בבוקר קרחני שלפני כמה עשורים, שלג כבד ירד ביריעות ארוכות, והרחובות של ירושלים היו שקטים לחלוטין, מכוסים בכסף לבן. המפנסים הבהיבו בערפל, והצילו שני דמויות
האוויר היה מלא בריח של אבל ולחות. כל אבן שנשקעה על מכסה הקבר הדהדה כמתק תקוע מתחת לצלעות. חמישים שנה. כל החיים שחלפו עם נדב. חיים שטופים בכבוד שקט, בהרגלים
מתי את מתכוונת לעזוב, אילה? אמא עמדת בפתח המטבח, משענת על משקוף הדלת, עם ספל תה ביד וקול נימוסי משולב בזלזול כמעט משולל. במובן לעזוב? אילה הפנייה לאט
היי, אז תארי לי את זה… איתי נעמד במקום, והרחובות של תלאביב המשיכו להסתובב בקצב שלהם, בעוד הוא קיבט את מבטו על פני האישה שלא חשב שהוא יראה שוב אבל
Hej, jeg vil lige fortælle dig om den mærkelige periode, Sølvi gik igennem med sin mor, da vinteren slog ned i deres lille hus på landet.
הפיצוץ רעם עז חושך חושך לבסוף החשכה מתחילה להסיע. נשמע קול: הרבקה כהן, זה המצביע, יש כאן משהו שנפץ. מתוך הכאב מרגיש על הצוואר חיבוק של יד.
Rasmus, vi har en pige på 3500 kr! udbrød Gitte i røret med en strålende stemme. Jeg stod udenfor fødeklinikken på Amager og vinkede til min kone, der
רומי, לנו בת 3500 שקלים! קבעה אלונה בהתלהבות בטלפון. עמדתי מתחת לחלון של בית החולים בתל אביב, מנופף לאשתי שהחזיקה את התינוקת בידיה. לנו בת. אניהאב!
Lone Jensen, jeg vil ikke leve sammen med jeres søn, så fortæl ham det, sagde Signe. Og med hvem vil du så bo? Hvem har du brug for, når du har et barn?
איתן אלון, רק כשהכניס את דיגו הצנוע מהיום לפח עץ קשוע והלך בשביל הצר אל העגלה הישנה שלו, נתקע ברגע כאילו ברק פגע בו. לא היה זה פנטזיה. מתוך ערפל הנהר הצפוף