נוֹעָה, בֵּינֵינוּ זֶה נִגְמַר! אָמַר אֶרֶז בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ מֵהֶעָנָן בַּחֲלוֹם קַר. אֲנִי רוֹצֶה מִשְׁפָּחָה שֶׁלָּמָה, יְלָדִים. אַתְּ לֹא מְסוּגֶּלֶת לָתֵת לִי אֶת זֶה. הִגַּשְׁתִּי בַּקָּשָׁה לְגֵרוּשִׁין. יֵשׁ לָךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֶאֱסֹף אֶת הַחֲפָצִים. אִם תֵּלְכִי, תְּנִי לִי אוֹת. אֲנִי אֶשְׁאַר אֵצֶל אִמָּא עַד שֶׁאֲכִין אֶת הַדִּירָה לַתִּינוֹק וְלְאִמּוֹ. כֵּן, אַל תִּתְמַהֲמִי, הָאַהוּבָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי מְצַפָּה לְיֶלֶד! שְׁלוֹשָׁה יָמִים, נוֹעָה!
נוֹעָה נִשְׁאֲרָה דוֹמֶמֶת, מַרְגִּישָׁה כֵּיצַד הָאֲדָמָה נִמְסָה מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ וְהוֹפֶכֶת לְנַהַר זוֹרֵם בְּחָלוֹם מְשֻׁנֶּה. מָה יָכְלָה לוֹמַר? חָמֵשׁ שָׁנִים נִסּוּ לְהוֹלִיד יֶלֶד, אֲבָל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הַהֵרָיוֹן הִסְתַּיֵּם בְּאָסוֹן. הָרוֹפְאִים הִבְטִיחוּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה, אֲבָל תָּמִיד מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ. נוֹעָה חָיְתָה חַיִּים בְּרִיאִים, וּבְעֵת הַהֵרָיוֹנוֹת הָיְתָה זְהִירָה עוֹד יוֹתֵר. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הִתְעַלְּפָה בְּמָקוֹם הָעֲבוֹדָה, וְהָאַמְבּוּלַנְס לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ…
הַדֶּלֶת נִסְגְּרָה בְּטְרִיקָה אַחֲרֵי אֶרֶז, וְנוֹעָה, עֲיֵפָה לְהַפְלִיא, הִתְמוֹטְטָה עַל הַסַּפָּה שֶׁנִּרְאֲתָה כְּעָנָן רַךְ בַּחֲלוֹם. לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לְאָסֹף דָּבָר. לְאָן לָלֶכֶת? לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִים גָּרָה אֵצֶל הַדּוֹדָה, אֲבָל הַדּוֹדָה נִפְטְרָה, וְהַדִּירָה נִמְכְּרָה בְּיָדֵי בֶּן הַדּוֹד. לַחֲזֹר לַכְּפָר מְטוּלָה, לְבֵית הַסָּבְתָא? לִשְׂכֹּר דִּירָה? וּמָה עִם הָעֲבוֹדָה? הַשְּׁאֵלוֹת סְחָפוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ רוּחַ מְסוּחְרֶרֶת, אֲבָל הַזְּמַן זָרַם הָלְאָה.
בַּבֹּקֶר, הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְלַחֶדֶר נִכְנְסָה הַחָמוֹת, אִילָנָה.
אַתְּ לֹא יְשֵׁנָה? טוֹב שֶׁכָּךְ, אָמְרָה בְּקוֹל יָבֵשׁ כְּעֵץ יָבֵשׁ בַּמִּדְבָּר. בָּאתִי לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁלֹּא תִּקְחִי מָה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לָךְ.
אֵינִי מִתְכַּוֶּנֶת לָקַחַת אֶת הַגַּרְבַּיִם הַיְשָׁנוֹת שֶׁל בְּנֵךְ, קִמְּטָה נוֹעָה אֶת מִצְחָה. הַאִם תִּרְצִי לִמְנוֹת אֶת הַחֲפָצִים שֶׁלִּי?
אֵיזוֹ חוּצְפָה! וְהָיִית כָּל כָּךְ רַכָּה בַּעֲבָר. אֲנִי אָמַרְתִּי לְאֶרֶז אַחֲרֵי הַהֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא תּוּכְלִי לֵלֶדֶת אַף פַּעַם.
זֶה מָה שֶׁבָּאת לְהַבִּיעַ? אָז תִּשְׁתְּקִי וְתִשְׁגִּיחִי.
