למה אתה לא פותח את הדלת? לא רוצה! ובטח שלא. אורחים צריכים להודיע מראש על ביקורם, וגם לא להתגנב אל המדפים, למקרר ולארונות.
למה אתה מתכוון שלא תעשה? זאת האמא שלי! היא באה לבקר אותי! כן, קבל אותה, אבל לא בבית שלי.
ויקה הייתה מתקשרת טוב עם האמא שלי.
תראי, אם את תתחילי למנות את כל הדברים שבהם החבר הקודם שלי היה טוב ממך, שנינו נבכה.
אני לא בטוחה בעצמי, החלה תמר בפאניקה, משייתת את השולחן במטבח. אם אתם שניים מסתדרים כל כך טוב עם ויקה, למה נפרדת ממנה?
אבי הסתובב בחשדנות והביט בעיניים קודרות אל החלון.
את כבר יודעת מה הסיפור
יודע? טוב, אל תספר לי עוד על ויקתך, חתכה תמר. אחרת אהפוך להיות האישה הבאה שלך.
תמר הייתה באמת מוכנה לפעולות קיצוניות.
היא הכירה את אורי לפני כמעט שנה באירוע משותף. היא ידעה גם את ויקה, אם כי לא מקרוב. ויקה הביאה איתה את אבי, ולאחר כמה חודשים נעלמה מכל עקבות.
יום אחד, אחרי שהייתה שיכור קל, אבי סיפר שעזב את ויקה אחרי שתפס אותה בבגידה. אפילו דמעה נזלת.
תמר חשבה שזה חמוד: גבר שלא חושש להראות את רגשותיו, מעריך אהבה. משהו צחק בתוכה, רצון לנחם ולתת חיזוק.
הבינה שמדובר ברחש המוח של האם, לא באינטרס נשי. אבל זה כבר היה מספיק כדי שהקשר ביניהם יתחיל.
הכל התחיל בטוב. הוא קיבל אותה אחרי העבודה, הוביל הביתה, שלח הודעות מתוקות כל יום ושאל אם היא לבושה חמה. תמר הרגישה מוקפת דאגה.
הפעם הראשונה שהיא דאגה, זה היה כשכתבה לה ויקה.
היי, שמעת שאני רואה אותך עם אורי. זה לא ענייני, אבל תתנהג בזהירות. הם זוג חזק מאוד עם האמא שלו.
תמר קיבלה זאת ברשמים, אבל חשבה שזה רק קטנה. אהבה מתמודדת עם מכשולים כאלו. אם הוא חווה בעיות עם אחת, לא אומר שזה יחזור עם השנייה.
היי, אני חושבת שנפתור זאת לבד. תודה על האזהרה, השיבה תמר.
היא לא רצתה להמשיך את השיחה. הרגישה שזה לא יפה כלפי אבי.
אבי, לעומת זאת, לא חשב על נוחותה של תמר כלל.
כשהאם שלו, רבקה פבלובה, הגיעה לראשונה ללא הודעה מראש, תמר נותרה כמעט רגועה.
אולי שניהם לא מבינים כמה זה לא נוח. ככל הנראה, רבקה רק דואגת לבנה ורצתה לראות עם מי הוא גר.
תמר שלחה את אבי לקבל את האמא, לבשה בזריזות, אספה שיער בזנב, ועפה לשם כמעט ישנונית עם שקיות תחת העיניים, כדי להכיר את האמא הקרובה. ברגע הזה היא כבר חיפשה מדפים בארון במגורים.
אה, הכל מבולגן, אמרה רבקה בחיוך מרגיע. אחרי זה יהיו לכם גרביים לא תואמות. תמר, עכשיו נשב לארוחת בוקר ואני אלמד אותך איך לקפל בגדים בלי לגעת או לאבד אותם.
במקום “שלום”. לומר שתמר נבוכה אומר לא לומר כלל. כך שזרים מחפשים במטבח שלה ללא רגישות נראתה לנהוג בחוסר נימוס.
