יומן, יום שלישי, קיבוץ מרחביה היום אני שוב מרגישה את ההיסטוריה חורקת בין הצלעות. מאז שמיכאל שלי נפטר, אני לבד כאן עם הרפת, הפרות, קצת עגלים ויחד עם זה
בערוב ימי הבינו הילדים שעדיין יש להם אמא, אך אני לעולם לא אשכח איך נהגו בי כשבעלי עזב אותי לטובת אישה צעירה, הילדים שלי בחרו לעמוד לצידו הרי הוא היה אדם
Life Lessons
בשש בבוקר, הגבר שלי פשוט השליך אותי מהמיטה, כאילו היד שלו שייכת לרוח אחרת. בתחילה חשבתי שזה רק חלום מבולבל או תקלה משונה, אבל כבר ביום שאחרי זה קרה שוב
בגיל השלישי נזכרו הילדים שיש להם אמא, אבל אני לעולם לא אשכח איך הם התנהגו אלי כשהבעל עזב והלך אל צעירה ממנו, הילדים מיד בחרו בצידו הרי כולם העריכו אותו
מיכאל, הגיע הזמן שלך. הייתי ממליץ לך לגשת לרופא. לבדוק את הלב שלך. מה כבר לא בסדר עם הלב שלי? לדעתי, פשוט אין לך אחד. צילי ממש לא הבין למה דלת הכניסה לבניין
אני תפרתי שמלה משביל הבגרות מחולצות של אבא שלי, לכבודו החברים לכיתה צחקו עליי, עד שהמנהל תפס מיקרופון ודממה נפלה בחדר אבא שלי היה שרת בבית הספר, ותמיד –
Life Lessons
1 במאי, 2024 היום כשנעמד מולי, היה בו שקט כזה, כאילו אני לא אישה צעירה עם תינוקת בידיים אלא עוד דוח רווח והפסד שהוא צריך לנתח. העיניים שלו קרות, חודרות
Life Lessons
Он стоял напротив меня с безупречным спокойствием, словно перед ним кто-то забыл подписать важный документ, а не женщина с младенцем на руках.
אני תפרתי לעצמי שמלה מהחולצות של אבא שלי לכבוד מסיבת הסיום והחבר’ה מהכיתה לא הפסיקו לצחוק… עד שהמנהלת הרימה את המיקרופון, וכל האולם עצר נשימתו.
Life Lessons
Он стоял напротив меня с такой будничной невозмутимостью, будто перед ним не стояла уставшая женщина с младенцем на руках, а сломанный калькулятор, который