תתרחק ממני! אני לא הבטחתי להתחתן איתך! ובכלל, אני אפילו לא יודע של מי הילד הזה. אולי בכלל הוא לא שלי? אז, תמשיכי לדרכך, ואני כנראה אעזוב.
עברה כבר תקופה מאז אותו יום, אבל אני זוכר אותו כאילו היה אתמול. מסדרון בית החולים הדס במקרה הזה הדיף ריח חריף של חיטוי ועייפות עמוקה. על כיסא פלסטיק ישבה
גברת, אני מישהו חשוב, אין לי זמן להמתין כמוך! ומה שקרה אחר כך… גרם לו להתבייש בפני כולם. המסדרון של בית החולים הדיף ריח חריף של חומרי חיטוי ושל עייפות מצטברת.
בעלי הזמין את אמו לעבור לגור אצלנו בינואר ואני ארזתי מזוודה ועזבתי. יום אחד סיפר לי לגמרי ברצינות שבינואר אמא שלו תגור איתנו. לא לכמה ימים, אלא לכל החודש.
אני אף פעם לא אוכל להיות לך אמא ולא אצליח באמת לאהוב אותך, אבל אדאג לך ואתה לא צריך להיפגע מזה. הרי אצלנו לך יהיה בכל מקרה טוב יותר מאשר בבית ילדים.
Milionarul se opri pe o stradă acoperită de zăpadă… și nu-i venea să creadă Frânele Lexusului se auziră, scârțâind ascuțit pe ploaia înghețată a
אתמול באו אלינו אורחים, כמו כמעט כל יום. כולם שתו, שתו, הבקבוקים נערמו בכל פינה, אבל אוכל בקושי היה. אפילו חתיכת לחם אחת לא נשארה על השולחן רק בדלי סיגריות
Carmen, ¿estás ocupada? preguntó mi madre asomándose a la puerta de la habitación de mi hija. Un minuto, mamá. Envío este correo y te ayudo respondió mi
תקשיבי רגע, יש לי סיפור שגם אני עדיין לא מאמינה שקרה לי. חמותי ידעה כל הזמן שבעלה שלי בוגד בי עם השכנה שלנו, ולא רק שידעההיא הסתירה את זה ממני.
Diario de Lucía Gutiérrez, otoño de 1988 Villa del Prado, Madrid ¿Aún no sabes nada de tu marido? ¿Ni una carta, ni una llamada? Nada, Verónica, ni al









