סוףסוף, לא קרה שום דבר נורא! אצל גברים יש לפעמים רגעים של חוסר שליטה, לא הצליחו לעצור בזמן אמרה חנה ויקטוריית, חמותו של אלון. תתביני יותר. האם תשתכנעי לחזור לבןהזוג שלך? היא תחשוב שהצליחה לנצח אתך! תילי למען המשפחה!
ביום שבת בבוקר אורית לקחה את בנה, דניאל, אל בית הוריה. היא הסכימה שאלון ישהה אצלם כמה ימים.
עם חזרתה הביתה, אורית שלפה מהמרפסת קופסאות קרטון והחלה לאסוף דברים. תחילה מחדר הילדים. היא ארזה בגדים, צעצועים, ספרים, הדביקה קופסאות בסוליות וכתבה תוויות. עוד קצת, ובחדר יישארו רק הרהיטים שמורשת לא לקחת איתה.
בסביבות השעה חצות נשמעה צלצול הטלפון. אורית הביטה במציג חנה ויקטוריית.
שלום, חנה. יאיר סיפר לי הכל. אני מבינה שהכאב גדול. אבל אולי לא כדאי למהר? קחי רגע, התרחקי, חשבי. האם באמת צריך להרוס את המשפחה? שאלה חמותה.
זה לא אני שהורסה את המשפחה, אלא אלון השיבה אורית.
אורית, אינני מתפטרת מאחריותו! אבל אולי תסלחי לו על הפעם הראשונה?
על איזו פעם ראשונה מדובר? בנכם בן חצי שנה יוצא עם עמיתתו, מרמה אותי. ואת אומרת נסלח? השיבה אורית בנחישות.
בבקשה, תחשבי שנית. אתה משאירה את דניאל ללא אביו הביולוגי, ואלון אוהב את בנו!
חנה ויקטוריית, אלון יוכל לפגוש את דניאל, אני לא עומדת למנוע זאת. אבל לחיות עם בנו אין לי משאלה עוד. זאת הסיום אני אאסוף את חפציי, אין לי זמן נוסף.
אורית ארזה את שתי הקופסאות האחרונות, עלתה לחדר השינה והחלה לשים את בגדיה בתיקים.
חמותה הופיעה בדירה בדיוק שעה מאוחר יותר; חנה ויקטוריית חשבה שרק בשיחה פרטית תוכל לשכנע את כלה לא להרוס את המשפחה.
הדיון הסתובב במעגל:
סוףסוף, לא קרה שום דבר נורא! אצל גברים קורה לפעמים חוסר שליטה, לא יכלו לעצור.
תתביני יותר. האם תוותרי על בעלך לבחורה אחרת? היא תחשוב שהצליחה לנצח אותך! לחצי למען המשפחה!
חנה, אלון אינו גביע שניתן להילחם עליו! האם אתה מציע לי להזמין את יעל לקרב? למגרש איגרוף? מה להוסיף? אם לא הייתה יעל, היו כאן אליה או קתרינה.
תדעי, סוד קטן: יעקב, אביו של אלון, גם הוא חטא בצעירותו. אבל אני הייתה חכמה יותר, שמרתי על המשפחה. אנחנו כבר שלושים וחמש שנים יחד, והקשר שלנו כמעט חוגגים חתונה קורלית.
מה הייתה חוכמתך? חייכה אורית.
לא יצרתי איתו סכסוכים. להפך, הפכתי לרכה יותר, הכנתי לו מנות אהובה, התעניינתי בענייניו, גם טיפלתי בעצמי תסלחלתי, ירדתי במשקל, פגשתי בעבודה בחיוך הסבירה חמותה.
לפעמים ידעתי שהוא חוזר מבדיד, רציתי למתן לו לא רק כפפות, אלא פטיש ולפוצץ אותו על הראש. אבל השתמשתי בסובלנות ובחיוך. כך שמרתי עליו, והוא נשאר עם הבן, והסב שלנו קיים.
חנה, את מדהימה. אני לא יכולה. לי, בטבע, תחושת מגנה מפותחת מאוד. מה שהצעת לי, שווה לאכול ממאגר של מים סוללים השיבה אורית.
חמותה נפרצה, קמה במהירות ועזבה ללא מילה של פרידה.
אורית המשיכה לארוז. היא ידעה שזה לא הסוף, שעדיין אלון וחנה ימשיכו להפריע לה, ולכן חיפשה לצאת מהדירה כמה שיותר מהר.
למחרת יום ראשון הגיע אביה, יצחק, והם שניים טעמו את המזוודות והקופסאות לתא משא של משאית קטנה ונסעו.
בדרך אורית ביקשה מיצחק לעצור ליד בית חמותה כדי למסור לה את המפתחות לדירה.
את מדמיינת, סיפרה למחרת לחברתיה מריה, אתמול חמותי שעתה עלי שעה שלמה כדי לשכנע אותי לסלוח לאלון על החטאות הקטנות שלו ולא להגיש תביעה.
מה טענותיה? שאלה מריה.
