Life Lessons
יומן אישי כשמדברת הכאב יום שישי, ירושלים רותם, בתי היקרה, אני יודע שאת מתקשה, ואני גם. אבל אין ברירה. נאלץ למכור את הבית. אחרי שנחלק את הכסף, יישאר לנו
Life Lessons
סבא איננו עוד יעל רק חזרה זה עתה מנסיעת עבודה נוספת, אפילו לא הספיקה להוריד נעליים או לפרוק את המזוודה, וכבר אמא שלה התקשרה. הקול של אסתר היה נרגש, אבל
הצליל החרישי של צעדיה של יעל הדהד בעצב במטבח העצום של אחוזת בלומשטיין. מרצפות שיש לבן וברק נירוסטה קר, עיצוב שנועד להרשים לא לחבק. בגיל עשרים ושמונה, ידיה
Life Lessons
“מלאך” עם סוד תשמע, אני יושב במטבח של אימא שלי, בידיים שלי ספל תה חם, לא עוזב אותה. העיניים שלי בוהקות מאושר כל רגע אני כמעט מעורר חיוך.
עשר שנים שלמות סבלתי סבל שלא ניתן לתאר, פשוט כי הייתי שונה מכל האנשים סביבי, בקריית פתח תקווה שבה גדלתי. מאחורי הגב שלי ריננו, לחשו, קראו לי “
בעלי אמר לי שהקריירה שלי יכולה לחכות… כי אמא שלו עומדת לעבור לגור איתנו. זה היה הרגע המדויק שבו החלטתי ללמד אותו לקח שהוא לא ישכח לעולם. “
Life Lessons
האורח של החורף במושב עם רדת החורף החושך יורד מוקדם, ואם פורצת סערה אפילו מוקדם יותר. בשבע בערב כבר לא נותר דבר מאחורי החלון, רק סערה לבנה ושלג שנדבק לזגוגית
החיים הדחויים אמא, אפשר לקחת סוכריה מהקופסה? רק אחת! בבקשה! נועה התפתלה כמו שׁוּעל ליד הארון, לשם בוּבּה החביאה את המתוקים שהצליחה להשיג בקושי רב.
יומן אישי גילה לוי לאחרונה, עמוס, בעלי, אמר לי משפט שלא נותן לי מנוחה: “גילה, אחרי שאלך לעולמי, תצטרכי לפנות את הדירה. אני משאיר אותה לבן שלי.
Life Lessons
תוספת – רונית, אבל היא הרי עם תוספת! זה לא מפריע לך? דקלה נשענה על הגדר והביטה בשכנה, חיוך עקום על שפתיה. לא מצאת מישהי יותר טובה?