הטובות בלבבות הן דווקא אלו שנשכחו מזמן יונתן היה בטוח שפשוט לא שפר עליו גורלו עם אישתו. קרה לו קרה קרה שבחר בקרירה. כלומר, פעם הייתה רגילה, ודיברה, וחייכה היום כבר לא.
הכי טובות בתור מאהבות הן הנשים שבעלי הבית כבר מזמן הפסיקו לספור איתן היה בטוח שפשוט לא שפר עליו המזל עם אשתו. קרה לו אחת קרירה. בעצם, פעם הייתה לגמרי בסדר
בת עזבה, אם פרחה הסתיו ההוא במושב נחל עוז היה צונן, מר. הגשם טופף על חלונות המרפאה משעות הבוקר המוקדמות, כאילו מבקש להיכנס ולהתחמם. אני יושבת, ממיינת קלפים
בת שלי דעכה, ואמא פרחה אותה שנה הסתיו היה קשה אצלנו בנווה גפן, קר, רטוב, כזה שנמאס. הגשם דפק על חלונות המרפאה מהבוקר, כמו שמבקש להיכנס להתחמם.
בתה דועכת, האם פורחת הסתיו בירושלים היה עקשן וקודר באותה שנה. גשם הלם על חלונות המרפאה מהבוקר, כאילו ביקש מחסה וחום. אני יושבת, ממיינת תיקים, והלב שלי
זוכרת, נעמה… הוא כבר התרגל להציץ אליהם מהחלון, כי גרו בקומת הקרקע ברחוב ברמת גן. בהתחלה התבאסו, רצו דירה יותר גבוהה, אבל בסוף התרגלו.
אתה זוכר, רוני… הוא כבר התרגל להציץ אצלם דרך החלון, כי גרו בקומת קרקע ברחוב קטן בחיפה. בהתחלה רצו דירה בקומה גבוהה יותר, אבל בסוף התרגלו.
צללי העבר נעמה בן-דוד ניגבה באדיקות את האבק מהכריכות של ספרי עגנון הישנים בחנות הספרים הקטנה שלה ברחוב אלנבי בתל-אביב, כשדוֹרנית עשתה דרכה אל הדלת השקופה
יומני, זוכרת, נוגה… קשה לי לחשוב על תקופה שבה לא התרגלתי להציץ אלינו דרך החלון, אנחנו גרנו בקומה הראשונה ברחוב בלפור בתל אביב. בהתחלה חלמנו על קומה
Life Lessons
גידלתי שלושה בנים. כל אישה שחיה תחת קורת גג אחת עם ארבעה גברים מבינה על מה אני מדברת פזור בגדים בכל פינה, נעליים בסלון, אף פעם לא תמצאי שולחן פנוי לארוחת ערב.