אבל להיפך בחוסר נימוס בתחילת מערכת יחסים היה לא נכון, אז היא סבלה בשקט.
אה, ילדה, נראית לך שעיניים יש לך כמו שקיות, המשיכה רבקה ברוח חיבה. אולי תכיני מסכות מלפפונים. או אפילו תבדקי כליות. ליד שלי יש חברה
תמר חייכה, הנהנה לשמוע על בעיות של אנשים זרים, ובאמת חולמת לחזור למיטה, כי זה היה רק השעה השמונה של הבוקר. יום חופשי, והיא נדדה לישון מאוחר יותר אתמולה כדי לישון טוב יותר.
היא נרדם בחלום.
ביקור רבקה נמשך עד ערב. תמר קיבלה חבילה של ביקורת ועצות על איך להשקות צמחים, לנקות אמבטיה ולשפשף כפות. היא אפילו הצליחה להתאמן קצת. היא הרגישה כמו לימון סחוט. ובכל זאת, בזמן זה, אבי לא ניסה לעזור, ולא רמז לאמו שצריך מנוחה.
אתה יודע, האם שלך תמיד כל כך… פעילה? שאלה תמר לפני השינה.
היא לא נחשבה למשפחה גדולה, אבל עדיין רצתה מרחק.
כן, למה? היא רק רוצה להכיר אנשים, השיב אבי בכתף. בעבר גרנו עם ויקה אצל האמא, היה חם ונעים. עכשיו היא מרגישה משועממת לבד.
אני מקווה שלא נחייה בשלישייה נשפתה תמר.
מה הבעיה? אתה מתנגד לאמי? ניסה אבי להתגונן. היא הייתה חברתה של ויקה והכל היה טוב.
תמר נותרה שקטה. ויקה הייתה שמונה שנים צעירה ממנו ובכלל הייתה חמודה וידידותית. בוודאי ידעה את כל חברות רבקה, שמות, מחלות, איך לגהץ מצעים ולהכין פאי לפי המתכונים של חמות.
אבל תמר לא רצתה לחיות כך. היא כבר חוותה בחיים כמה שצריך והאמינה שככל שפחות מתערבים במערכת יחסים של זוג, כך טוב יותר. אבל לאבי היה דעה אחרת.
האמא שלי מאוד חברתית, תמיד מוצאת נושא משותף עם כולם.
רק שלא כולם יהיו מרוצים, חשבה תמר אך לא אמרה.
החלק הקשה הבא הגיע. רבקה חזרה למחרת בבוקר, ערכה חיפוש במקרר.
ביצים? אני מבשלת רק קוואקר, זה בריא יותר לגברים, אמרה ברצינות. המדפים שלכם לא נקיים… אתם אוכלים את מה שאתם רואים. תמר, נקה אותם.
בעצם, אני לא אוכל ישירות מהמדף, חשבה תמר.
אז ניקו, רבקה פבלובה, הבטיחה. היום אנחנו רוצים לנוח. סוף שבוע, איך שבא.
אבי, אגב, היה עסוק בישנון, בזמן שתמר נאלצה לשאת את האמא שלו.
בדיוק! סוף שבוע זה היום למטלות, הכריזה האישה בלי רמז. תפסי ספוג ומטלית. הפעם הבאה אלמד אותך איך להכין פאי בשר שאבי אוהב. תתפוצי בטעם!
תמר נתקעה. היא חיברה ידיים על חזה. עוד לא היה לה זמן לרוץ אחרי הוראות זרות ליום השני.
רבקה פבלובה, אפשר לרשום לי מספר? כדי להתקשר לפני הביקורים. אולי יש לי תכניות לסופי שבוע הבאים.
להתקשר? אתה לא רוצה לבוא לבקר את בנך? חייכה האישה במרירות.
