תגידי, פעם תהית מה אפשר ללמוד על מישהו רק משורה אחת בפרופיל של אתר הכרויות? לא מדברת על תמונה ליד איזה מרצדס מושאל, גם לא על רשימת דרישות שרק לקרוא אותן צריך טנזינט שורה קצרה שמתחבאת בגוף הטקסט שיכולה לספר על בן אדם יותר מכל סטארטאפ בולשיט.
אז אני יושבת לי במוצש, גוללת על הספה ומשעמם לי, ובעין צד תופסת אותי שורה אחת: מחפש אישה בלי בעיות כלכליות. אל תשאלי, זה תפס אותי, גם כי הבחור התמונה נראה רגיל כזה לא דני הוליווד אבל גם לא דוד מזרחי אחרי חג, נראה מסודר, מחייך בעדינות, חולצה מגוהצת.
בואי נקרא לו עידו, בן 45.
עכשיו בואי, בדרך כלל שורות כאלה אני חולפת עליהן ישר. בתרגום נשי זה אומר: אני לא הולך להשקיע שקל, אז תביאי את הארנק שלך לעצמאית, אבל דווקא הפעם נדלקה לי אש של סקרנות, רציתי להבין מה באמת עומד מאחורי הקריטריון הזה שהוא כל כך מתעקש עליו.
קבענו להיפגש.
הרושם הראשון סטיריליות מלחיצה כזאת
עידו הציע שנפגש בגינה ציבורית. קלאסי למי שלא רוצה לחרוג על אספרסו בפגישה ראשונה. סבבה לי, אני אוהבת טבע, והיה דווקא יום שמש עם בריזה קרירה.
הגיע דקה על הדקה, לא מוקדם, לא מאוחר. בהתחלה חשבתי איזה אחלה, אבל אחר כך הבנתי זה לא ביטחון עצמי, אלא יותר כמו תלמיד בית ספר חרוץ. עומד בכניסה לפארק, נוקשה, בגינס מגוהצים עם קיפול דוקר ממש כמו אבא שלי בשבת חתן.
שלום, הוא אומר, סורק אותי מהראש לתיק, בטח בודק אם יש סימן של לואי ויטון או משהו שיעיד שיש לי בעיות כלכליות.
הלכנו לאט, מדברים על מזג אוויר, פקקים, תלונות על תל אביב. מדבר במילים גבוהות כאלה לא פלצני, אבל כזה שכל מילה מחושבת, סופר כל הברה. והפנים שלו כל הזמן כאילו שואלות: פגעתי? עמדתי בסטנדרט?.
ראיון עבודה לתפקיד אישה נוחה
ברגע שחלפה הפורמליות, עידו שלף את השאלונים.
אז במה את עובדת?
מנהלת חשבונות ראשית בחברת שילוח.
אה, מצוין. עבודה מסודרת. ומה, דירה אצלך או משכנתא?
נשבעת לך, כמעט נפלתי מהמדרכה. שאלות כאלה מגיעות בדרך כלל אחרי כוס יין, לא חמש דקות מרגע השלום.
אצלי, שיקרתי קצת. הייתי חייבת לגלות לאן הוא מכוון.
מצוין, נרגע פתאום. אנשים היום מחפשים בן זוג לסדר אותם כלכלית. אני חושב שצריך להיכנס לזוגיות שווה-שווה.
במילים יפות זה נשמע מדהים, אבל בשורה התחתונה הוא לא מתכוון להשקיע שקל מעבר למה שחייב.
ואתה? חייכתי גר לבד?
ואז הוא הפיל את הפצצה שדי הייתה צריכה לחתום את הסיפור, אבל נשארתי לראות איך הסרט הזה נגמר.
לא, אני גר עם אמא שלי. נוח, יש מקום, ולמה לשלם שכירות כשיש דירה ענקית בתל אביב? ולאמא שלי לא קל הגיל, לחץ דם, את יודעת
כן, בן ארבעים וחמש חי עם אמא.
ואיך זה עובד בבית? שאלתי בעדינות.
