מיותר לומר שכל הסיפור הזה באשמתי! כך אמרה אחותו של חבר שלי, בקול חנוק מדמעות. לא דמיינתי לרגע שדבר כזה יכול לקרות לנו. עכשיו אין לי מושג איך להמשיך או איך לא לאבד את הכבוד שלי ולצאת מזה בשלום.
האחות של החבר שלי התחתנה לפני כמה שנים. אחרי החתונה הוחלט שהזוג הטרי יגור אצל אמו של בעלה. להורים שלו יש דירת ארבעה חדרים יפה ברמת גן, והוא בן יחיד.
אני שומרת לי חדר, הכל השאר שלכם! אמרה החמות. כולנו אנשים טובים ומנומסים, כך שאין לי ספק שנסתדר יחד.
תמיד נוכל לעבור לדירה משלנו! אמר לה הבעל אחרי זה. אין סיבה לא לנסות, אולי דווקא נסתדר עם אמא שלי, ואם לא, נשכור דירה ונצא.
בדיוק כך עשו. אבל עם הזמן התברר שהחיים יחד הרבה יותר קשים ממה שציפו. גם האישה וגם החמות ניסו, אבל עם כל יום שחלף האווירה בבית רק החמירה. חוסר הנחת התרכך מדי פעם, עד שהתפוצץ לריב מיותר, וכל יום זה קרה שוב.
אמרת שאם לא נסתדר, נעבור דירה! אמרה לו אשתו בפרץ דמעות.
נו, אז מה קרה? ענתה לעומתה החמות בחיוך קר אלה סתם שטויות, לא צריך לעבור דירה בגלל דברים כאלה.
שנה אחרי החתונה, האישה נכנסה להריון, וכעבור תשעה חודשים נולד להם בן בריא.
הלידה של הנכד התרחשה בדיוק כשאמו של הבעל עזבה את מקום עבודתה, וניסתה לחפש עבודה חדשה, אך לא מצאה כי אף אחד לא רצה להעסיק אישה בגילה. כך יצא שהכלה והחמות מצאו עצמן 24 שעות ביממה בבית, סגורות אחת מול השנייה, בלי אפשרות לצאת. האווירה הלכה והחמירה.
הבעל רק משך בכתפיו ושמע את התלונות באוזן אחת ויצא באוזן השנייה הוא היה מפרנס יחיד, ממילא.
אנחנו לא יכולים להשאיר את אמא שלי לבד, אין לה איך להתקיים. אין לי ברירה גם אין לי כסף לעבור לדירה ולהמשיך לתמוך באמא שלי. ברגע שהיא מוצאת עבודה, נעבור דירה!
אבל הסבלנות של האישה נגמרה. יום אחד ארזה תיק לה ולבן, עזבה את הבית ועברה לגור אצל אמא שלה בצפון תל אביב. כשהלכה, אמרה לבעלה שלא תדרוך עוד בבית של אמא שלו. אם אכפת לך ממשפחה שלך תחשוב מה אתה עושה.
האישה הייתה בטוחה שבעלה ימהר להחזיר אותה מיד, אבל הופתעה.
עברו יותר משלושה חודשים מאז שעברה, והוא אפילו לא ניסה להחזיר אותה. הוא עדיין גר עם אמא שלו, מדבר איתה ועם הילד בווידאו כשחוזר מהעבודה, ומבקר אותם מדי שבוע בבית של אמא שלה.
הוא עכשיו מקבל גם תשומת לב וגם דאגה משתי נשים, ויש לו את הילד מתי שנוח לו, בלי לדאוג לו באמת. מבחינתו זכייה! ולאמא שלו, כנראה נוח לא פחות היא לא הפסידה כמעט כלום.
האישה, כמובן, לא שמחה. היא אוהבת אותו, למרות שהיא יודעת שהוא לא מתנהג כמו שצריך.
מה חשבת שיקרה כשתעזבי? שואל אותה הבעל את מוזמנת לחזור מתי שתרצי.
נראה שאין לה כוונה לעזוב את אמא שלה ולשכור דירה. כיוון שהיא בחופשת לידה ואין לה הכנסה, זה מובן לגמרי.
האם באמת זו הדרך היחידה שבה המשפחה הזו יכולה להיגמר?
אני באמת תוהה אם יש לה סיכוי אמיתי להחזיר את הגלגל ולהחזיר לעצמה את הכבוד או שהסיפור גמור.
מהחוויה הזו למדתי שאסור לטמון ראש בחול. לפעמים צריך לבחור צד, ולעמוד על שלך, גם אם זה לא נעים אחרת, אולי תישאר בלי משפחה ובלי בית.







