יומן, תל אביב, יום חמישי אני, איתן, תמיד הייתי בחור פשוט, בלי יותר מדי דרמות או הרגלים רעים. כשהגעתי לגיל 25, ההורים שלי עזרו לי קצת עם המימון הראשוני
Los preparativos antes de una celebración importante siempre son un auténtico ajetreo, aunque suele ser un ajetreo agradable: la llegada de invitados esperados
עשיתי טעויות בחיי, אבל הגדולה מכולם עדיין חיה איתי ולא יודעת מה לעשות. הייתי בת עשרים וחמש כשנישאתי לבחור בשם איתמר. הוא היה מבוגר ממני בשנתיים.
אמא שלי גרה בבית קטן בפרברים של פתח תקווה. בכל קיץ, כשאמא מתעוררת בבוקר ומרגישה שהשמש שולחת לה מסרים מוזרים, אנחנו נוסעים לשם משפצים, חופרים בגינה, מדברים
אמא שלי גרה בבית קטן בפרברי ראשון לציון, אי שם מול מגדלי היוקרה. כל קיץ, ביוזמתה החמודה, אנחנו מתגלגלים לשם צובעים קירות, מעדרים בגינה, מזיעים כמו עובדי קק”
תשמעי, אני חייבת לספר לך סיפור על אמא שלי ועל הבית בפרברי תל אביב. כל קיץ, אמא מתעקשת שנלך לשם משפצים קצת, מנקים את הגינה, אפילו לפני כמה חודשים בעלי התקין בריכה קטנה.
Life Lessons
הפרידו אותי מאחותי הקטנה. כשסובבתי את הראש אחורה, כל מה שנשאר לי היה מחסן ישן מחליד שסבא שלי הוריש לי. ביום שמלאו לי שמונה־עשרה, המדינה החליטה שאני כבר “
איילת ועידו התחתנו לפני שנה. ההורים משני הצדדים ארגנו חתונה מפוארת במיוחד. הם היו הילדים היחידים של כל אחד מההורים, ולכן שתי המשפחות החליטו שערב החתונה
El padre de Lucía había decidido criar a su hija como si fuera un chico cuando nació, esperando tener un hijo varón, pero recibió una niña.
עמית ורועי התחתנו לפני שנה. ההורים משני הצדדים הרימו חתונת פאר שעדיין מדברים עליה בבניין. שניהם היו ילדים יחידים, ולכן המשפחות החליטו לעשות חתונה ממש ברמה