הבת שלי איזה חכמה! מתגאה אורית לבנות השכונה. היא קיבלה את כל הציונים חמש בחמישה במבחנים! וגם משיגה כסף מהצד, לא לוקחת לנו שום שקל!
אני מקנאת אותך, אורית! הילדים שלי רק יודעים לבקש כסף, מתלוננת יובל על בתו, והם בכלל לא רוצים ללמוד. רותי אומרת שתתחתן מיד אחרי הסיום במכללה, שהגבר יפרנס אותה. והבן אהה! מנענע ידיים באכזבה, אבל נסטי שלנו חכמה, הולכת לחיות על דעתה.
אוי, באמת, לוחש לעצמו מיכאל, שהסתתר כמה צעדים מהשיחות. הוא היה שמח לחזור הביתה, אבל אמא עדיין לא סיימה לקנות את כל הקניות. ואם האב בעבודה, היום הוא נושא תיקי הקניות. אם רק ידעת מה עושה אחותי בתל אביב, אולי אפילו לא אזכיר אותה. ובכן, למה היא מתגאה?
אמרת משהו? שואלת אורית במרק, כשמיכאל מזיע. הוא לא מצליח לחכות חמש דקות? האישה עוד לא סיפרה את כל הפרטים.
כן, אמא, אומר. מחר צריך להכין מצגת ולכתוב חיבור. אולי בפעם הבאה תספרי עלינו? משיב מיכאל ברוגע.
מה אתה, מה אבא! תנו לאנשים לדבר! טוב, נלך
מיכאל מרים כתף, רואה שקווים של שכנות מרוחות. הן כבר לא שמחות שהן נחשבות למטרות של אמא האוהבת. אורית מדברת רק על בתה, בטון כאילו נסטי היא האידיאל המושלם ושכולם צריכים להשוות אליה.
רק הוא יודע את האמת. הוא יודע, אבל שותק לא רוצה שאמא תדאג.
***
האם בתכם, נסטי מיכאל, גרה כאן? מבט מזלזל של אישה משיב לאורית, והזוג של גברים מאחוריה רק מוסיף למתח.
בתי מתגוררת עכשיו בתל אביב ולומדת באוניברסיטה, משיבה בגאווה האישה. מה אתם רוצים ממנה?
באוניברסיטה? נסטי? רצינית? מתגלה הקול של האורחת בקול קיני. היא נעטפה אחרי הסמסטר הראשון, לא הצליחה להספיק אף מבחן, וזה לא מפתיע היא לא הלכה לשיעורים כדי למצוא בן זוג.
איך אתם מעזים לשפוט את בתי? אני תובעת על השמצה! שומעת אורית רעש מאחורי הדלת ונשיתת. לקרוא לאורחת לגור בבית משמעותו להכיר בכך שהיא צודקת. או לא? האנשים סורגים על האמת או השקר, רק מפזרים רתיחה.
תעברו, עוצר אותה בנו של האישה בנה יובל. אין צורך לתת לשמועות להדק. אמא, תתני להם לחזור.
אבל, מיכאל!
תן להם להיכנס.
מיכאל, שגילו ששעה עשרה, נראה מבוגר יותר מהגיל שלו, רציני וקצת מוטרד. הוא מוביל את האורחים לחדר, מזמין אותם לשבת על הספה. האישה מקבלת את הכסא שמאחוריו, בעוד הגברים עומדים.
מיכאל! איך אתה מזמין אותם לבית? אתה שומע מה שאמרת על נסטי!
שמעתי. לכן הפנתי אותם פנימה, משיב מיקץ מיכאל, שהאבא בחו”ל, הוא נושא בתפקיד ראש המשפחה. הוא צריך למזער נזקים ככל האפשר!
מה זה אומר
כנראה שאת יודעת יותר על אחותי, מתלוצצת האישה, איפה היא עכשיו?
בתל אביב, אם זה מעניין אותך, היא לא גרה באף משכן של אוניברסיטה, מחייך מיכאל במרחק, היא גרה בדירת שכירות שהבעל משלם לה. אין לי את הכתובת, אבל הבעל שלה בגיל של עשרים וחמש יותר מנסטי, יש לו שלושה ילדיים בוגרים והוא עשיר מאד.
והבעל שלו קורא גרשון? שואלת האישה.
