בחירה אה, מסתבר שדני בכלל נשוי עד הסוף… נאנחה נעה, כשישבה על ספסל בגן ורקעה בכף רגלה, תוך שהיא לוחצת בכיס על טופס הפנייה לניתוח. השותפות של נעה למעונות
מִשְּׁמֶרֶת, עִידוֹ חָזַר לַבַּיִת וְלֹא לְבַדּוֹ: בִּזְרוֹעוֹתָיו הוּא הֶחֱזִיק יֶלֶד קָטָן… עינת שלפה מהמַּשְׁגֵּיחַ תבנית עם פשטידת דגים חמה וישר
Vino el primo de mi marido. Quizá suene anticuado, tal vez hoy las cosas no sean así, pero francamente no puedo creer que todo haya cambiado tanto.
חברים באו בידיים ריקות אל שולחן מלא, ואני סגרתי את המקרר אייל, אתה בטוח ששלושה קילו צלעות כבש יספיקו? בפעם שעברה הם חיסלו כל דבר אפילו את הפירורים ניגבו עם החומוס.
מִן הַשָּׁבוּת הַבַּעַל חָזַר לֹא לְבַדּוֹ: עַל יָדָיו הוּא הֶחֱזִיק יֶלֶד קָטָן… נועה הוציאה מהתנור תבנית עם פשטידת דג, וריח של דגים טריים התפשט ברחבי המטבח.
חזרתי מהעבודה בנגב הצפוני, לא לבד בידיים החזקות שלי החזקתי ילד קטן… נועה בדיוק שלפה מהתנור תבנית עם פשטידת דג, והריח התפשט לו בכל המטבח.
אני בן 47. במשך 15 שנים עבדתי כנהג אישי של מנכ”ל בכיר בחברת הייטק גדולה בתל אביב. כל השנים הוא התייחס אליי בהגינות השכר היה גבוה, קיבלתי את כל ההטבות
Me dejó sola ante la mesa adornada y salió corriendo a felicitar a los amigos al taller ¿De verdad te vas a ir ahora? ¿Así, sin más, te levantas y te vas?
האב של יום ראשון – סיפור קצר
איפה הבת שלי? – חזרה אולסיה, כששיניה נוקשות לא ברור האם מהפחד או מהקור.
איפה הבת שלי? שאלה שוב עידית, כששיניה נוקשות, אולי מקור, אולי פחד. את נעה, השאירה במסיבת יום הולדת, בחדר הילדים בקניון. את ההורים של ילד היום הולדת הכירה
הייתי אז בן ארבעים ושבע. כבר חמש עשרה שנה עבדתי כנהג אישי של מנכ”ל בכיר בחברת הייטק גדולה בתל אביב. לאורך כל השנים האלו הוא התייחס אליי בהגינות









