Vognens hjul dunkede i takt med den drøm, jeg havde næret i tre lange måneder en pause ved havet, hvor salt brise kærtegnede huden, og solnedgange gled
היי, תקשיבי, בוקר היום התבטא בדיוק כמו תמיד. בחוץ עדיין חשוך, רק רחש העיר מתעורר לאט. פתחתי עיניים, מתמתיחה, והסתכלתי על אלון, הבעל שלי, שהיה שכוב בערכתי.
הבוקר התחיל כרגיל. מחוץ לחלון עדיין היה חשוך, אך ניתן היה לשמוע את הרעש המבעבע של העיר המתעוררת. פקחתי את העיניים, מתמתחתי, והביטה בבעלי המיטה, יוסי, שנרדם לצידי.
השחר מתחיל כרגיל. מחוץ לחלון עדיין חשוך, אבל כבר נשמע הרשרוש המעומעם של העיר המתעוררת תלאביב מתמלאת באור ובקולות. אני פותחת את העיניים, מתמתחת, מביטה בבעלי
Jeg er 70 år og har valgt at leve uden børn, men jeg føler mig virkelig tilfreds med det liv, jeg har bygget. Jeg vil ikke have, at man skal have medlidenhed med mig;
מחכה לבעלה מהעבודה, נועה ישבה סביב השולחן במטבח ושתתה תה עם תימין, לוכדת כל לגימה בנינוחות. כאשר שמעה את צלצול המפתח במנעול, קמה והמתינה בפתח הדלת.
מחכה לבעלה מהעבודה, תמר מתיישבת סביב שולחן המטבח ושותה תה עם מרווה, מקימה כל לגימה לאט. ברגע שהיא שומעת את צליל המפתח במנעול, היא קמה ועוצרת בפתח הדלת.
מחכה לבעלה לחזור מהעבודה, ליאורה יושבת סביב השולחן במטבח ושותה תה עם מרווה, לוגמת לגימה אחרי גימה. פתאום היא שומעת שחרור של מפתח במנעול, קמה ועומדת באור
חנה כהן קמה באותו בוקר שבת עם תחושת חג. שישים שנה תאריך עגול, ראוי לחגיגיות. היא תכננה את היום כבר חודשים, ערכה רשימת מוזמנים, חשבה על הלבוש.
חנה לוי קמה באותו בוקר שבת עם תחושת חג. שישים שנה יום הולדת עגול שמחייב חגיגה. היא תכננה זאת זמן רב, ערכה רשימות של מוזמנים, חשבה על הלבוש.