לָמָּה אַתְּ לוֹקַחַת אֶת סֵט הַכֵּלִים? הִבִּיעָה הַחָמוֹת דְּאָגָה.
הֵם שֶׁלִּי, מֵהַדּוֹדָה, זִכָּרוֹן מִמֶּנָּה.
הַבַּיִת יִהְיֶה רֵיק בְּלִי זֶה!
זוֹ אֵינָה בְּעָיָה שֶׁלִּי. אֲבָל לְפָחוֹת יִהְיֶה לָךְ נֶכֶד.
קְחִי רַק אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לָךְ!
הַמַּחְשֵׁב הַנָּיָד, מְכוֹנַת הַקָּפֶה וְהַתַּנּוּר הַמִּיקְרוֹגַל הֵם מַתָּנוֹת מֵחַבְרִים בָּעֲבוֹדָה. הָאוּטוֹ קָנִיתִי לִפְנֵי הַחֲתוּנָה. לִבְנֵךְ יֵשׁ אֶחָד שֶׁלּוֹ.
יֵשׁ לָךְ כָּל הַנּוֹחוּת, אֲבָל אֵין לָךְ יְלָדִים!
זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ. נִרְאֶה שֶׁכָּכָה גָּזַר הָאֵל.
אֵין לָךְ צַעַר? אוּלַי עָשִׂית אֶת הַכֹּל בְּמַכָּוָן?
אַתְּ מְסַפֶּרֶת הֶבֶל. אֲפִלּוּ אֵינִי יְכוֹלָה לַחְשֹׁב עַל כָּךְ בְּלִי כְּאֵב.
נוֹעָה הִסְתַּכְּלָה סְבִיבָהּ הַחֲפָצִים שֶׁלָּהּ נֶעֱלְמוּ כְּאִלּוּ נִבְלְעוּ בְּעַרְפִלֵי הַחֲלוֹם. הַמַּבְרֶשֶׁת, הָאִפּוּר, הַנַּעֲלַיִם הַבַּיְתִיִּים… הִיא שָׁכְחָה מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. נוֹכְחוּת הַחָמוֹת הִפְרִיעָה לָהּ. וְהִיא נִזְכְּרָה פְּסֵל הַחֲתוּלָה, זִכָּרוֹן מֵהַסָּבְתָא. בִּפְנִים הָיָה חֶדֶר סוֹדִי עִם עֲגִילִים וְטַבַּעַת לֹא יְקָרִים, אֲבָל קְרוֹבִים לַלֵּב. אֶרֶז רָאָה בּוֹ דָּבָר זָנִיחַ. אוּלַי הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ? נוֹעָה פָּתְחָה אֶת הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ שַׁעַר לְעוֹלָם אַחֵר.
מָה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת שָׁם? קוֹל הַחָמוֹת הִדְהֵד כְּהֵד מֵהָרִים. קַחִי אֶת הַדְּבָרִים וְלְכִי כְּבָר!
הִיא מָצְאָה אֶת הַחֲתוּלָה, הַכֹּל נִשְׁאַר שָׁלֵם. עַכְשָׁיו יָכְלָה לְהִתְקַדֵּם.
הִנֵּה הַמַּפְתֵּחוֹת, שָׁלוֹם. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלֹּא נִפְגּוֹשׁ עוֹד.
נוֹעָה הָלְכָה לַמִּשְׂרָד. הִיא הָיְתָה בְּחוּפְשָׁה רְפוּאִית, אֲבָל בִּקְשָׁה חוּפְשָׁה.
אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, אָמַר הַבּוֹס. אֲבָל בְּלִי שֶׁאַתְּ זֶה קָשֶׁה. שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת מַסְפִּיקִים? תִּשְׁאֲרִי בְּ…
נוֹעָה עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְהִרְגִּישָׁה אֵיךְ יָדוֹ שֶׁל רוֹן לָחֲצָה אוֹתָהּ בְּעָדִינוּת, בְּיוֹדְעָה שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה, חַיֶּיהָ הַחֲדָשִׁים רַק הֵחֵלּוּ.נוֹעָה, בֵּינֵינוּ זֶה נִגְמַר! אָמַר אֶרֶז בְּקוֹל שֶׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ מֵהֶעָנָן בַּחֲלוֹם קַר. אֲנִי רוֹצֶה מִשְׁפָּחָה שֶׁלָּמָה, יְלָדִים. אַתְּ לֹא מְסוּגֶּלֶת לָתֵת לִי אֶת זֶה. הִגַּשְׁתִּי בַּקָּשָׁה לְגֵרוּשִׁין. יֵשׁ לָךְ שְׁלוֹשָׁה יָמִים לֶאֱסֹף אֶת הַחֲפָצִים. אִם תֵּלְכִי, תְּנִי לִי אוֹת. אֲנִי אֶשְׁאַר אֵצֶל אִמָּא עַד שֶׁאֲכִין אֶת הַדִּירָה לַתִּינוֹק וְלְאִמּוֹ. כֵּן, אַל תִּתְמַהֲמִי, הָאַהוּבָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלִּי מְצַפָּה לְיֶלֶד! שְׁלוֹשָׁה יָמִים, נוֹעָה!