אמא שלי אישה מהדור הישן, חייך חיוך שהוא לא עשה לי כל הפגישה. המטבח אצלה, והיא בשלנית על, אני עוזר פה ושם מוציא זבל, עושה קניות שברשימה שלה הכול מסודר.
ברשימה, סימנתי לי בראש.
המודל הכלכלי של הבן של אמא
הגענו לדוכן קפה. נעצרתי. הוא היסס.
רוצה קפה? שאל בטון של מישהו שמנסה לא להיכנס למינוס.
הסכמתי, קפוצינו.
המחירים פה יקרים יחסית בדק תפריט, יש לי בבית מכונת אספרסו מהממת ואני בדרכ מביא תרמוס, אבל היום שכחתי. נו, יאללה. רוצה קטן?
הזמין לי קטן. לעצמו כלום.
שתיתי בבית מלמל.
משם הוא התחיל להרצות למה אישה בלי בעיות זה מושלם: מבחינתו, לא רק מישהי שעובדת אלא שמסתדרת לבד, אבל גם תיכנס ממש יפה אל תוך העולם שלו שכבר בנוי לו כמו לוח שחמט.
לא מבין למה נשים רוצות כל כך כסף, סיפר לי. האקסית שלי כל הזמן: בוא נעבור דירה, טוס איתי לחול, תקנה רכב חדש. למה? האוטו נוסע, יש דירה. אני ואמא שלי חיים פשוט אבל יש ביטחון כלכלי.
ואמא לא מתנגדת שתתחתן? שאלתי.
מה פתאום! רק תשמח. היא תמיד אומרת: עידולקה, תביא לי כלה טובה. קשה לי כבר לשטוף רצפה לבד
ופה הכל כבר התחבר אצלי בראש הוא לא מחפש שותפה. הוא ואמא שלו מחפשים מחליפה.
האמא כבר מתקשה להחזיק בית, להאכיל, לכבס, לנקות. צריך דור המשך. ואם אפשר שתכניס משכורת, בלי לשאול שאלות על הבנק.
קריאה דחופה מהבקרה
בדיוק באמצע ההרצאה שלו על חסכון בחשמל, הטלפון מצלצל. עידו מקפץ.
היי, אמא כן, אני מטייל כן, עם הבחורה לא, לא קר לי, הצעיף איתי קציצות? אבוא, בעוד שעה לקנות חמאה? רק תנובה? קיבלתי.
ניתק, מסתכל עליי ברוך, מתנצל.
אמא דואגת ביקשה שאספיק לארוחת ערב.
מסתכלת בשעון. חמש אחהצ.
עידו, עוצרת רגע, חשבת שאישה בלי בעיות כלכליות אולי תרצה להמשיך לחיות את חייה? לנסוע לחול, לצאת למסעדות לא בהכרח עם אמא?
ממש הופתע.
אבל למה לגור לבד כשיש דירה? לא הגיוני. ולא צריך מסעדות אוכל ביתי הרבה יותר בריא. אישה צריכה להעריך בית.
מי פה בעצם הבוס?
נפרדתי ממנו בנימוס, חוזרת הביתה וחושבת.
גברים כאלה נראים סתם חסכנים או הבן המושלם. האמת? עידו לא שולט בעצמו הוא חי לפי הכללים של אמא וקורא לזה עצמאות.
מחפש אישה בלי בעיות כלכליות בתכלס אומר: מחפש אישה שלא תפריע לאמא שלי. אם תדרשי עזרה, תשאבי אותו למים עמוקים. אם לא, תשתלבי.
התסבוכת?
לכאלה הרבה פעמים נמשכות נשים חזקות, רגילות להסתדר לבד הוא לא מרים כוסית, לא עוקץ, נראה משפחתי. בפועל הכל הולך לאמא. את תמיד תהיי במקום השני, בין הכביסה לארוחת הערב.
הסרתי את עידו מהפרופילים. בעצם, חסמתי אותו מכל הכיוונים.
קרה לך להיתקל בכאלה? נראה לך שיש לזה תיקון, או שזה סוג של משחק גמור מראש? שתפי אותי מה את חושבת.
