אחרי האימון, אורלי רצה לחזור הביתה, הבטיחה לבעלה לבשל מרק דג. כשפתחה את הדלת, מצאה את אביו (אורח) יושב על המטבח, יושב על קפה, שותה יין.
וואו, זאת תצוגה של קונצרט חדפעמי אלון, לא היה לך סבל לחכות לי? בוא נבשל משהו יחד
אל תדאגי, שבו, יש לי משהו לומר
אורלי לא הכירה בעל כזה מעולם. חוסרנוחות, אובדן. אלוהים, מה קרה פה? היא מחשבת.
אני לא יודע מאיפה להתחיל אז אספר ישר: המזכירה שלי מרים בהריון ממני, אני עוזב אליה
מה? כמו סרט רומנטי גרוע ומתי זה התחיל?
לפני כשנה. מהרגע שהיא הגיעה, התחילה להרעיף חיבוקים, ואני נפל. צעירה, יפה, שמחה, בדיוק כמו שהייתי בגרעיני. נפלתי עליה כמו ילד! רציתי להודות לך, אבל חוסר אומץ רכז אותי
ועכשיו אין מה לעשות, נולדים לנו ילדים. אתה יודע שתמיד רציתי להיות אב. יאיר, בנה, הוא כמו דן, אך לא דם. אני צריך ירש, להעביר לו את העסק, מבין? עם מרים מרגישים שאני מתחדש כנראה משבר בגיל האמצע, שמעת על זה?
אורח, אני בחור רע, אבל לא אשאיר אותך ולא את יאיר בלעדיי. הדירה, המכונית, הכל נשאר לכם, אני אדאג לתרומות, אל תדאג. אשלם את הלימודים כמו שהבטחתי. כבר קניתי בית חדש על שם מרים, היא תהיה אם לילדי.
מבין, אלון, קשה לעמוד בפני יופי של מרים, ואתה באמת גבר אמיץ אי אפשר לנטוש את הילד, זה נמרץ. תודה על הסיוע הכספי, אשקול לנסוע, לחיות לעצמי.
מתי אתה עוזב? אולי אוכל לעזור לאסוף חפצים?
אלון הסתכל בתמיהה על אשתו, רגועה כל כך אולי זה טוב, בלי ויכוחים והתרססים.
נו, להתראות, גבר יקר, תודה על השנים, היה טוב לצידך! החיים כתסריט משלהם אולי אהיה מאוהבת במישהו אחר. נו, לך, מרים בטח מודאגת, חושבת שאני תפסתי אותך עם קרניים
אלון קפץ לתיקים, חייך בחוסר נוחות והלך למעלית.
הוא סגר את הדלת, אורלי נגה אל המטבח, שלפה בקבוק שמפניה מהמקרר, פקחה, מילאה כוס שלמה ושתתה. בעלה עזב אותה. כמה משונה זה נשמע.
מעולם לא חשבה על כך. השנים חיו בשלום, לא הייתה אהבה מתפרצת, אבל היה חיבור, הרגל, כיבוד.
טוב, אין מה לבכות. חיים חדשים, חוקים חדשים! היא תמצא עיסוק, והבעל ישלם. לבטל כסף זה מטורף, עם כסף אפשרויות רבות. אבל צריך להתרגל למעמד של נחשפת.
היא נתפסה במעגל של תחושות חדשות. נרשמה לשיעורי ריקוד אחרי העבודה, סופ”ש לביקור במוזיאונים, לקולנוע, לאימונים. היה מישהו לצידה שכן, חנה, יחנה בודדה, שמחה לעזור.
בנו, יאיר, למד בעיר אחרת, חזר לעיתים נדירות. אורלי נותרה לבד. בישלה רק מה שהיא אוהבת, לא נאלצה להתאים למישהו. עשתה מה שמרגיש, אף אחד לא יוכל לאסור עליה. מחשבות על גבר חדש לא הגיעו, והיותה לבד הייתה מקובלת.
הגירוש היה שקט ושלו. ברגע של ראי, היא ראתה את מרים במגרש בית המשפט, יפהפייה, כמו תמיד טעם טוב יש לבעלה!
אלון שלח כל חודש כסף, כמו שהבטיח. אורלי הודתה לו על המחווה הנדיבה. היא ידעה שהעסק שלו משגשג, שהוא יכול לתמוך בה וביאיר ללא בעיה. מרים, ככל הנראה, לא ידעה על זה, והייתה מתנגדת.
שנה חלפה. אורלי המשיכה בריקודים, באימונים, נסעה פעם-פעמיים לחו”ל. התמיכה מאלון נחלצה, היא הרגישה אינוחות לשאול מדוע. כנראה מרים אסרה. טוב, היא תמשיך לחיות. יאיר הרוויח מהלימודים, שילם לעצמו את הלימודים.
יום מנוחה, בלי למהר. אורלי השתתה מרק דג וגילתה שאין לה לחם, שהיה האהוב עליה. יצאה למאפייה ופגשה את אלון.
אלון, איך אתה כאן?
היי, אורלי. גרתי כאן קרוב קניתי דירה.
חדשות מרגשות! ומה עם מרים? הילד? מיהו נולד?
בת סיפור מוזר. מרים הייתה מתוחכמת, נשלחה על ידי מתחרה, קיבלה את אמוננו, נפלתי עליה, היא לחצה עליי להעביר את העסק לה, פחדה שאעזוב אותה. אחרי הלידה, במצב רגשי, העברתי לה הכל, השארתי סכום קטן בחשבון שלא ידעה עליו. היא גנבה אותי, הילדה לא שלי, העסק עבר למתחרה. מצאתי את עצמי במצב מצחיק, כמו סצנה מסרט רומנטי רע.
קניתי דירה, מצאתי עבודה, לא חסר דבר, אבל החיים הישנים נעלמו. לא אוכל לעזור לך יותר, סליחה. אולי תזדקקי לשיחה, אבל זה נגמר.
אורלי הרגישה חיסתא לחלקו, הוא נראה כאילו נפל לתוך חלום. מרים, העוינת, לקחה את כל המאמץ שלו.
טיפש, אלון! בואי אליי, אני מבשלת מרק דג, האהוב עליך
הם ישבו יחד במטבח בו נפגשו שנים רבות, שיתפו חדשות, אבל כבר לא היה זה זוג.
לפעמים עוד שוחחו בטלפון, בלי רמז לחזור יחד. לכל אחד דרכו. אורלי פגשה ברקדן, נישאה לו, הייתה מאושרת.
היא הזמינה את אלון לחתונה, הוא הגיע ושמח לשמוע על חייהם. במעמד החג היא הכירה את אחות החתן חצי שנה אחרי, אורלי ובעלה החדש הלכו לחתונה של אלון.
החיים הם תעלומה בלתי צפויה! אל תוותרי, אל תסגרי דלתות בליבך, כי אינך יודעת מה יקרה. רק לחיות וליהנות מכל רגע.
