חיצוניות נוצצת או לב מזהב? לפעמים כל כך קל להישאב למרדף אחרי “סטטוס”, ששוכחים מי באמת עמד לצידנו כל הדרך. הסיפור הזה מזכיר בעוצמה שכסף זה לא מדד לעושר דלות אמיתית טמונה בריקנות שבלב.
יומן אישי, יום רביעי:
**קטע 1: קור של שיש ואטימות**
היה ערב נוצץ באולמי הרימון בתל אביב. נברשות זכוכית, בשמים יוקרתיים מרחפים באוויר, ואורחים בכסאות זהב. יעל עמדה במרכז הבמה עם שמלת מעצבים יקרה שתפרו לה במיוחד בנווה צדק, ושום דבר לא חסר חוץ מאדם אחד. הדלת נפתחה, ואמא שלה, חנה, נכנסה בשקט. עליה עליונית פשוטה מהבזל המיתולוגי ביד אליהו, ושקית פלסטיק לבנה ביד.
יעל ניגשה אליה, זרקה חיוך מזויע ואז לחשה בכעס:
האמא, מה את עושה כאן ככה? זה לא שוק! את מביכה אותי מול כולם, לכי מפה, עכשיו!
**קטע 2: מתנה אחרונה**
העיניים של חנה התמלאו דמעות. רעד קל עבר בידיים שהחזיקו בשקית:
רק רציתי להביא לך עוגיות חמאה, מה שאהבת כשהיית קטנה אפיתי במיוחד בשבילך
בלי להביט, יעל הדפה את השקית. העוגיות התפזרו על רצפת השיש המלוטשת.
**קטע 3: האמת נשמעת**
ברגע הזה שמעון, החתן של יעל, יצא מהקהל. פניו הלבינו, ועיניו קרות וחדות. הוא הביט בעוגיות המפוזרות ואז פנה ישירות ליעל:
ככה את מתייחסת לאמא שלך? זאת שנתנה הכל אפילו מכרה את הדירה היחידה שהייתה לה, כדי שתוכלי ללמוד באוניברסיטה בתל אביב?
**קטע 4: גבר ראוי**
יעל ניסתה לאחוז בידו בדמעות, מלמלת הסברים, אבל שמעון התרחק מיד. הוא התכופף ברכות מול כל האורחים, אסף בידיו את העוגיות, והרימם את חנה מהכיסא.
אם היא בעיניך משרתת, אני גם משרת. בואי, חנה, הולכים.
**קטע 5: סדק במסכה**
יעל קפאה. ראתה את שמעון הכרטיס שלה לעילית מוביל את אמא שלה החוצה. האולם כולו נדם, והמבט של כולם לא הערצה בו, אלא סלידה. המסכה התנפצה, ופני יעל התעוותו מבהלה: במרדף אחרי יוקרה איבדה הכל.
יום ראשון, שבוע אחרי. יעל ניסתה שוב ושוב להשיג את שמעון, הטלפון מנותק. כשהגיעה לדירתם ברמת אביב, גילתה שהחליפו מנעולים, והקונסיירז’ חיכה לה בכניסה עם המזוודות. למעלה, על אחת מהן, חיכתה שקית הפלסטיק מהערב.
בפנים הייתה פתק משמעון: יהלומים על הצוואר לא מסתירים ריקנות בלב. אני מגיש בקשה לגירושין. הדירה שאמא שלך פעם נאלצה למכור קניתי אותה מחדש. עכשיו היא חזרה לשם. בשבילך אין מקום שם.
יעל נותרה לבד, עם שמלת המעצבים שהפכה עבורי רק בד יקר. אז הבינה: אמא שלה אהבה אותה גם כשהייתה בלי כלום, והעולם שחשבה שיקבל אותה נטש אותה ברגע שטעתה.
ואם אתה במקומי היית נותן הזדמנות שניה למי שפוגע ככה בהוריו? בסוף למדתי שאצילות של אמת בלב ולא בארנק.