למה לא? רק שהבן שלך עכשיו גר עם אישה. היה נהדר אם כולנו נקשיב אחד לשני.
עם ויקה לא היה לנו כך בעיות, הערה רבקה בחיוך.
האמא של החבר לשעבר שלי לא קראה לי בבוקר מוקדם, חתכה תמר. והיא הביאה לי עוגיות דובדבן. רוצים? אשמח לשתף מתכון.
פני רבקה הצטמצמו, קמטים על מצחה גדלו, ונצנץ כעס בעיניים.
תמר, תחשבי טוב. במשפחה שלנו הציפור הלילה לא משנה את היום.
לאחר שהאישה עזבה, תמר נשארה עם תחושת משקל על הלב. לא ידעה מה לעשות. אבי לא שמע אותה, אמא שלו ביקרה כמו בביתו. והצידה רוח ויקה תמיד רודפת.
ויקה הייתה מצוינת באורז ממולא, אמר אבי בטפח אוכל. אולי תלמדי אותי, גם תבשלי לי.
תמר חשדה שרבקה משכנעת את בנה, אך לא רצתה לדון בזה. היא רצתה פשוט למחוק את הנושא מהחיים.
החודש עבר שקט, בלי ביקורים, עד שהשיחה חזרה. תמר קמה מהשינה לתגובה של רינג. הפעם היא החליטה בחסד שלא לפתוח.
רע? אולי. אבל איך אפשר להמשיך לבוא לבית ללא הודעה לאחר רמז חכם?
חמש דקות אחרי כן יצא אבי מהחדר, ישנוני, מושפל, אפילו כועס.
למה אתה לא פותח את הדלת?
לא רוצה! ולא אפתח. אורחים צריכים להודיע מראש ולשמור על הגבולות, ולא לחפור במדפים, במקרר ובארונות.
אתה מתכוון לא להיכנס? זאת האמא שלי! היא באה לבקר!
קבל אותה, אבל לא בבית שלי.
אבי גרם לסכסוך שעד השכנים שמעו. הוא השמיע לתמר שהיא דוחה את אמו, ולכן גם אותו. רבקה צעקה במקביל, דרשה להיכנס, והתקשרה בטלפון.
לבסוף, תמר הציבה אולטימטום.
זהו! מספיק! או שתלך עכשיו, תסביר לאמך מה משמעות המילה “אורח” ותשלח אותה הביתה, או שנפרד!
אבי בחר באפשרות השנייה.
תמר לא התאבלה רגשית. הם אפילו לא הגיעו להספיק לשתות קפה. אולי זה בטוב שלה. לחיות עם מישהו שמביא איתו סיפורים על אהבות קודמות ואמא מתערבת זה לא מה שהיא רוצה.
כמה חודשים אחרי, תמר קיבלה חדשות מפתיעות. לאבי הייתה אהובה חדשה. החברה המשותפת שלהם, מהקבוצה ההיא, הודיעה:
אנחנו עובדים יחד. היא חיה איתו ועם אמא שלו, אבל רוצה לברוח. היא מבקשת שנכיר.
באמת? למה?
אם מאמינים לאמא של אורי, את האישה המושלמת יפה, עם אופי חזק ובישול מצוין.
אז אנחנו מדברים על אמא של אורי ועלי?
כנראה שהאמהות הטובות הן של אלו שלא גרות עם אורי יותר.
מאז תמר מקשיבה לשמועות, אבל עדיין משתמשת בשכל ובשיקול דעת. היא לא ממהרת להאמין לכל דבר, אבל לא מתעלמת מהכותרות.
היא גם נזהרת מגברים שמזכירים את אהבותיהם הקודמות ונצמדות לאמא שלהם. עם כאלה “גבריות” החיים לא מסתכמים, כי האם תמיד תהיה במקום הראשון. אולי זה נכון במידה מתונה. אתם מסכימים?
כתבו בתגובות מה דעתכם, ותנו לייק אם זה נגע בכם.
