אני מתחתנת. עם הבעל שלך לשעבר. זה לא מפריע לך, נכון? דוד כבר נתן לי טבעת אירוסין” – ובאותו רגע חברתי הושיטה לי את אותה טבעת שדוד העניק פעם לוויקטוריה.

Life Lessons

נו, למה החלטת להתגרש בעצם? חמותה שאלה אותה כאילו זה עניינה. טליה בכלל לא התכוונה לגור עם ההורים של בעלה, אבל נדב הצליח לשכנע אותה. הוא אמר שאמא שלו לא מוכנה לשחרר אותו. בן אדם בן שלושים וארבע! אבל טליה ריחמה עליו.

אנחנו פשוט שונים, רואים את החיים אחרת. זה קורה. לא הראשונים, לא האחרונים, היא ענתה, למרות שבאמת רצתה להגיד הכול כמו שזה.

מה היה באמת הסיפור? החמות של טליה התקשרה כל יום לנדב בוידאו, לבדוק שטליה מתפקדת כמו שצריך. זה קרה בימים שאי אפשר היה לה לבוא ולהיות פיזית בבית. אפילו בחתונה, כשהיא בירכה אותם, יצא לה:

אני ממש שמחה שבני היקר התחתן סוף סוף. ברור, היה יכול למצוא מישהי יותר מתאימה. אבל זה מה יש. אל תקחי ללב, כלה.

אולי טליה באמת הייתה צריכה ללכת כבר אז. החמות בכלל חלמה שטליה תעזוב את נדב ופעלה בלי בושה כדי שזה יקרה. ונדב? בכלל לא ניסה לעמוד לצידה. ביום שהם עברו במקרה ליד הבית של החמות, ואמא שלו אסרה עליה להיכנס, נדב שתק. אני צריכה לדבר לבד עם הבן שלי, אמרה, וטליה חיכתה שעה בחוץ.

ולמה היא לא עזבה? גם היא לא בטוחה. אבל עכשיו החליטה שכן. אל תתחילי איתי תיאוריות של דעות שונות וזה זה רק בסרטים. יאללה, תגידי כבר מה לא מוצא חן בעינייך בבן שלי. תודי, את אף פעם לא היית הבחירה שרציתי בשביל נדב. ועכשיו כשזה נגמר, את לא הולכת בלי לקבל תשובות מה לא עבד לך?

טליה חייכה חיוך מתוחכם. היא לא צריכה את הרשות שלה. אם היא כאן זה רק בגלל נדב. ויש סיבה אחת לגירושין חמותה. אני יוצאת, אמרה טליה בשקט. אני לא מרשה, חמותה התריסה. באמת, לא אכפת לי. את לא מעניינת אותי בכלל, טליה ענתה. תחזירי לי חצי מהעלות של הטבעת, פתאום צעקה החמות. מה אמרת? אני רוצה חצי מערך הטבעת חזרה. על זו שהבן שלי קנה לך.

טליה גיחכה. מדברת על הטבעת כאילו זה ההישג היחיד של הבן שלך. קחי אותה, אני לא רוצה אותה.

וכך זה נגמר. טליה ניסתה להבין איך הסכימה בכלל להתחתן עם מישהו כמו נדב. הרי החמות גילתה את פרצופה האמיתי עוד לפני החתונה. איך היא לא ראתה? אלוהים יודע.

אני מתחתנת, אמרה לה פעם שיראל, בחורה מהעבודה. וואו, עם מי? התלבטה שיראל רגע. עם נדב. האקס שלך. את צוחקת? ידעת בדיוק איך נפרדנו. ידעתי, כל אחד חווה אותו אחרת. נדב כזה דואג, ואמא שלו כל כך עוזרת. לפעמים אפילו יותר מדי אבל לא משנה.

לא משנה לי, העיקר שנגמר. קחי, הנה הטבעת שנדב קנה לי, תראי.

טליה כבר ידעה זאת אותה טבעת בדיוק. אפילו לא קנו חדשה. לא מפתיע בכלל.

ועל הטבעת חרוט לעד יחד. הכי הייתי רוצה למחוק את החותמת הזאת מהחיים שלי.

Rate article
Add a comment

eleven + 14 =