יום רביעי, 14 במאי הכל התחיל הערב כשחזרתי מהעבודה. ירדתי מהמונית ברחוב בן יהודה, צעדתי לעבר הבניין שלנו בצפון תל אביב, ומול דלת הדירה שמתי לב לקופסה קרטון קטנה.
Life Lessons
Encontré en el desván una carta de mi primer amor, fechada en 1991, una que nunca había visto antes y tras leerla, escribí su nombre en la barra de búsqueda.
Estaba fregando los platos cuando mi mujer irrumpió en la cocina gritando. Otra vez su madre. Otra vez esa desconfianza. Estoy harto. ¿Por qué le has dicho
וואו, תקשיב, אני חייבת לספר לך מה קרה עם יעל באמת סיפור שנשמע כאילו יצא מסדרת דרמה ישראלית ויש בזה המון רגש. אז יעל חזרה בערב הביתה, כבר כמעט שמונה, והיא
Life Lessons
כשהסבלנות הופכת לעוצמה נועה ישבה בקצה המיטה, אצבעותיה לופתות את החולצה ההיא כאילו זו עדות לפשע ולא סתם בד. בראש שלה התנגנה דממה, מהסוג שנשאר אחרי צעקה
איך אילה הפכה לאמא בזכות ליבה הטוב… היום התחיל רגיל, אבל כשהגעתי הביתה לרחוב חידקל בתל אביב, ראיתי מול הדלת שלי קופסה קרטון. הבטתי עליה בפליאה ובהיסוס.
וואי, תשמעי מה קרה זה סיפור שלא יוצא לי מהראש. תדמייני אותך הולכת ברחוב סואן בתל אביב, כזה ליד תחנה מרכזית. פתאום עוצר לידך רכב יוקרה, שחור ומבריק, מאט
12 ביוני, תל אביב היום קרה לי משהו כל כך עוצמתי, שאני מרגישה שהלב שלי רועד עד עכשיו. הייתי צריכה להוציא את זה החוצה, אז הנהרשמתי הכל ביומן, בתקווה שאצליח
היא יוצאת מהלימוזינה וצונחת על ברכיה בבוץ: הסוד של המעיל הלבן והצלקת הישנה… המראה הזה מקפיא לרגע את העוברים והשבים ברחוב הירושלמי הסואן.
יומן אישי 25 באפריל הבוקר חזרתי שוב למושב כדי לבקר את הדודה שולמית, האחות הגדולה של אמא שלי. אמא ביקשה שאשגיח עליה לפני שנפטרה, ואני משתדל לעמוד בהבטחה.