, זה כל העניין. זה קורה, אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים היא ענתה, למרות שבאמת רצתה להגיד משהו חד הרבה יותר.
אז למה בעצם? האמת, כל פעם שחמותה לא הייתה מצליחה לקפוץ אליהם, היא הייתה מתקשרת לעידו לשיחת וידאו, לבדוק ש’יעלי מסתדרת עם הכל’. וככה כל יום. אפילו בחתונה, כשהיא באה להגיד מזל טוב, חמוטל לא התאפקה:
איזה אושר שבני היקר סוף סוף התחתן. ברור, הייתה יכולה להיות לו אופציה יותר טובה… אבל זה מה שיש. אל תקחי ללב, כלתי.
אולי יעלי כן הייתה צריכה לקום וללכת אז. חמוטל כבר מזמן חיכתה שזו תקרה, עשתה הכל כדי שתרצה להיפרד. אבל עידו אפילו לא ניסה לעמוד לצידה. והרי בפעם ההיא שהם עברו ליד הבית של חמוטל, והיא לא נתנה ליעלי להיכנס רק רצתה לדבר עם הבן שלה לבד יעלי נאלצה לחכות בחוץ שעה שלמה. עידו שתק.
ושוב, למה לא קמה והלכה? אין לה תשובה לעצמה. אבל עכשיו זה סוף סוף קרה. תפסיקי כבר, זה לא בגלל ‘הבדלי גישות’, כמו בסרטים. בואי, תגידי באמת מה את לא אוהבת בבני. מודה, לא הייתי בוחרת דמות כמו שלך ליד עידו. ועכשיו, כשפה הדברים הגיעו לא אתן לך פשוט ללכת בלי לשמוע. תגידי מה הבעיה.
יעלי חייכה חיוך קטן, של אחת שכבר לא אכפת לה. היא לא צריכה רשות לעזוב. כל החיים שלה בבית הזה היו רק בגללו עידו. והייתה רק סיבה אחת לגירושים. חמוטל.
אני הולכת, יעלי אמרה בשקט.
לא מרשה לך חמוטל ממש צעקה.
תאמיני לי, לא אכפת לי מה את מרשה ומה לא. מבחינתי את לא קיימת, ענתה יעלי בקור רוח.
תחזירי לי חצי מהמחיר של הטבעת! חמוטל כמעט צווחה.
מה אמרת עכשיו?
אני רוצה חצי מהמחיר של טבעת הנישואין! זו שעידו קנה לך.
יעלי פרצה בצחוק.
זה כל מה שיש באמת? הטבעת, זה הדבר היחיד שבנך קנה לי אי פעם? קחי אותה בחזרה אני אפילו לא רוצה אותה.
וככה נפרדו. יעלי לא מפסיקה לחשוב איך בכלל הסכימה להתחתן עם עידו. הרי חמוטל גילתה את הפרצוף שלה עוד הרבה לפני החתונה. איך יכלה? רק אלוהים יודע.
דרך אגב, אני מתחתנת סיפרה לה רותם, קולגה מהעבודה.
באמת, עם מי?
אל תעלבי…
לא… את לא מתכוונת לזה יעלי הבינה מיד.
עם עידו. האקס שלך.
את צוחקת עליי? הרי ידעת בדיוק למה נפרדנו.
ידעתי, אבל כל אחד הוא משהו אחר. עידו ממש דואג לי. ואמא שלו ממש עוזרת לנו. לפעמים קצת יותר מדי, אבל לא נורא.
שיראה לי מזל לפחות סיימתי עם שניהם.
תראי, הנה הטבעת שעידו נתן לי תראי איך היא יפה.
יעלי כבר ניחשה איזה טבעת זו בדיוק אותה אחת. אפילו לא קנה טבעת חדשה.
ועל הכתובת חקוק: ‘יחד לנצח’. הייתי מתה למחוק את זה.
