ענבר בת שישים. יש לה שני ילדים, והיא גרה עם בעלה בדירת שני חדרים בלב תל אביב. אבל יש פה דיוק: היא לא חיה עם בעלה כבר שנים היא סובלת אותו.
בשנה שעברה, הבן שלנו נסע לבקר את סבתא שלו בתל אביב במהלך החופש הגדול. הוא כל כך חיכה לחופשה הזאת, כך שמראש הכין לעצמו תיק ונסע לשם לתקופה לא ברורה.
נועה בקושי זכרה את ההורים שלה. כשהאמא שלה נפטרה, אביה לא רצה להישאר לבד עם ילדה קטנה בידיים. הוא הביא את נועה לבית של סבתא שלה, השאיר את הילדה מתחת לשער ונסע לדרכו.
Life Lessons
הזיכרון מהיום שבו חתמתי על המסמכים שמכרו את החלקה של אבא שלי עדיין חי בי. היה בוקר קר של חורף ביישוב הקטן בצפון, וליבי היה מלא תערובת משונה של דאגה וציפייה.
הייתי צעירה מאוד כשהכרתי את הבחור ההוא, שבחלומי נדמה היה כאילו מתוך ערבוב משונה של מציאות ודמיון. הוא עטף אותי במחמאות מתוקות כמו טל בוקר על חלון ישן בירושלים
אני ובת זוגתי ביחד כבר 12 שנה לא רע בשביל סיפור משפחתי, נכון? בהתחלה הכל היה מדהים, עבדתי קשה, אשתי טיפלה בבית, ילדה לי שני ילדים מקסימים בת בשם יערה ובן בשם גל.
Me tocó la lotería de ser la mayor de una familia numerosa, esa posición dorada en la que uno acaba con todas las tareas del hogar y, de propina, cuidando
Life Lessons
Le compré ropa nueva a mi nuera para que saliera con otro hombre… y me llamaron mala madre. No podía creerlo. Mi propia familia me llamó “
יש לי שני ילדים. הילדים שלי משני בעלים שונים. הבכורה שלי היא בת. נעמה שלי בת שש עשרה היום. אבא שלה משלם מזונות ותמיד בקשר איתה. למרות שבעלי הראשון כבר
Mientras la peluquera me peina, mantenemos una conversación que resulta muy relevante para mí en este momento. Llevo tiempo pensando si debería enviar