La pared de su parte Clara, ¿para qué te metes en esta conversación? Ni siquiera se giró Ismael al decirlo. Estaba junto a la ventana, copa en mano, hombros
Life Lessons
יונתן חזר הביתה, נכנס למטבח, ועל השולחן חיכתה לו ארוחת ערב. מוזר, איפה יערה? חשב לעצמו. הוא עבר לחדר השינה, וראה את אשתו יושבת על הרצפה ומכניסה בגדים לתיק.
הריון חמישה-שישה שבועות, אמרה הרופאה וזרקה את המכשיר למגש לפני שהסירה את הכפפות. את מתכוונת ללדת? נעמה שתקה. ארבעים ושתיים, זה יהיה הילד הרביעי, ילד שלא
La vecina de arriba Marisa, ¿dónde has puesto mi cazuela? Esa grande, la que uso para hacer el cocido madrileño. Doña Carmen, estaba en medio del paso.
В самый разгар 1943 года, в маленьком мошаве в центральной части Израиля, жила женщина по имени יעל צפיר (Яэль Цафир). Она носила траур по своему мужу
Life Lessons
Hija, ¿cómo estás? ¿Y el niño? Por cierto, ¿ya tienes pensado el nombre? No tiene nombre, mamá. Que lo llamen como quieran sus nuevos padres después.
Бдממת 1943, ביישוב קטן בגליל, היא נשאה את אבל בעלה הלוחם בנעימות כזו, שכל הנשים בשכונה חיכו שמסכת האלגנטיות תיפול וקיוו שייפול דווקא מהגבר החדש שנכנס לחייה.
Life Lessons
היום היה לי יום מוזר במיוחד. חזרתי מהעבודה הביתה, נכנסתי למטבח, וארוחת ערב חיכתה לי על השולחן כמו תמיד. אבל משהו הרגיש לי חסר. משונה, איפה נעמה?
בשנות הארבעים רחוקות ההן, בלב מושב קטנטן בגליל, חייתה אישה ששמה היה תמרה הלוי. אלמנתו של יונתן הלוי, שנפל במלחמה, נשאה את צערה באופן כה מעודן ויפה, שכל
זה היה ערב שלישי רגיל בתל אביב. מים לספל תה כבר רתחו, בגלי האתר דיבר רדיו רשת ב’ בשקט ובתנור התפזר ניחוח של תפוחי עץ אפויים הדרך שלי לגרש את הקדרות של הסתיו.