שוב אמא עם השוכר שבבית והאיש הנוסף הגיע. כבר אחרי כמה משקאות אירית ישבה בפינה מאחורי הקומה הקטנה. אין לי מקום להימלט אליו, בחוץ כבר ירד שלג.
היה לי נישואין מדהימים בן, שני ילדים, והכל היה במלואו. פתאום, באותו היום שהייתה קהילה, גברתי חזרה הביתה לאחר תור העבודה ונקלעה לתאונה. חשבתי שאיני אוכל
זוכרת איך, לפני שנים רבות, חייתי עם בעלי דני בדירתנו הקטנה בתלאביב, משולמת משכנתא וחשבון חשמל כל יום מתרוצצים בין משמרות המשמרת עד הלילה.
היה לי רמז על מסורת ייחודית של תזילה, בחורה צעירה מִתִּיקוֹן, שלכל שנה, לפני ערב השנה החדשה, נוהגת לשאול מזל אצל מדעניתבדיונות. מאחר והיא חיה בתל אביב
כאשר ניתנה לי, יעל, במתנה לבית החדש שלנו חתול בריטי שחור לחלוטין, נשארתי כמה דקות בהלם הדירה הקטנה והצנועה, חדר שינה יחיד, שרק בקושי חיסכתי כדי לשכור אותה
Igen kom mor med sin medbeboer og endnu en mand. De var allerede let berusede, så Freja krøb ind i et hjørne bag natbordet. Hvor kan jeg gemme mig?
Mikkel, vi har ventet fem år. Fem. Lægerne sagde, vi aldrig får børn. Og så Se, Mikkel! jeg stod fast ved porten, så bange for at tro på mine egne øjne.
For længe siden levede jeg i et lykkeligt ægteskab. Min mand, Jens, og vi havde to små børn, Morten og Lise. Men så en dag gik alt i stykker.
הזיכרון של מר דוד לוין, שהיה אז בן חמישים ושש, מתעופף אליי כמו קיטור מתפשט על נוף של תל אביב הישן. הוא נזכר בוקר אחד, כשהחנה את מרצדס שלו במעלה רחוב בן
Jeg havde engang et dejligt ægteskab en god mand og to dejlige børn. Så gik det en dag i stykker: min elskede kom hjem fra arbejde i en alvorlig trafikulykke