פעם מזמן, עוד לפני שהיו רכבי יוקרה בכל פינה, נסעתי באוטובוס דחוס ברחובות ירושלים. בתוך הקרון ישבו בעיקר אנשים מבוגרים, חלקם אחזו בשקיות מהשוק, חלק החליפו
Life Lessons
יומן אישי מחשבותיי מרחוב הירקון, תל אביב לפעמים אין לי מילים הלילה הייתי קרובה מאד לסוף אלוקים ישמור. איבדתי את ההכרה, עצר לי הלב לכמה רגעים.
Life Lessons
Elena decidió pasar la Nochevieja con sus padres este añoy la familia de su marido estalló de indignación al enterarse de que tendrían que preparar la
תקשיבי, היה לי מקרה באוטובוס שאי אפשר לשכוח – כזה שנשאר איתך בראש כל היום. באוטובוס היה דחוס, מלא בעיקר אנשים מבוגרים, עם שקיות מהשוק והמון דיבורים
5 בפברואר. בדיוק שלוש שנים מאז אותו היום הארור. בוקר קפוא, שלג תל־אביבי מאוד לא אופייני, אבל המערכת עשתה את שלה והכביש עלה מראשל”צ לירושלים נראה
Paso a paso ¿Estás en casa? pregunté, en tono breve, mientras hacía una llamada rápida a mi esposa durante el descanso de la comida. Sí contestó Inés
5 בפברואר היום מלאו שלוש שנים. אני לא מפספסת את התאריך הזה, לא משנה כמה קשה. שלוש שנים מאז התאונה. עדיין לא ברור לי איך ממשיכים. תמיד בפברואר.
עשרים ושש שנה אחרי מרק הקובה באותו ערב יצא במיוחד טוב. יעל הסירה את המכסה מהסיר, טעמה מהכף, הוסיפה קמצוץ מלח ונשארה מרוצה. בעשרים ושש השנים האחרונות למדה
באותו יום שנה לאסון, היא ראתה זאבים בשלג. הדרך בה פעלה הייתה פלא אמיתי… אביגיל הידקה את אחיזתה בהגה של הטויוטה רָאב4 הלבנה שלה, כאשר השלג שהסתחרר
בלילה תל-אביבי מוזר שבו הירח משתקף בשלוליות שמן על הכביש, נורה כחול של ניידת מחליקה בין חלומות ותפוזים, השוטר דביר מזרחי קיבל קריאה שנשמעה שגרתית, כמעט לא אמיתית.