כאשר חזרתי מהעבודה, אמי עמדה על המרפסת ומזגה למרקחת את האדמה של הפרחים. היא התכופפה אל כלי האדמה התלויים, פיפחה בנעימות את העלים. פניה היו מוארים באור
Mandag. Solen stråler gennem de høje vinduer i den store hal på landbrugsgården i Vejlekommunen, og lyden af maskiner og samtaler brummer som en travl bikube.
Det klare, rummelige fødestuerum i Rigshospitalet strålede som en lunken himmel i et drømmeunivers. En bølge af glæde blandet med en næsten mærkelig nervøsitet fyldte luften.
רבקה כהן עמדה בפתח חדר השינה, פותחת את הדלת במעט לא רוצה להפריע, אבל גם לא לפספס רגע משמעותי. היא הביטה בבנה בעיניים מלאות גאווה אםואם, רוך ותחושה כמעט קדושה.
אתה מבין, הילה, של אנשים כמוך אין נישואים, אמר בשקט איתי, אורי ברק, יש נשים לאהבה ולזמן נעים. ויש כאלה ששומרות לעצמן עד החופה. למרבה הצער, את לא באה למעמד הזה.
Hey, jeg skal lige fortælle dig, hvad der gik ned i retten i København forleden det er næsten som en film! Kirsten Lund sad roligt på sin plads i retssalen
הדלת פתחה דנה לא מיד. היא עמדת עם המפתחות ביד, כאילו השיחה בפעמון הייתה קודמת לרצף של ריחות. המעיל רטוב, המטרייה מטפטפת, ועל שקית החלב רצועה קרועה.
שני במאי, בחלל רחב ונשטף אור שמש של חברת חקלאות, חתרה כמו כוורת מודאגת. בחדר נערכה ישיבת סיכום, אך רוב העובדים כבר חיפשו מחשבותיהם במקורות אחרים.
Der herskede en anspændt stemning i kabinen. Passagererne kastede mistroiske blikke på den ældre dame, da hun satte sig på sin plads. Men kaptajnen på
Jeg løb for sent. Igen var jeg forsinket til mødet med restaurantens chef, hvor jeg om en måned skulle gifte mig. Banquetten til hundrede gæster, menuen