תן לי לנחש, את אשתו? מתעמת מיכאל בפנים, תוהה איפה נעלמה האחות הלא-חכמה שלו. אם מחפשים אותה כאן?
ברוך השם שלא. אני אחותו, נמאס לי מהבדיחות של האח, מחייכת האישה בקור, גרשון מתחתן עם בת של השותף העסקי שלנו, והיא מתעלבת מהנוכחות של נשים אחרות לידו. היא תגיש תביעה על גירושין.
זה ברור שלא אפשר לאפשר את זה, נכון?
בחור חכם, מגרידה האישה, יש לך מושג איפה האחות המהפכנית שלך?
אין לי, אבל החברה שלה אולי תדע. אוכל ליצור איתה קשר, אבל קודם רוצה לדעת מה התכניות שלכם. לי יש אח אחת, אתם יודעים.
מיכאל, מה כל זה אומר? מי זה גרשון? מה הדירה? מה קרה לבתי? מתלבטת אורית, פניה משנות צבע. מיכאל רץ למקלחת, שם אימו שומרת על התרופות.
אולי נקרא אמבולנס? מרגישה האישה כיאה אשמה קלה.
מיכאל מניף יד, קורא לאמבולנס! נינה, האחות הכי חביבה בעיר, מבטיחה להגיע בחמש דקות, בטח קרוב.
מיכאל מה אתה יודע על כל זה? שואלת אורית, לא מאמינה. בתה אהובה איך לחיות עם זה עכשיו?
כשנסטי באה אלינו בפעם האחרונה, הטלפון נפל, זוכרת? היא לקחה לי לפטופ לשוחח עם חברה, ולא יצאה מהחשבון. קראת את ההודעות, הופתעתי ושאלתי ישירות. היא לא התנגדה, רק ביקשה שלא אגיד לך שום דבר.
מיכאל מרגיש דאגה אמיתית לאמו. היא אדם טוב, רק יש לה חולשון להתרגש מכל הישג של הילדים. גם הוא מתבייש כשהיא מספרת לכל מי שמקשיב על תעודותיו ופרסיו.
לאחר שגרמו לאורית למנוחת מיטה תחת פיקוח רופאים, מיכאל חוזר לאורחים, סקרן לגבי תכניותיה של האישה לאחותו.
אז מה אתם מתכננים?
שום דבר קיצוני. אתן כסף ואכיר את כמה אנשים רווקים, והכי חשוב חכמים, שיציעו לה נישואין מוצלחים.
סבבה, אני מוכן, נאנח מיכאל, מרגיש שהשיחה תיהיה לא נוחה. בחברת נסטי יש חברה מחוספסת ומזיקה. צריך להסתדר. עכשיו הגעת ההזדמנות “הסמסטר נסגר”. אולי האח ירצה להפתיע את האחות? והמרחק גדול, אז אפשר רק לשלוח שליח.
הנה, קחו, מיכאל משחרר נייר, מקווה שתקיימו את ההבטחה.
נדאג, אל תדאגי.
ביציאה מהדירה, האישה אומרת בקול רם, לכאורה לשכנים שמקשיבים:
סליחה על ההפרעה, רק לא היה דרך אחרת לדבר בלי אוזניים צוענות. מקווה שלא יפרסמו שמועות רעות. אם יש צורך, אני מתנצלת אישית לנסטי. אבל אני חושבת שהשכנים כאן טובים ולא ידברו על כך.
השמועות הגיעו, אבל היו חלשות. אורית חטפה אותן מיד ובקשה שלא יזכרו את השם של הבת. היא חזרה להחליף על כך, ופחות מתגאה, ולבסוף כמעט לא יוצאת מהבית.
מיכאל דיבר עם אביו, וההחלטה הייתה משותפת לעבור. לאורית היה מביך להסתכל על השכנים בעיניים, כי היא מבינה שהטעתה אותם כל הזמן.
וכך, ביום שמשי אחד, המשפחה צעדה למקום החדש. כמו שמסביר מיכאל לשכנים הסקרנים אל תל אביב, קרוב יותר לנסטי. שם רופאים טובים, והאם חשה קצת רע.
נסטי לא חזרה עוד, היא נישאה והזניחה את המשפחה לגמרי
תנו לייק וכתבו תגובות!
