יומן אישי – יום מהחיים שלי אני ויונתן, בעלי, נשואים באושר כבר כמה שנים. הכרנו באוניברסיטת תל אביב. אף פעם לא תכננתי להישאר בעיר הגדולה, רציתי לחזור
Life Lessons
בני סגר את הדלת כשבאתי לראות אותו והוא עשה את עצמו כאילו אינו בבית. ידעתי שהוא בפנים. ראיתי אור מסתנן מאחורי הדלת. שמעתי גם את הטלוויזיה.
יומן אישי, יום חמישי בערב אני ועמי, בעלי, נשואים באושר כבר כמה שנים. נפגשנו באוניברסיטה בירושלים. לא תכננתי להישאר שם, ידעתי שהעתיד שלי מחכה לי חזרה בעיר
Life Lessons
Un perro venía a mi puerta cada mañana durante una semana. Y luego supe por qué. Un golpe seco en la puerta me arrancó del sueño justo a las siete en punto.
בעלי ואני נשואים באושר. נפגשנו באוניברסיטה בירושלים, לפני שנים רבות. אף פעם לא תכננתי להישאר שםרציתי לשוב לעיר הולדתי, באר שבע. ידעתי שבתחום שלי אהיה פָּרָחָה
Life Lessons
הבן שלי נעל את הדלת כשבאתי לבקר אותו… והעמיד פנים כאילו הוא לא בבית. ידעתי שהוא בפנים. ראיתי את האור. שמעתי גם את הטלוויזיה. אבל כשצלצלתי בפעמון
Hoy quiero relatar una parte esencial de mi vida. Yo, un hombre de 27 años, soñaba con tener un hijo propio; sin embargo, la única posibilidad se presentó
צריך לדבר. עומר עמד בפתח המטבח, הידיים שלו עמוק בכיסי הג’ינס. היה בו מבוכה, כאילו ניסה להימנע משיחה שהוא יודע שתכאב. המבט שלו רפרף על הקירות, על
סיפור לא פשוט צריך לדבר. דביר עמד בפתח המטבח, ידיו קבורות עמוק בכיסי הג’ינס. ניכר היה עליו אי-נוחות גופו כמו התחמק מהשיחה הצפויה. מבטו גלש שוב ושוב
סיפור לא פשוט – צריך לדבר. דוד עמד בפתח המטבח, ידיו מונחות עמוק בכיסי ג’ינסו. היה בו משהו לא נינוח היה בו חשש ברור, גופו מתכווץ כמעט מתוך רצון