דלת הבית נפתחה ונִקְרְאה עיני אל אישה צעירה ובוכה, עטופה במעיל מקומט וידיה רועדות. בוקר טוב אני מחמתת של בנו היא נשקה אותי במבט של חוסר תקווה. “
זוכרת אני, לפני שנים רבות, כשדוד נתן לי את המפתחות לדירתו, הבנתי שמדובר בפתיחת שערי ירושלים. אף שחקן הוליוודי לא חיכה לאוסקר כמו שאני חיכיתי לדוד שלי
פתחתי את הדלת וראיתי מולי נערה צעירה בוכה. הייתה לובשת מעיל מקומט והידיים שלה רוטטות. בוקר טוב אני כלת בנך. אבל הוא נעלם לפני שבועיים, ואף אחד לא יודע איפה הוא.
Jeg husker, hvordan han nåede sit syttiende år, efter at have opdraget tre børn. Hans kone, Marta, gik bort for tredive år siden, og han giftede sig aldrig igen.
“Jeg ved ikke, om din datter snyder mig, men jeg er bange for børnene,” sagde min svigersøn og så mig lige i øjnene. Hans stemme rystede, og
אני לא בטוחה אם הילדה שלך מבגידה בי, אבל אני מודאגת מהילדים אמר לי החותן, מבטו ננעץ בתוכי. קולם רועד ולחצייו נלחצו במעוגל. נתקעתי במקום.
Jeg ved ikke, om din datter snyder mig, men jeg er bange for børnene siger min svigersøn og ser mig lige i øjnene. Hans stemme ryster, og hans hænder er
אני לא בטוחה אם הבת שלי מרימה לי את האף, אבל אני חוששת על הילדים אמר לי גיסי, מביט בי ישר בעיניים. קולו רעד והידיים שלו כיווצו בנפח. נחתתי במקום.
בעלי אבי כהן כבר חמש שנים ברצף נוסע לעבוד בחו”ל. הוא עובד בקוטריים בברלין, אחרי כן מתקן בתים בוורשה. הוא יוצא לשם כדי להרוויח כסף.
כשראיתי את עצמי קטנה, כולם לְהִזְדַּמְנוּ שֶׁיש לי את העיניים של אבא. אפורות, כמו מִשְׁטַח הַיְאֹם כשְּהַשָּׁמַיִם מתכוננים לגשם. סבתא חִזְקָה שֶׁאני נוֹקֶה