VesperUm

אתה קופא בפתח הדלת; החליפה החדשה שלך נראית זרה וקורצת לכאב באוויר הירושלמי הקריר, עמוק ונוקב. על הרצפה, הוריך שוכבים צמודים זה לזו, וביניהם ילדה קטנה עטופה בשמיכה בלויה.

אני השקַעתִי את כולי בחלום שלה, ובסוף הפכתי למיותר בחגיגת החיים פעם, בימים שכבר הספקנו לשכוח, היינו בונים טירות לאנשים שממהרים לסלק אותנו דרך הדלת מיד

כבר חמש שנים אני גרוש, התרגלתי לשקט שלי ולחיי הרווקות. אבל בזמן האחרון, כשאני נכנס לדירה הריקה, מרגיש שזו לא הדרך בה אני רוצה להזדקן. חסרה לי חברה.

שִׁנָה חֲמֵשׁ שָׁנִים שֶׁל חַיִּים רַגְעִים כְּגַרוּשׁ בּוֹדֵד רָגִילִי לְסְדֵר יְמֵי-יוֹם לְעַצְמִי. בְּאַחֲרוֹנָה הִתְחַלְתִּי לְהַרְגִּישׁ שֶׁהַשָּׁקֵט

אני כבר חמש שנים גרוש וחי את חיי בשקט, התרגלתי לשגרה של רווק בטל אביב. אבל בזמן האחרון כשאני חוזר לדירה הריקה, פתאום נעשה לי עצוב ובודד.