¡No puede ser! Hoy ha sido uno de esos días en los que la realidad se te planta delante de la cara sin avisar. Salía del supermercado de mi barrio, en
מאז שקיבלתי על עצמי להגיד הכל כמו שהוא, אני חייב לספר לך מה עבר עלי עם ליאורה, אשכרה כמו בוידוי רק לא לרב, אלא לך. אז תאר לך: אני עומד באמצע הבית, בוחן
לִידִית צבי הלוי בחן ביסודיות את המכנסיים והחולצה, נאנח בעצבנות וזרק אותם חזרה על כיסא הכניסה. איך אפשר לצאת בזה?! המכנסיים כמו אחרי מסיבת פורים בגן, אין
Life Lessons
צילום ביתי המוניטור לתינוק עמד על שידת ההחתלה והיה מופנה לא לכיוון המיטה של הבן, אלא דווקא לדלת חדר השינה. אני שמתי לב לזה בדיוק כשקול צחוק נשי זר בקע
יעלי ברכה התוודעה לכך שבעלה, רוני, נפגש עם שכנתם מהצימרים בכרמל, כשרצתה לבוא אליה כדי לבקש קצת מלח לכבישת המלפפונים. הדלת נפתחה, ומולה עמד רוני.
אנחנו לא זבל, בן. (סיפור) אבא, אמרתי לא! אתה לא שומע? את הגרוטאה הזו צריך לזרוק לפח, לא לגרור הביתה! הקול של הבן חתך באוויר כמו סכין. שולמית מזרחי נעצרה
נועה ירון אביתר בחן בעין ביקורתית את המכנסיים ואת החולצה, ואחרי שנייה זרק אותם בעצבים חזרה על הכיסא. איך אפשר לצאת ככה מהבית?! המכנסיים מקומטים, אפילו לא נראית קפל;
Life Lessons
איזה סיפור, קשה אפילו למצוא את המילים. תקשיב, הייתה פעם אישה, בוא נקרא לה תמר סגל, שהחיים עם בעלה דניאל כבר ממש נשברו לה. לא דיברו בכלל, כל אחד שותק ומסתגר
La libertad de ser una misma Sabes, a veces me pregunto qué habría pasado si no hubiera tomado aquella decisión musitó Clara, su voz suave, como si se
אתה כל עולמי נועם ישב לצד המיטה, לא מסוגל להסיר עיניו משאירה של בתו הקטנה, יערה. הילדה שכבה על צידה, פיה מעט פתוח, נשימתה הרכה שקטה כמעט לגמרי, ובחצי האור