יומן, יום רביעי, 14 ביוני אתמול בבית המשפט המחוזי בתל אביב קרה משהו שאפילו הסדרנים הוותיקים ביותר לא ישכחו. האולם היה מלא מתאפיין באלגנטיות הרגילה אך באווירה קרירה.
החסידה ההיא, שבאה ללוות אותי עד הבית של ההורים שלי, הייתה עקומת עיניים ממש. הפילה אותי איפשהו ליד בית הילדים, תרנגולת מרוטה. ומאז הכל הלך עקום לגמרי.
Life Lessons
היא הגיעה לקבר סוד ששמרה שינה הכול בית העלמין היה ריק כמעט לגמרי, עטוף שקט חורפי כבד. שמש חיוורת עמדה נמוך בשמיים, לא מפיצה חמימות, ורוח קרה העיפה עלי
זה היה עוד ערב שלישי רגיל בתל אביב. הקומקום רתח, גלגל”צ פזז בשקט, וריח תפוחים אפויים התפזר בבית הטקס האישי שלי לגרש קצת את החורף הישראלי הדכדוך.
Life Lessons
היא הגיעה אל הקבר הסוד ששמרה שינה הכול בית העלמין היה כמעט ריק, עטוף בדממת חורף כבדה. שמש חיוורת ריחפה נמוך על פני האופק, לא מעניקה חמימות, ורוח קרה הרימה
הביאה אילת את החתן למושב, והוא העמיד לה תנאי… יונתן ראה את האוטובוס מתקרב בשביל העפר של המושב, זרק את הכדור ורץ לעבר התחנה בכל הכוח.
הביאה תמר את החתן שלה לכפר, והוא שם לה תנאי… אורי ראה את האוטובוס מתקרב בשביל העפר שמוביל אל הכפר, וכבר השליך את הכדור ורץ אל התחנה בכל כוחו.
В тот суровый ноябрь 1941 года, когда ветер терзал голые ветви эвкалиптов, а в воздухе уже ощущалась тягость уходящей осени, дороги под Иерусалимом были
אמא, אני בבית! קראה נועה בקול, כשנכנסה לדירתם שבפתח תקווה והניחה בעדינות את התיק ליד הדלת. היא נשמה עמוק, מנסה להשתלט על החרדה תמיד פחדה מהרגעים שאחרי
Life Lessons
אני הולך, כדי שתביני את מי את עומדת להפסיד! תעשי שבוע לבד, תרגישי מה זה בית בלי גבר, ואז אולי תלמדי להעריך דאגה! דניאל דקל הטיח בצעקה וחבט בתיק התעמלות