תקשיבי, יש לי סיפור ממש חזק לספר לך. דמייני את זה ממש על הכביש בין תל אביב לירושלים, באחד המקומות הקרים של הרי יהודה, בתוך שקע בשלג, מישהו פשוט זרק גורי כלבים שזה עתה נולדו. אם לא היו מוצאים אותם, אולי היו מחזיקים מעמד עוד כמה שעות בלבד.
הגורים הקטנים האלה עשו הכל כדי לשרוד. הם נדחסו אחד לתוך השני, צמודים, מנסים לשמור קצת חום ולהחזיק מעמד במזג האוויר הקריר. תביני, זה כבר שושן פורים היה האביב אוטוטו פה, אבל הלילה עוד היה קר ובעיר היה ממש 7- אבל על הכביש הפתוח, שם איפה שמצאו אותם, זה היה אפילו 10- ואולי נמוך יותר. לא ברור כמה זמן הם היו מצליחים לשרוד ככה בשקע המושלג הזה.
השקע בשלג היה בערך בעומק עשרים סנטימטר, ותחשבי כמה זמן הם שכבו שם, כי מתחתיהם השלג כבר התחיל להינמס מהחום הקטן שיצרו יחד. מזל שמזל שהגורל קבע אחרת ואדם בשם אורי, שמנהל מוסך באיזור, היה שם במקרה. הוא לא יכל לעבור לידם ככה. ישר הכניס אותם פנימה למוסך. הוא לא ידע מה לעשות הלאה, אבל לפחות הוא לא השאיר אותם לגורלם בקור. באמת צריך להגיד תודה והערכה לאורי על הלב הרחב שלו.
הגורים הם היו ממש פיצקלה. בסך הכל חמישה גורים. שלושה זכרים ושתי נקבות, או שאולי ארבעה בנים ובת אחת עוד אי אפשר היה לדעת בוודאות. אורי התחיל להתקשר לכל המתנדבים שהוא מכיר, אבל אף אחד לא יכל לאסוף אותם. בית מחסה לא בא בחשבון, הם היו בני שבועיים-שלושה בלבד. אי אפשר אפילו לחסן אותם בגיל כזה חיסונים נותנים ברוב המקרים רק מגיל חודשיים.
לשלוח אותם למכלאה זה כאילו לגזור עליהם גזר דין. הם היו חולים מיד והסיכוי שיצליחו לשרוד לא גדול. כבר חווינו בעבר מצבים דומים עם תוצאות כואבות. אפילו לפנסיון מפוקח עם טיפול רפואי לא היה אפשר להעבירם, כי ממש לפני רגע היו שם גורים אחרים שחלו.
אז את הלילה הם בילו אצל אורי, בתוך המוסך, עטופים בפוך הישן שאורי מצא. והוא סיפר לי, שהסתכל במצלמות האבטחה ורואים שם אישה (באמת קשה לקרוא לה אישה) שבאה באישון לילה, שמה את הגורים בשלג, ונעלמה. פשוט לקחה גורים קטנים, תינוקות, והשאירה אותם למות בקור.
את יכולה להבין מה הגורים הרגישו, אחרי שנקרעו מהאמא שלהם, נטושים ככה, וקפואים? אין מה לומר אלוהים ישפוט את אותו אדם.
מצידנו, נעשה הכל כדי למצוא להם בית אמיתי וחם, עם מישהו שיאהב ויתן להם חיים כמו שמגיע להם. הם בהחלט הגיעו לכאן בזכות, וראויים לקבל לא רק חום מהשמיכה, אלא גם חום של לב.
