היא יוצאת מהלימוזינה וצונחת על ברכיה בבוץ: הסוד של המעיל הלבן והצלקת הישנה… המראה הזה מקפיא לרגע את העוברים והשבים ברחוב הירושלמי הסואן.
יומן אישי 25 באפריל הבוקר חזרתי שוב למושב כדי לבקר את הדודה שולמית, האחות הגדולה של אמא שלי. אמא ביקשה שאשגיח עליה לפני שנפטרה, ואני משתדל לעמוד בהבטחה.
שמעון הגיע לקיבוץ לבקר את דודה שלו, אחות הבכורה של אמו. אמא שלו ביקשה ממנו לפני מותה שישגיח על הדודה. דודה רות הייתה קטנה, זקנה ושברירית.
נו, תקשיב, חייבת לספר לך משהו שקרה אצלנו במשפחה, זה כמו סיפור רק שלנו, כן? אז ככה, לפני כמה חודשים גדי נסע לכפר קטן בצפון כדי לבקר את הדודה שלו, דודה תמרה
שמי הוא אורי. כבר עשרים שנה שאני עובד באגף אבידות ומציאות בתחנת רכבת מרכזית בתל אביב. המקום תמיד הומה, הרעש לא נפסק, קריאות כריזה בעברית ובאנגלית, ריח
Life Lessons
מצאתי בעליית הגג מכתב מהאהבה הראשונה שלי מ-1991, שמעולם לא ראיתי אחרי שקראתי אותו, הקלדתי את שמה בשורת החיפוש לפעמים העבר שקט עד שהוא כבר לא.
קוראים לי ליאב. כבר עשרים שנה שאני עובד בדלפק השבת אבידות במחסן התחנה המרכזית בתל אביב. זה מקום רועש, מלא תנועה, קולות ברמקולים, ניחוח דיזל ובורקס בכל פינה.
שמי הוא אלירז. כבר עשרים שנה שאני עובד בדלפק איתור אבידות ומטען בתחנת רכבת מרכז תל אביב. המקום הזה סואן, רועש אנשים רצים, קריינים צועקים במערכת ההכרזה
Life Lessons
מצאתי בעליית הגג מכתב מאהבתי הראשונה משנת 1991, מכתב שמעולם לא ראיתי ואחרי שקראתי אותו, הקלדתי את שמה בשורת החיפוש לפעמים העבר שותק עד שהוא כבר לא.
Life Lessons
כאשר הסבלנות הופכת לכוח נעה ישבה על קצה המיטה, אוחזת בידיה את החולצה ההיא, שבמריבות תמיד צצה, כאילו היא עדות מפלילה ולא סתם בד. הדממה צלצלה סביבה אותה






