Es la hora de uno mismo El despertador de María suena a las seis y media, aunque podría levantarse más tarde. Lo programa no por necesidad, sino por temor
חמותי הציעה לנו לעבור לדירה שלה ברור שיש פה קאץ’ תודה רבה על ההצעה, זה באמת מאוד נדיב מצדך. אבל נוותר. פניה של שולה, חמותי, התארכו כמו במצעדים בבית אבות.
יומן אישי, חוף נתניה, אוגוסט – כבר שבועיים שאני סובלת, ליאור. שבועיים בצריף הזה שהם קוראים לו “מלון”. למה בכלל הסכמנו לבוא? –
Ninguna de las abuelas puede recoger al niño de la guardería. Tengo que desembolsar una fortuna para la atención. Me revuelvo de ira como una tormenta.
24 de octubre de 2024 Hoy, mientras ajustaba los papeles del presupuesto en mi despacho de la oficina central de la constructora, escuché una conversación
Querido diario, Diego, ¿de verdad? ¿Otra vez esas rosas que no me gustan? dije, frunciendo el ceño al observar el ramillete. Ya te lo he repetido cien
22 de noviembre de 2023 Hoy, mientras caminaba entre los campos de olivos que rodean nuestra caballeriza en la sierra de Granada, vi a los socorristas
ספסל לשניים הגשם פסק כבר מזמן, אך האדמה בגינה הציבורית עדיין נותרה לחה וכהה, ורצועות דקות של חול נמרחו בין שבילי ההליכה. ציפורה בנימין פסעה לאטה, שומרת
Cambiemos los pisos, ¿no? dijo un vecino, con la voz de quien ya había negociado el tiempo. ¿Para qué quieres una vivienda de tres habitaciones?
יומן אישי, יום שלישי כשעלינו למטוס, גיליתי שמישהו כבר יושב במקומות שלנו. אני ותמר, אשתי, תכננו לבקר משפחה בירושלים. קנינו מראש שני כרטיסי טיסה, וכיוונתי