בשעה שעליתי לאוטובוס בדרך לאוניברסיטת תל אביב, ראיתי גבר מבוגר בסביבות החמישים שנאבק להיאחז במעקה. בהתחלה חשבתי שהוא אולי שתה קצת יותר מדי בערב, אבל כשבחנתי
ביום שלפני ערב ראש השנה, הלכתי עם אמא ל”עולם הילדים” בדיזנגוף סנטר. בכלל תכננו לקנות איזה שרשרת לדירה או כמה בלונים, אבל לי פתאום נפל הלב על
Me llamo Lucía Gómez, tengo treinta y cuatro años y la traición llegó despacio, como una grieta que atraviesa la pared de una casa antigua en Salamanca
בעודי עולה לאוטובוס בדרכי לאוניברסיטת תל אביב, שמתי לב לגבר בן כחמישים שנאבק להיאחז במעקה. בתחילה חשבתי שאולי הוא שתה, אבל התבוננות מעמיקה גילתה שמשהו
Jamás habría imaginado que el día de mi boda se transformaría en el escenario de la humillación más amarga de mi vida. Me llamo Lucía Fernández, y mi relación
פיליפ היה ילד שגדל בבית בירושלים, מלא הערכה מהוריו ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שהתחתן, לא חילק את מטלות הבית על פי מגדר, אלא לקח על
את יודעת, אני את בעלי אף פעם לא אהבתי. באמת? וכמה שנים הייתם יחד? ככה… תחשבי בעצמך התחתנו בשבעים ואחת, ומאז… ולא אהבת אותו בכלל?
יומן אישי, יום רביעי: מאז ילדותי בירושלים, הייתי ילד שגדל עם ערכים של עבודה קשה וכבוד. ההורים שלי תמיד העריכו את המשמעות שעמדתי מאחוריה, והמורים אהבו את
פיליפ גדל כילד חכם ומנומס מראשית חייו, וזכה להערכה רבה מהוריו בבית ומהמורים בבית הספר בזכות משמעתו ואחריותו. לאחר שנישא, לא חילק את המטלות בבית לפי מגדר
Mira, nunca le conté a mi yerno que yo fui instructor militar retirado, especializado en guerra psicológica. Me soportaba cada domingo en su piso de Madrid