**16. juni 2023** I dag stod jeg igen uden for Mettes dør. Det er fire måneder siden, jeg forlod hende for en yngre. Nu står jeg her og drømmer ikke om
Jeg gik til en yngre. Efter fire måneder begyndte jeg at savne hjemmelavet gryderet, frikadeller og rengøring. Men min kone lukkede mig ikke ind igen.
נורית סגרה את המנעול ונשמה לרווחה. סוף סוף. יומיים של שבת לפניה, בלי תורים, בלי שקילות של סחורה, בלי טעינות ופריקות. “נורית, את עובדת מחר?”
היום סגרתי את המנעול ונשמתי לרווחה. סוף סוף. יומיים חופש לפניי, בלי תורים, בלי שקילות של סחורה, בלי פריקות והעמסות. “נועה, את עובדת מחר?”
הוא היה חמישים-חמישים עד שלא חסכתי לדירה שלי. פתאום רצה להתחתן ולעשות רכוש משותף.” ורד, בת 42. “רשמית לא אתחתן. הייתי כבר במערכת יחסים כזו
Han var 50/50, indtil jeg havde sparet op til min egen lejlighed. Så ville han pludselig giftes og have fælles ejendom. Jeg hedder Mette, jeg er 42, og
— Sådan, — sagde svigermoren fra døren, uden at hilse, uden at tage skoene af, — hvad er det for et lort, du har i gangen? Folk bor her, men det ligner
— Sådan, — sagde svigermoren fra døren uden at sige hej, uden at tage skoene af, — hvad er det for et lortelager du har i din entre? Folk bor, og hos jer
הוא היה חצי חצי, עד שחסכתי לדירה שלי. מיד רצה להתחתן ולעשות רכוש משותף.” קוראים לי יעל, בת ארבעים ושתיים. “רשמית אני לא אתחתן.
הוא היה חמישים-חמישים עד שחסכתי לדירה שלי. פתאום רצה להתחתן ולעשות רכוש משותף. שירה, בת 42. “רשמית לא אתחתן. כבר הייתי במערכת כזאת ונשארתי בלי שקל.”