נוֹעָה נִשְׁאֲרָה דוֹמֶמֶת, מַרְגִּישָׁה כֵּיצַד הָאֲדָמָה נִמְסָה מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ וְהוֹפֶכֶת לְנַהַר זוֹרֵם בְּחָלוֹם מְשֻׁנֶּה. מָה יָכְלָה לוֹמַר? חָמֵשׁ שָׁנִים נִסּוּ לְהוֹלִיד יֶלֶד, אֲבָל שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים הַהֵרָיוֹן הִסְתַּיֵּם בְּאָסוֹן. הָרוֹפְאִים הִבְטִיחוּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה, אֲבָל תָּמִיד מַשֶּׁהוּ הִשְׁתַּבֵּשׁ. נוֹעָה חָיְתָה חַיִּים בְּרִיאִים, וּבְעֵת הַהֵרָיוֹנוֹת הָיְתָה זְהִירָה עוֹד יוֹתֵר. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה הִתְעַלְּפָה בְּמָקוֹם הָעֲבוֹדָה, וְהָאַמְבּוּלַנְס לֹא הִסְפִּיק לְהַגִּיעַ…
הַדֶּלֶת נִסְגְּרָה בְּטְרִיקָה אַחֲרֵי אֶרֶז, וְנוֹעָה, עֲיֵפָה לְהַפְלִיא, הִתְמוֹטְטָה עַל הַסַּפָּה שֶׁנִּרְאֲתָה כְּעָנָן רַךְ בַּחֲלוֹם. לֹא הָיָה בָּהּ כֹּחַ לְאָסֹף דָּבָר. לְאָן לָלֶכֶת? לִפְנֵי הַנִּשּׂוּאִים גָּרָה אֵצֶל הַדּוֹדָה, אֲבָל הַדּוֹדָה נִפְטְרָה, וְהַדִּירָה נִמְכְּרָה בְּיָדֵי בֶּן הַדּוֹד. לַחֲזֹר לַכְּפָר מְטוּלָה, לְבֵית הַסָּבְתָא? לִשְׂכֹּר דִּירָה? וּמָה עִם הָעֲבוֹדָה? הַשְּׁאֵלוֹת סְחָפוּ אוֹתָהּ כְּמוֹ רוּחַ מְסוּחְרֶרֶת, אֲבָל הַזְּמַן זָרַם הָלְאָה.
בַּבֹּקֶר, הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְלַחֶדֶר נִכְנְסָה הַחָמוֹת, אִילָנָה.
אַתְּ לֹא יְשֵׁנָה? טוֹב שֶׁכָּךְ, אָמְרָה בְּקוֹל יָבֵשׁ כְּעֵץ יָבֵשׁ בַּמִּדְבָּר. בָּאתִי לְהִשְׁתַּכְנֵעַ שֶׁלֹּא תִּקְחִי מָה שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לָךְ.
אֵינִי מִתְכַּוֶּנֶת לָקַחַת אֶת הַגַּרְבַּיִם הַיְשָׁנוֹת שֶׁל בְּנֵךְ, קִמְּטָה נוֹעָה אֶת מִצְחָה. הַאִם תִּרְצִי לִמְנוֹת אֶת הַחֲפָצִים שֶׁלִּי?
אֵיזוֹ חוּצְפָה! וְהָיִית כָּל כָּךְ רַכָּה בַּעֲבָר. אֲנִי אָמַרְתִּי לְאֶרֶז אַחֲרֵי הַהֵרָיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא תּוּכְלִי לֵלֶדֶת אַף פַּעַם.
