חזרתי אחרי שנתיים שביליתי בחו״ל וגיליתי שהבן שלי חווה הפתעה. הבת שלי, תמר, נישאה לגבר שמקורו במדינה אחרת. נשארתי אצליהם לשנתיים, טיפלתי בנכד שלי אלון והייתי אחראי על המטלות היומיומיות.
תמר ובעלה, אברהם, עובדים באותה חברת הייטק במרכז ויוצאים הביתה רק בערב. קיוויתי שהדבר יישאר כך, אך מהר מאוד התברר שהדבר אינו קבוע. ביום מן הימים הודיעו לי שאין להם צורך בעזרתי וביקשו שאעזוב את הדירה. לאחר כחודש חזרתי לבית שלי, והפתעה גם שם לא היה לי מקומו.
בזמן שביקשתי מנוחתי אצל תמר, הבן שלי, אורי, התגרש מהאישה הראשונה, עזב את הדירה שלו והחל לגור איתנו. הוא גם הביא איתו את האישה השנייה, מריה, שכבר היה בהריון, מבלי לשאול אם זה מתאים לנו. מה עליי לעשות? לזרוק את הבן והרעייה ההרה? בהחלט לא. אבל איך נוכל שלושה, ובקרוב ארבעה, לשכן בדירת חדר אחת? מעבר לכך, גם לי וגם לאורי אין מספיק שקלים כדי לשכור דירה.
התקשרתי לתמר והסברתי לה את המצב. קיוויתי שהיא תבין ותזמין אותי לחזור לגור איתם, אך היא לא ירדה למטה. יש להם השקפת עולם אחרת
ההתנהגות של אורי מובנת; הוא לא ציפה לשובתי. עכשיו אני נאלץ לישון על הספה במטבח. במשך היום יוצא מהבית, קונה מצרכים, מבקר חברים. אורי ואשתו מדברים בטוב, אין מריבות, אך החותנת מתעלמת ממני.
ברור שהיא לא מרוצה מנוכחותי בבית. אף פעם לא חשבתי שעלי להיות מיותר בגילי שישים, ושמישהו אחר ידאג לבית. אורי חושב רק על האישה ההרה, ולא על בעיית המגורים.
אני מחפש עבודה במשרה חלקית ומקווה שאוכל לחיות לבד בדירתי. החותנים החדשים גרים בעמק הצפון. האם עליי לבקש מהחתונה לעבור אל ההורים שלי? האם אורי ימצא שם עבודה? אין לי תשובה. אינני יודע מה עלי לעשות.
