יומן, 10 באפריל
אני, שאול לוי, רוצה להעלות על הכתב את מה שעבר על אחותי בתיה בשנים האחרונות. היא ובעלה אורי ניהלו חיים זוגיים מאושרים עד היום שבו בתיה גילתה שהיא בהריון. הידיעה שמצפה להם לידה של תאומים לא הייתה מפתיעה במיוחד לאחותי, כי הדבר רץ במשפחתה בדורות הקודמים, אך אורי קיבל את הבשורה בכאב רב, כמעט כשברון לב.
התחילה תקופה קשה. מהפכת השמחה התחלפה בהתרחקות. אורי הלך והסתגר, עד שלא היה אכפת לו כלל להסתובב עם נשים אחרות, ואף עם נעמה חברתה הטובה ביותר של בתיה מאז הילדות. המריבה ביניהם נעשתה גלויה, והבית התמלא אווירה עכורה.
כאשר בתיה כבר הגיעה לחודש התשיעי, הרגשתי היטב את היעדרותו של אורי. לא טרח לבקר אותה בזמנה בבית החולים, לא שלח מסרון, כאילו הלידה של ילדיו אינה נוגעת לו כלל. בזמן שבתיה שכבה על שולחן הניתוחים בבית חולים איכילוב, הוא חגג עם נעמה בדירתם בתל אביב.
כששוחררה בתיה מהמחלקה, חיכתה לה הפתעה. הדירה שבה גרו יחד כבר אוכלסה מחדש נעמה עברה לשם יחד עם אורי, וכל חפציה של בתיה נארזו בצד. בתיאום של אין ברירה, פנתה לבקש עזרה מאמה, חיה, שגרה ברחובות. במקום חיבוק או סעד, היא שמעה ממנה רק משפטים קשים: “אם רצית ילדים תחשבי איך לגדל אותם לבד.”
בייאוש מוחלט, פנתה לשכנה, אילנה, שבניגוד לכל האחרים דווקא פתחה את ביתה בנדיבות. אילנה הציעה לה חדר קטן לה ולתאומים, ולפחות היה לה היכן להניח את הראש. מאותו הרגע בתיה הבינה שאין לה על מי לסמוך. החלה לעבוד בניקיון בבתים של אחרים, נתנה שיעורים פרטיים לעברית, וכל עבודה קטנה אפשרית. בכל יום התעוררה לפנות בוקר כדי להספיק לחלק את זמנה בין שני ילדיה לבין כל העבודות הכפולות שביצעה. לילות רבים חזרה עייפה כל כך שהתעלפה על המיטה מבלי להספיק אפילו לאכול.
לאורך השנים, העבודה הקשה והנחישות שלה השתלמו. לא רק שמצאה בית חדש שאותו יכלה להרשות לעצמה, אלא גם חברה אמיצה באילנה, שהפכה לקרובה ומשמעותית אף יותר מאמה. עם הזמן, בתיה החליטה שלא לנסות עוד לתקן את היחסים עם אמה, כשזו לא הביעה חרטה או תמיכה.
התאומים, עמית יוסף ואורי נחום, גדלו ללא שום קשר לאביהם, שהפך לזיכרון רחוק ולא חשוב. בתיה שמחה לשמור על אחדות המשפחה הקטנה שלהם, וגידלה את בניה להיות בוגרים אחראיים, ישרים, מלאי נתינה ולב.
לאחר כל מה שעברה, למדתי דרך הסיפור של אחותי שלפעמים צריך להרחיק מעליך אנשים קרובים אם הם פוגעים בנפשך, ושגם בתוך תחושת בדידות אתה יכול למצוא כוחות פנימיים ולבנות לעצמך מציאות חדשה. האהבה, העקשנות והאומץ של בתיה לימדו אותי שיעור חשוב על עצמאות, נתינה והערך של חבר אמת.
