החמות טרקה את מכסה הסיר ממש מול העיניים של הילדים שלי. “זה לא בשבילכם. זה לסבא. שתאמא שלכם תאכיל אתכם.” מכסה האמייל נחבט בסיר בצליל מתכתי חד.
Grethe smækkede låget på gryden lige foran næsen af mine børn. — Det er ikke til jer. Det er til farfar. Jer kan mor jo give noget at spise.
אז תקשיב, מה שקרה אתמול – חמותי טרקה את המכסה של הסיר ממש מול הפרצופים של הילדים. “זה לא בשבילכם. זה בשביל סבא. שאמא שלכם תאכיל אתכם.”
Farmor smækkede låget på gryden lige for næsen af mine børn. — Det er ikke til jer. Det er til farfar. Jer kan mor give mad. Emaljelåget klirrede højt
Lige efter vores datters Thyras begravelse blev jeg ved med at mærke Sørens ord som tunge sten i brystet: “Vi skal af med alle hendes ting.
Lige efter vores datters begravelse blev min mand ved med at insistere på, at vi skulle skille os af med hendes ting. Men da jeg endelig begyndte at rydde
Direkt efter vores datters begravelse presser min mand, Peter Nielsen, mig konstant til at smide hendes ting ud. Men da jeg begynder at rydde op på hendes
אחרי ההלוויה של נועה, הבת שלנו, בעלי לחץ עליי בלי הפסקה לזרוק את כל הדברים שלה. “חייבים להמשיך הלאה,” הוא אמר, “זה רק מביא כאב.”
מיד אחרי ההלוויה של הבת שלנו, בעלי לחץ עליי בעקשנות לזרוק את החפצים שלה. אבל כשהתחלתי לנקות את החדר שלה, מצאתי פתק מוזר: “אמא, אם את קוראת את זה
יומן אישי אחרי ההלוויה של הבת שלנו, בעלי לחץ עליי בעקשנות לזרוק את כל הדברים שלה. אבל כשהתחלתי לסדר את החדר שלה, מצאתי פתק מוזר: “