Life Lessons
El invitado de invierno En el pueblo, en invierno anochece temprano, y si hay ventisca, aún antes de lo habitual. A las siete de la tarde ya no se veía
נשבעת בילדיי שטרם נולדו, שאם לא הייתי שוכחת את המטען של הטלפון בחדר המלון ההוא… הדלת נפתחה לרווחה וקצין ביטחון גבוה של המלון נכנס, כנראה בעקבות הצעקה שלי.
המשפחה שלי אוי, מאיה! כמה שאת יפה! דנה נשמה בהתפעלות כשהיא נכנסה אל חדר בתה. מאיה עמדה ליד המראה, ממתינה בסבלנות כשנעה, החברה הטובה והמאפרת שלה, משלימה
תקשיבי כלום בעצם לא השתנה, את מבינה? נועה ישבה במושב האחורי של המונית, מתוחה, משחקת בשולי השרוול שלה ומביטה בשקט החוצה. הרחובות של רמת גן חלפו מול עיניה
Life Lessons
אז סוף סוף זה קרה – מה עובר עליך, מיכאל? שאלה יעל אחרי כמה דקות של שקט כבד ביניהם. אתה נראה לחוץ… הפנים שלך חיוורות… הכול בסדר? –
Life Lessons
מלכת האוטובוס אמא, רק תבטיחי לי שלא תדאגי… אבל מהשנה החדשה, אולי ניתקל בקצת בעיות, נאמר, כלכליות. למרות שאני בטוחה שלא נמות מרעב. נועה, תפסיקי למתוח.
Life Lessons
מרד מאוחר את מבינה מה את עושה? הקול של אילנה היה רגוע, כמעט חסר רגש, ודוקא השקט הזה היה מאיים יותר מכל צעקה את מבינה מה זה אומר בשביל כולנו?
ותראה מה קרה לליאת, ללדת דווקא באמצע סופה ירושלמית מוזרה. הרי בעקרון נשארו עוד שלושה שבועות עד לתאריך, אולי אז הגשמים היו נפסקים, היו באים קצת ימים קרים
ומכל הימים שבעולם, דווקא באמצע סופת חול נורא, החליטה ענבר ללדת. הרי לפי החישוב של הרופא היו לה עוד שלושה שבועות לפחות, ואולי עד אז הסערה הייתה שוככת, אפשר
כמה מוזר שזה יצא בדיוק עכשיו, ששירה מתחילה ללדת בסערה כזו. לפי התאריך יש לה עוד שלושה שבועות, ואז אולי הסופה כבר תירגע, יהיה קריר אבל אפשר יהיה להגיע לבית־היולדות.