הייתי זוכרת איך לפני כמה שנים, כשאייבי נחשנו בטבעת, קרה לנו האירוע הזה. אברהם, אני מבקשת ממך לשמור על המטבח שלנו, אל תתן לאמא שלך לשנות אותו.
תפסתי את האחיינית כשהיא מדדה את הבגדים שלי בלי לשאול אורי, בבקשה, רק בלי לילות. זה לא מלון, ואחותך יש בית משלה, אפילו אם זה בעיירה שליד לי-חן מנקה את הכוסות
לא תחשוב עליי רע תזורה חיכתה בקוצר רוח לחופשת החנוכה, היא תכננה לנסוע למרחק הצפון, אל הר החרמון, כדי ללמוד לגלוש על שלג. בתה, אליזה, הייתה בת שלוש בתים
את בעצמך הבאת אותה אלינו אורי, אתה ממש מציאה! גבר שמבין ברכב ובבישול זה משהו מדהים. אילה, את ברת מזל עם בעלך, אני אומרת לך. רות משתרעת ברוכב הכיסא, מחייכת ברהיטות.
היי, אז אני רציתי לספר לך על מה שקרה לאורלי אחרי שהייתה מתווכת עם האמא והאבא שלה. אורלי, לא שכחנו, סבא מחכה לנו. אילה נעמי עוזבה את המשרד ונעמדה בפתח חדרה
אף פעם לא אשכח את היום שבו אחי, איתי כהן, התקשר אליי ושאל אם אוכל להעביר לו את חלקי בחוות המשפחתית. בטענה שהשקיע שלוש שנים בטיפול באבינו מרדכי, ביקש שמזולתי תילך אליו.
נישאתי לאיבוד, והמשפחה שלי צחקה עליי. לפני שבע שנים התחתנתי עם בחור שלא היה לו כמעט כלום. קרוביי לא יכלו להבין אותי ואף צחקו לי על הפנים.
פעמיים הפכתי ללידתהור, והיום הן הילדים שלי והן אני זוכים לכל מה שנחוץ לנו לחיים טובים. הקמתי את בתי הראשונה, נועה, כשהייתי רק בת שמונה עשרה.
יום שלישי, 12 ביוני 2025 היום חזר לי למוח כמו סרט, והרגשתי צורך לכתוב את מחשבותיי במזומן. רונית, חולניתי, נאנחה בקול גבוה כשסיפרתי לה שהרי זו מסורת במשפחתנו
מה הולך, את קרובה אליי, את בת של חיי! «לאה, איפה את? חייבת לעזוב עכשיו, תגיעי מיד!» הודעה של יעל מופיעה על המסך כששעון עשור בבוקר. אורית משאירה את הקפה