הם החליטו במקומי אני הולכת עם הסינר, עייפה מהבוסתן, ידיים שלי מריחות מבזיליקום ואדמה. ערב יולי חמים בשפלה, והשקט צובע הכול. פתאום עוצרות אותי קולות מהמרפסת
Пָגְדָה בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל הָאָב. לִיאָה סְמוּאֵל צָעֲדָה לְאַט בֵּין הַבָּתִּים שֶׁעָל יְדֵי הָכְּרָמִים, כְּבָר יוֹתֵר מֵשָׁעָה, לַמְרוֹת שֶׁהַמַּרְחָק
רבקה, באמת שאני לא יכולה עכשיו, אני מרגישה נורא רע נועה פלטה את המילים בשקט, עיניה עצומות, מנסה להסתתר מהאור החזק שנשפך אל החדר יחד עם רבקה. לא יכולה?
את לא אחראית, אמא. תלדי איפה שהוא אחר. נועה הייתה רק בת שבע-עשרה כשהתחתנה עם אילן. ישר אחרי התיכון, וכבר אחרי חודש הלכה עם טבעת על האצבע ובטן שהתעגל כל
Life Lessons
מקום ריק את הפכת למקום ריק, עיינה. את מבינה? ריק. מקום. הוא אמר זאת בשלווה, כאילו הוא מקריא רשימת קניות. עמד ליד החלון, גבו אליה, מביט לחצר.
אלון מעולם לא ראה את עצמו כחשדן, ובטח שלא כפרנואיד. הוא היה גבר מעשי, קבלן ותיק, אחד כזה שמסתמך על נתונים, על תוכניות בניין, ועל העיניים שלו.
Зимой тридцать второго года, в мошаве נחל צורים, никто у нас не считал дней. Люди пересчитывали горсти манной крупы в кладовке, щепки в печи да удары сердца
Ocho años de nimiedades El teléfono sonó a las siete y media de la mañana, justo cuando Teresa estaba de pie ante la placa y observaba cómo el agua comenzaba
Life Lessons
Entrada de diario, viernes por la noche. Madrid. La vigilabebés estaba sobre la cómoda, apuntando no hacia la cuna de mi hijo, sino hacia la puerta del dormitorio.
¡Que no es nada fea! ¡Es guapa! ¡Díselo tú, Marcos! La pequeña Sandra abrazaba a una gata escuálida y despeluchada, llorando tan fuerte que los vecinos