טיעונים קלאסיים: אתה משאירה את הילד ללא אביו, כל הגברים בוגדים, הנשים צריכות להיות חכמות יותר. ואז סיפרה לי איך היא במצב דומה החזירה את בעלה למשפחה.
איך? חפצה מריה.
לא אספר בפרטים, אבל זה היה בוז של ממש. לא תעשי כמוה.
האם כבר הגשת תביעה?
כן, כבר ביום שישי, ענתה אורית.
סוףסוף תתפרקי מהקזאנובה הזה. היה מצער לראות אותו שם, אמרה מריה.
מה הכוונה במצער לראות אותו? חשבת שהוא עם יעל? נזעמה אורית.
לא הייתי בטוחה, רק חשדתי, השיבה מריה.
למה לא אמרת לי? חשבתי שאנחנו חברות, נזעקה אורית וקמה ללכת.
חכי! קודם תביני מה אני אומרת. קודם, לא ידעתי שום דבר. ראיתי את מה שראית, רק הסקתי מסקנות שונות. היינו במפגש של החברה.
תזכרי איך יעל הסתובבה סביב אלון. ראית זאת, לא? כמה פעמים היא ביקשה לשתף איתו נסיעות?
את עובדת במשרד, מטפלת בניירת, למה לא חשבת על כך שינשק יעל או תחליף אחר? כן, חשדתי, אבל לא אמרתי לך כי לא הייתי בטוחה.
היה אפשר לפחות לרמוז.
אם הייתי טועה וכל זה היה רק בראשי, מה היה אומר עליי? תחשבי על סבטלנה ביילובה היא אמרה לחברה שהייתה במצב דומה, אפילו הראתה תמונה של בעלה מחבק אישה אחרת.
המשפחה נכשלה, אבל הם נושאמו, וסבטלנה נחשבה לאחראית על השבר, מרצח קנאה.
סבטלנה עזבה את החברה, אז אל תתאכזבי. אם היה לי הוכחה ברזל, הייתי אומרת לך. מה התכניות שלך להמשך?
הדירה לא שלי, היא רשומה על חמותי. דניאל ו אני עזבנו, וכעת גרים אצל ההורים שלי.
בעוד שבוע נחדש של בית של סבתא הם שכרו הדירות, אבל השוכרים עברו לפני חודש. יש רק שני חדרים, אבל זה יספיק לנו.
צריך גם לסגור את נושא הגן רחוק, אבל האמא של דניאל הציעה להעביר אותו לגן שממוקם בחצר שלנו. נפרק, אגיש תביעה על מזונות. זהו.
אלון מוכן להתגרש? שאלה מריה.
הוא אומר שאין רצון להתגרש, הבין שדבר כזה לא יחזור. אבל לי זה כבר מספיק. הוא ביקש שלא אפנה לתביעת מזונות, אמר שישלם בעצמו.
ומה איתך?
אני נגד. לא רוצה להיפגש איתו יותר. שאף את ההסדר באופן רשמי. הוא אמר שהוא רוצה לקחת את דניאל: יש לי דירה טובה יותר ומשכורת גבוהה יותר.
לא עניתי לו, רק חישבתי כמה פגישות עסקיות היה לו בשנה שעברה שמונה.
ומה הוא אמר?
שמרתי את המידע לבית המשפט. כשיבקש לקחת את דניאל, אשאל מי יהיה איתו כשיהיה בחו”ל. בנוסף, יש לי עבודה ודירה, ולכן הוא לא יוכל לשגע אותי.
אלון אכן הגיש בקשה לקביעת מקום מגוריו של הילד, ותבע שהילד ישהה איתו:
אשתי הקודמת לא תוכל לספק לדניאל רמת חיים נאותה, טען.
חנה ויקטוריית הודיעה שהכלנה מסתירה את הילד:
היא עזבה את הדירה, לקחה את הילד מגן הילדים. חשבנו שהם יגורו אצל הורי אורית, אבל הם נשארו שבוע אחד ואחר כך נעלמו.
יש לי עדויות משכנים. איפה היא מסתירה את הילד? הוא צריך ללכת לגן, לא לחבוא במקומות חשודים!
אורית נאלצה להסביר שהם גרים בדירת שני חדרים שבבעלותה, שהילד הולך לגן סמוך, ושהתכונות של אלון כוללות נסיעות תכופות, מה שמקשה עליו לגדל את הילד.
בסופו של דבר, לא הצליחה חמותה ולא האלון.
אורית לא רצתה להיפגש עם אלון, ולאחר הגירושין מצאה עבודה חדשה היא מומחית מצוינת, ולא הייתה בעיה.
קצת לאחר מכן מריה הביאה לה חדשות:
יעל התפטרה ועוזבת.
מה זאת אומרת? הפתיעה אורית.
האפונים שלנו ארגנו לה את זה. היא חיפשה עבודה במרכז, והחליטה לעזוב. ולכן נותר אלון לבדו.
זה כבר לא מדאיג אותי, ענתה אורית.
ואז היא נזכרת במלים של קיבוץ ישן: מאין שיבוא, מהנהדר להיות במים שלא ניתן לשתות.
ומה אתם חושבים? האם אורית פעלה נכון? שתפו את מחשבותיכם בתגובות.