זֶה מָה שֶׁבָּאת לְהַבִּיעַ? אָז תִּשְׁתְּקִי וְתִשְׁגִּיחִי.
לָמָּה אַתְּ לוֹקַחַת אֶת סֵט הַכֵּלִים? הִבִּיעָה הַחָמוֹת דְּאָגָה.
הֵם שֶׁלִּי, מֵהַדּוֹדָה, זִכָּרוֹן מִמֶּנָּה.
הַבַּיִת יִהְיֶה רֵיק בְּלִי זֶה!
זוֹ אֵינָה בְּעָיָה שֶׁלִּי. אֲבָל לְפָחוֹת יִהְיֶה לָךְ נֶכֶד.
קְחִי רַק אֶת מָה שֶׁשַּׁיָּךְ לָךְ!
הַמַּחְשֵׁב הַנָּיָד, מְכוֹנַת הַקָּפֶה וְהַתַּנּוּר הַמִּיקְרוֹגַל הֵם מַתָּנוֹת מֵחַבְרִים בָּעֲבוֹדָה. הָאוּטוֹ קָנִיתִי לִפְנֵי הַחֲתוּנָה. לִבְנֵךְ יֵשׁ אֶחָד שֶׁלּוֹ.
יֵשׁ לָךְ כָּל הַנּוֹחוּת, אֲבָל אֵין לָךְ יְלָדִים!
זֶה לֹא עִנְיָנֵךְ. נִרְאֶה שֶׁכָּכָה גָּזַר הָאֵל.
אֵין לָךְ צַעַר? אוּלַי עָשִׂית אֶת הַכֹּל בְּמַכָּוָן?
אַתְּ מְסַפֶּרֶת הֶבֶל. אֲפִלּוּ אֵינִי יְכוֹלָה לַחְשֹׁב עַל כָּךְ בְּלִי כְּאֵב.
נוֹעָה הִסְתַּכְּלָה סְבִיבָהּ הַחֲפָצִים שֶׁלָּהּ נֶעֱלְמוּ כְּאִלּוּ נִבְלְעוּ בְּעַרְפִלֵי הַחֲלוֹם. הַמַּבְרֶשֶׁת, הָאִפּוּר, הַנַּעֲלַיִם הַבַּיְתִיִּים… הִיא שָׁכְחָה מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב. נוֹכְחוּת הַחָמוֹת הִפְרִיעָה לָהּ. וְהִיא נִזְכְּרָה פְּסֵל הַחֲתוּלָה, זִכָּרוֹן מֵהַסָּבְתָא. בִּפְנִים הָיָה חֶדֶר סוֹדִי עִם עֲגִילִים וְטַבַּעַת לֹא יְקָרִים, אֲבָל קְרוֹבִים לַלֵּב. אֶרֶז רָאָה בּוֹ דָּבָר זָנִיחַ. אוּלַי הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ? נוֹעָה פָּתְחָה אֶת הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ שַׁעַר לְעוֹלָם אַחֵר.
מָה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת שָׁם? קוֹל הַחָמוֹת הִדְהֵד כְּהֵד מֵהָרִים. קַחִי אֶת הַדְּבָרִים וְלְכִי כְּבָר!
הִיא מָצְאָה אֶת הַחֲתוּלָה, הַכֹּל נִשְׁאַר שָׁלֵם. עַכְשָׁיו יָכְלָה לְהִתְקַדֵּם.
הִנֵּה הַמַּפְתֵּחוֹת, שָׁלוֹם. אֲנִי מְקַוָּה שֶׁלֹּא נִפְגּוֹשׁ עוֹד.
נוֹעָה הָלְכָה לַמִּשְׂרָד. הִיא הָיְתָה בְּחוּפְשָׁה רְפוּאִית, אֲבָל בִּקְשָׁה חוּפְשָׁה.
אֲנַחְנוּ עִמָּךְ, אָמַר הַבּוֹס. אֲבָל בְּלִי שֶׁאַתְּ זֶה קָשֶׁה. שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת מַסְפִּיקִים? תִּשְׁאֲרִי בְּ…
נוֹעָה עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְהִרְגִּישָׁה אֵיךְ יָדוֹ שֶׁל רוֹן לָחֲצָה אוֹתָהּ בְּעָדִינוּת, בְּיוֹדְעָה שֶׁאַחֲרֵי כָּל הַסֵּבֶל הַזֶּה, חַיֶּיהָ הַחֲדָשִׁים רַק הֵחֵלּוּ.
