A FLOR DE PIEL… En esta familia cada cual iba a su bola. El papá, Alejandro, además de su mujer, mantenía una relación paralela, a veces ni siquiera
אני אף פעם לא חשבתי שיש ביני לבין אמא שלי סודות. טוב, כמעט שאין. היה לנו תמיד קשר פתוח: דיברנו על פחדים מגיל ילדות, על ההצלחות הראשונות, ועל הלב השבור
לא רוצה את התסריט של אמא תמיד הייתי בטוחה שאין בינינו, ביני לבין אמא, שום סודות. טוב, אולי כמעט שאין. אפשר לדבר איתה על הכולהפחדים שהיו לי בתור ילדה, הניצחונות
TE LO RECUERDO Doña María Carmen, mire, aquí no me sale el rizo, susurró, triste, el pequeño Tomás, alumno de segundo de primaria, señalando con el pincel
חמותי הציעה לעזור לנו עם הילדים בתקופת הקיץ. היא כבר בפנסיה, ויש לה הרבה זמן פנוי, אז הסכמנו מיד הרי שנינו עובדים ואין לנו אפשרות לקחת חופש ארוך באמת.
לשרוד עד חתונת הזהב עשרים וחמש שנה אני חיה עם דביר. עכשיו אני כבר בת חמישים, ודביר גדול ממני בשנתיים. החיים שלנו ביישוב לא שונים מהשאר בית, גינה, עבודה
להחזיק מעמד עד יובל הזהב חיים עשרים וחמש שנה ביחד, נעמה ויונתן. לה כבר חמישים, ובעלה מבוגר ממנה בשנתיים. החיים בבית בפרברי ראשון לציון, כמו אצל כולם עבודה
להגיע לחתונת זהב עשרים וחמש שנים חיו יחד איילת ונעם. איילת כבר בת חמישים, ונעם גדול ממנה בשנתיים. חייהם הזוגיים היו שגרתיים, כמו אצל כולם במושב בגליל
DESTINO EN UNA CAMA DE HOSPITAL Señora, coja usted la bolsa y cuide de su marido. Yo, la verdad, hasta miedo me da acercarme, no digamos darle la comida
אמא, למה החולצה הכחולה שלי לא מגוהצת? ביקשתי, יש לי מחר ראיון בקולו של אורי, בני הבכור, בן עשרים וחמש, נשמע גוון מוכר של דרישה, כשהוא צועק מעומק החדר שלו.









