בכסף הפכתי ל”צעירה” יותר. אחרי שנים, בעלי גילה את האמת והתגרשנו.
נולדתי בעיירה קטנה בגליל. אחרי שסיימתי את כיתה ח’, המשכתי ללמוד בבית ספר לקולינריה בחיפה וסיימתי שם ארבע שנים אחר כך. עבדתי במסעדה כטבחית, אבל אחרי חמש שנים קלטתי שאני צריכה לשנות משהו בחיים שלי קיבלתי שכר זעום, וליבי בער ליותר.
במסעדה הכרתי את תמיר, שגר בתל אביב והיו לו קשרים חמים בעיר הגדולה. יום אחד נסעתי לעירו ופגשתי אותו לקפה דמוי חלום על חוף גורדון. ביקשתי ממנו לעזור לי להיכנס לאוניברסיטת תל אביב. הוא לא סירב, אך אמר שזה יעלה לי. את רוב כספי שחסכתי השקעתי. שילמתי לא מעט שקלים בעד החלום שלי.
הצלחתי גם להשיג תעודת בגרות חדשה, מאיכות משונה. שילמתי למישהו והדפים הלבנים, עם החותמת המטושטשת, קבעו שאני צעירה בחמש שנים ומשופעת ציונים מעולים, כולם 100. כל הדימויים נראו תלושים, כאילו קיבלתי את הניירות בענן.
תמיר סידר לי מקום באוניברסיטה.
נולד לי חיים מוזר, חדש. מסביבי היו כעת סטודנטים צעירים, מלאי צחוק ואור. כעבור שנה התחתנתי. בעלי היה מנחם, בן תשע עשרה בלבד, תל אביבי שגר עם הוריו קרוב לים. נרשמתי בדירתם, ובעיקר בחלומם.
אחרי הלימודים, הארץ נדה בחלומה התקופה השתנתה, המדינה פתאום נשמה אוויר אחר. מנחם ואני פתחנו יחד פאב קטן בדרום תל אביב. עם הזמן הצלחנו לרכוש אותו, והיינו בעלי המקום. שמחנו, למרות שלא היו לנו ילדים. פתאום, נמאס לי מהשגרה, ויום אחד החלטנו לבקר בכפר הילדות שלי בצפון.
המפגש היה מוזר: ראיתי שוב את חברי לספסל הלימודים. חיי היו כל כך שונים משלהם, וגם נראיתי הרבה יותר צעירה מהם כמו דמות מתוך חלום מעוות. הם קינאו בי, ובאופן מוזר, אחד החברים לחש למנחם שעבדתי במסעדה כל השנים ולא באמת הייתי צעירה כפי שאני מצהירה.
מנחם התהפך עליי; נעשה קשה, התעלל באלכוהול. התגרשנו בחלום מורכב ומרוחק. נאלצנו לחלק את העסק שלנו, ואני קניתי דירה במרכז. מנחם לקח הלוואות מהבנק, רודף אחרי ריביות, בחלומו המבולבל. הכל התמוטט.
היום, אני עדיין עובדת, למרות שגילי כבר אומר לי בפירוש שמותר לנוח. לפעמים אני נזכרת בתמיר, שאמר שאני טיפשה כששיניתי את המסמכים. אך אי אפשר למחוק את שעבר, ואיש אינו יכול לתקן טעות של נעורים.
לא מזמן ביקרתי אצל אמא שלי בגליל, ונפגשתי שוב עם חברתי לשעבר היא כבר שנתיים בפנסיה, מגדלת נכדים וירקות. ואני? נאלצת להמשיך לעבוד, וגופי כבר עייף. בחלום, צעירים עושים שטויות, שהיה צריך לשלם עליהן כשתתעורר לעולם של בגרות.
מחכה לעצמם, לאיזו עצה טובה איך לשוב לאחור ולתקן שטות עתיקה.
