איך הוא נפל חולה? במצבו איך? נאנחה החמות. ישן. אין שום דבר רציני, חום קל, הכל בסדר, החורף התחיל. זה לא סתם חורף! זה בגלל העבודה שלך, אתה מביא את כל הלכלוך מהקופה הביתה! כמה פעמים אני אומרת תחליף עבודה!
נויה נרדמה, ואז נשמע רעש חזק מישהו פתח את הדלת הכניסה! היא משחה את העיניים ומביטה בשעון המעורר רק השעה שמונה בבוקר!
אורן, אהובי, אתה? שאלה נויה בהפתעה, מקשיבה לצלילים בדירה.
לא היה שום תגובה. רק שמעה מישהו פותח את דלת חדר האמבטייה ואז שקט…
נויה זרזה לשים חולצת בית וירדה ברגליים יחפות אל האמבטייה.
היא פקחה את הדלת ונבהלה מגילוי בלתי צפוי.
אורן עמד מול המראה, מרחיב שפתיים ובוזז לשפתיו הצידה.
נויה, זה באמת נכון שאם אדם חולה, לשונו תצבע לבן? שאל הוא.
ואתה, חולה? שאלה נויה בתשישות.
כנראה כן, ענה אורן, נוגע במצחו בחשש. אני צריך מדחום. איפה הוא? תן לי לשכב. אפילו מהעבודה שחררו אותי. כנראה צריך להזמין רופא.
נויה שלפה מדחום. המדד היה 37.2. החורף החל, אורן שכב. רופאה הגיעה שעה לאחר מכן, ונתנה לו תעודת חולה.
נויה התקשרה לאמא:
אפשר לאסוף את יעקב מהגן? הוא לא יכול לבוא הביתה אורן חולה.
האם הייתה שמחה היא אהבה את נכדה, חיה לבד, ויעקב היה לה שמחה גדולה.
מה קורה עם אורן? משהו חמור?
לא, שום דבר מיוחד. הרופאה ביקרה, ניתנה תעודת חולה, נכתבו טיפולים, אנחנו ננוח.
איך את מרגישה? דאגה האם.
הכל בסדר! יש לי משמרת שנייה, אבקש מהחמות לבקר בערב, אורן יסתכל. והנה, שבוע שלם במשמרת שנייה. טוב, תודה, אמא, הוסכם.
מה לעשות? צריך מרק קל על ציר עוף, ולכן יש ללכת לחנות בנוסף לבית מרקחת. צריך להוציא מקפיא חתיכות ירך עוף, לקנות גזר ותפוחי אדמה.
בבית המרקחת היא קנתה כל מה שחיפשה. בצהריים היא הערה את בעלה.
אורן, קום, תשתה מרק, נועה דחפת אותו בכתף.
אורן, מתעורר, התיישב על המיטה.
אוי, מרגיש לי הקאה! אפשר להביא לי מרק למיטה? לא מצליח להגיע למטבח.
ממש כך? טוב, אביא. אחרי זה תמדוד חום…
הוא שתה מרק, מדד עדיין 37.2. נויה נתנה לו גלולות. אורן הסתובב כנגד הקיר ונרדם שוב. תודה לאל.
החולה מקבל פיצוי מלא על תעודת חולה, אבל נויה מתקשה לקבל פיצוי בחנות. ובמשפחה יש הלוואות, נויה לא יכולה לחלות.
היא חייגה לחמות:
איננה אריה, אורן חולה. אם אפשר, תבקרו בערב. בערב יש לנו הרבה קונים, לא מצליחה לתקשר איתו.
איך הוא חולה? במצבו איך? קראה החמות.
ישן. חום קל, הכל בסדר, החורף התחיל.
זה לא סתם חורף! זה בגלל העבודה, אתה מביא מהקופה הביתה! כמה פעמים אומרת תחליף עבודה!
איננה אריה, אני לא חולה! אתם גם אמרתם שאורן בילדותו היה מתמיד למיטה. הקור הגיע, אז אני כאן לא בשביל זה…
כדי למנוע המשך השיחה, נויה עצרה אותה במהירות. איננה אהבה להגדיל עניינים, והייתה סבירה שתגיע בעוד שעה. נויה כבר הייתה חייבת ללכת לעבודה.
החמות רצה עם קופסאות של צמחים שונים לבנה, כאילו לא יזיק. היא שינתה את המדי של בנה ליבש, וקראה:
תראה איך הוא שוכב במדי רטובים, זה רק מחמיר. איך לא שמעת?
איננה אריה, הוא היה ישן, מה עשיתי?
נויה הלכה לעבוד. כמה שעות עברו והיא הרגישה חולשה. כן, היא גם חולה! אבל אסור להראות חולשה, צריך לסיים משמרת. בלילה מדדה חום גבוה יותר ממחלתו של בעלה. רצו לשתף עם אורן, אך הוא היה עסוק בעצמו.
מרגיש לי צמרמורת. אמא נתנה לי תה עם פטל ודבש, כאילו זה מקל, אבל בערב עדיין מרגיש רע. מה לקחת?
אתה? אני מרגיש רע…
קח משהו, אמר אורן והביט שוב במראה של שפתיו. עדיין לבן.
כן, היא לא יכולה לחלות! ואין מה להתלונן, אם תספר לאמא היא תתקשר כל חצי שעה עם עצות, לחמות תציף באשמת, והבעל ימשיך במצבו.
הוחלט לא להתלונן, לקחת גלולות בשקט ולחזור לעבודה. ההלוואות לא יעלו לאף מקום…
השבוע כולו אורן התלונן על חולשנותו, והרגיש שאין אדם מצחיק ממנו אפילו כשהמדחום הצביע 37 בדיוק, הוא המשיך להתלונן שהרגיש חולה.
החמות ביקרה מדי פעם עם תמציות ותרופות. נויה הייתה רוצה להימנע ממפגש עמה בבית, המראה שלה לא היה נוח.
האיש לא שם לב הוא ישן מול הטלוויזיה או בטלפון. כשחזר הביתה, נויה מדדה חום, וביום הרביעי הכל חזר נורמלי.
החולשיות הייתה, אבל הסתדרו. אורן שכב הרבה זמן, וביקש יותר אוכל למיטה, מדידת חום, משקה.
החמות אמרה שהוא היה חולש בילדותו, אבל זה הפעם הראשונה בחייהם של חמש שנים שהוא מת. זה היה בלתי נסבל!
החולשיות הקטנה הוא עבר בקושי, מתלונן כל הזמן על תחושה רעעה.
בשבוע הבא הוא שוחרר מהאישה. יעקב הובא הביתה. מחר אורן חוזר לעבודה.
יושב במטבח עם כוס תה בערב, הוא מספר:
בילדות המצב היה הרבה יותר סובלים, ועכשיו זה משהו שלא תוכל לדמיין!
ומה כאן מיוחד? למה אתה לא יכול להחזיק?
תבוא למקומי! קל לדבר כשאת בריאה.
והייתי בריאה! גם לי היה כך, אבל אתה פשוט לא שם לב.
אורן הביט באישה בתסכול, ואז חייך בחכמתו, כאילו פיתח אותה:
צוחק, אה? טוב, בוא נלך לישון!
נויה נשפה בכאבכן, הוא לא שם לב לשום דבר…
כך זה… כמו הבדיחה האישה שהולידה יכולה להבין רק מה גבר מרגיש בטמפרטורה של 37.
