בת שלי, לחכות לך ביום ראשון? שאלתי את בתי בבוקר רחוק אחד, כשהצללים כבר התארכו על המרפסת הישנה. בוודאי, אמא, השיבה בקולה הרך, שנתמזג עם רשרוש האיקליפטוס שמחוץ לחלון.
REGALO PARA UNA MISMA Carmen Fernández una atractiva castaña de ojos azules, de unos cincuenta y pocos años y con curvas pronunciadas, aunque algo propensa
Life Lessons
לחיצה קטנה אחת הכפתור “שלח” באתר של הסדנה היה כזה פיצפון, אבל כף היד של נעמה התמלאה בזיעה כאילו היא מחזיקה לא עכבר, אלא כף יד של מישהו זר.
Life Lessons
Un extraño miércoles en el patio Sobre el banco frente al portal número tres, había una bolsa de plástico transparente, bien atada, con un papel encima
Life Lessons
לחיצה על כפתור “שלח” באתר הסדנה הייתה קטנה ואצבעותיי רעדו, כאילו אני לא אוחז בעכבר מחשב, אלא בלחיצת יד זרה. בטופס כתבתי בדרכי הכנה: “
“בת שלי, את באה אליי ביום ראשון?” שאלתי את בתי. “כמובן, אמא,” היא ענתה. אני המתנתי לילדים שלי, מתכוננת בכל דרך אפשרית לקראת בואם.
מסתבר שלי ולאחותי יש חמות משותפת. כולם אהבו את בעלי, והוא היה יודע לפתוח את הפה. חיזר אחרי, אבל באותו זמן כבר שלח מבטים לכיוונה של אחותי.
Mira, te cuento un poco mi historia, porque a veces siento que la vida me ha llevado por caminos curiosos. Ahora tengo 50 años y sigo viviendo en casa
יוצא שאני ואחותי חולקות חמות אחת. הבעל שלי, כולם אהבו אותו, וידע לדבר יפה. הוא חיזר אחרי, אבל במקביל לא הסיר עין מאחותי. כשאורי גילה שסבתא הורישה לי את
קרה שפעם אני ואחותי שיתפנו אותה חמות. כולם חיבבו את בעלי, והוא היה בעל לשון חלקלקה. חיזר אחרי, אבל גם לא יכל להתעלם מהאחות שלי. כשדניאל גילה שסבתא הורישה