האם אתה מוכן לשמוע את הסיפור? אענה לך כמישהו שהציץ מהצד וצפה בכל מה שקורה. אמא של שירה, שנקראת רות, גרה במושבה הקטנה קפראח. בערב אחד היא חזרת הביתה עם
Igen kom Kirsten med sin bofællesmand og endnu en mand. De var allerede let berusede, så jeg Gry sank ned i et hjørne ved den lille natbord.
שוב אמא עם שותפתו והביאו איתם גבר נוסף. כשכבר היה משקה בכוס, תמר, בת ה16, נאלצה להסתתר בפינה מאחורי השידה. אין מה לברוח, החוץ כבר שלג נורא.
זוכרת אני את תקופתי ההוא, כשהייתה לי משפחה שלמה בעל חביב ושניים מהצמרות הקטנות. אז, פתאום, נקטע כל האור. בעלי חזר מאוחר מהשירות שלו ונפל בתאונת דרכים על הדרך הביתה.
הייתה לי נישואין מוצלחים בעל ואוהב ושני ילדים. פתאום, יום אחד, הכל נפל. בעלי, שבא מהעבודה, נכנס לתקלה רשלנית באוטו. חשבתי שאיני אצליח לעבור את האסון, אך
אני בנה-חמות: רגילה, עובדת, בלי כתר על הראש. אנחנו עם בעלי גרים בדירתנו בתל אביב, אותה אנחנו משקיעים משכנתא, חשמל, מים, עבודה משחר ועד ערב.
שוב אמא עם השוכר שבבית והאיש הנוסף הגיע. כבר אחרי כמה משקאות אירית ישבה בפינה מאחורי הקומה הקטנה. אין לי מקום להימלט אליו, בחוץ כבר ירד שלג.
היה לי נישואין מדהימים בן, שני ילדים, והכל היה במלואו. פתאום, באותו היום שהייתה קהילה, גברתי חזרה הביתה לאחר תור העבודה ונקלעה לתאונה. חשבתי שאיני אוכל
זוכרת איך, לפני שנים רבות, חייתי עם בעלי דני בדירתנו הקטנה בתלאביב, משולמת משכנתא וחשבון חשמל כל יום מתרוצצים בין משמרות המשמרת עד הלילה.
היה לי רמז על מסורת ייחודית של תזילה, בחורה צעירה מִתִּיקוֹן, שלכל שנה, לפני ערב השנה החדשה, נוהגת לשאול מזל אצל מדעניתבדיונות. מאחר והיא חיה בתל אביב