שמי דבורה, בת 28, וגדלתי במערכת האומנה בישראל. עד גיל שמונה, עברתי יותר משפחות אומנה מאשר ימי הולדת. אנשים אוהבים לומר שילדים “חזקים”
סבתא, זהו מסעדת יוקרה כאן. נאלץ לבקש ממך לצאת…” המשפט נאמר בשקט, אך בבירור. מספיק ברור כדי שכל היושבים סביב ישמעו. הקשישה נעצרה באמצע המסעדה
יומן אישי, חורף תשפ”ד הלב שלי עדיין רועד קצת כשאני כותבת את המילים האלו. נכנסתי למסעדה נאה בלב תל אביב, מהסוג שאף פעם לא העזתי לחלום לשבת בו.
Sin tengo que Hoy, al llegar a casa, he notado que me sentía más agotado de lo normal. He abierto la puerta y, nada más entrar en la cocina, me he topado
סבתא, זה כאן מסעדת יוקרה. אנחנו נאלצים לבקש שתצאי… המילים נאמרו בשקט, אבל ברור מאוד, מספיק כדי שכולם סביב ישמעו. הסבתא עצרה באמצע המסעדה, ידה עדיין על ידית הדלת.
בעלי אילץ אותי לארח את ערב הבנים שלו בזמן שאני עם צווארון ואז נכנסה אמא שלו. בעלי פצע אותי בתאונה, ואחר כך סחט אותי כלכלית. חמותי שמה לזה סוף.
El último verano en casa Álvaro llegó un miércoles, cuando el sol ya se inclinaba hacia el mediodía y el tejado ardía tanto que las tejas crujían bajo el calor.
בעלי הכריח אותי לארח את ערב הגברים שלו בזמן שסבלתי עם צווארון קשיח ואז אמא שלו נכנסה הביתה. בעלי פצע אותי בתאונת דרכים, ואז ניסה לסחוט ממני כסף.
יומן אישי אני טריה בתפקיד האימהות, בת 33, וכרגע תלויה בגולר צוואר שהרופא חייב אותי ללבוש מאז שבעלי, איתמר (34), גרם לתאונה כשהיה עסוק בטלפון תוך כדי נהיגה בירושלים.
Diario personal Desde que falleció mi madre, poco a poco he ido recobrando el ánimo. La pobre estaba ya muy delicada últimamente y pasó sus últimos días