השכנים צחקו כשהשוער גרשון התחיל להאכיל חתולת רחוב ליד הכניסה. היא נשכבה כל יום ליד אותה דלת בדיוק. אף אחד לא חשב למה. גרשון טאטא את החצר משש בבוקר, כמו תמיד.
—Mette, tror du seriøst, at jeg efter skilsmissen skal flakke rundt i opgange? — Lone Nielsen trak sin trøje op af posen og lagde den roligt på hylden i skabet.
**Søndag den 23. juli** Kære dagbog. I dag skete det. Endelig. Jeg har forberedt mig på det i næsten en måned, men alligevel føles det uvirkeligt.
Tirsdag den 15. april. Naboerne grinede, da jeg begyndte at fodre den hjemløse kat ved opgangen. Hver dag lagde hun sig foran den samme dør.
Mor kommer i aften. For altid. Jeg har allerede aftalt det. Mette så op fra sin bærbare computer. Hun fattede ikke med det samme, hvad han sagde.
— Mor kommer i aften. For altid. Jeg har ordnet det. Lærke løftede blikket fra computeren. Fangede ikke med det samme, hvad han havde sagt.
השכנים צחקו כשגדעון, השוער, התחיל להאכיל חתול רחוב ליד הכניסה. והוא כל יום נשכב ליד אותה דלת. אף אחד לא שאל למה. גדעון טאטא את החצר משש בבוקר, כמו תמיד.
פעם, כשחושבים על זה עכשיו, השכנים צחקו כשהמנקה יגאל התחיל להאכיל חתולת רחוב ליד הכניסה. היא הייתה מגיעה מדי יום ונשכבת מול אותה דלת בדיוק.
מחר העובדים שלי מתחילים להחליף צנרת, יפרקו הכל עד הבטון. אז אני אתארח אצלכם. בערך עשרה ימים, טוב, מקסימום חודש – הכריזה רוני, דוחפת לפרוזדור שלי מזוודה
I morgen kommer håndværkerne for at skifte rørene, de river hele badeværelset ned til betonen. Så jeg flytter ind hos jer et par dage. Ti dage, højst en