Valeria volvía de la casa de campo al anochecer. Decidió emprender el camino cuando ya empezaba a oscurecer y no condujo con la prisa habitual, sino que
28 באפריל 2025 היום נרשמה לי חוויה שלא אשכח. בפגישה ראשונה של צוות המוסכים של סוכנות הרכב “לימור מוטורס” בתלאביב, המנהלכללי, איתן קפלן, חייך
17 de marzo. No es asunto nuestro. La indiferencia, a veces, se muestra de mil formas escuché mientras Verónica dejaba escapar, sin querer, una frase que
Cuando mi hija María del Pilar me empujó contra la pared de la cocina y me gritó: «Vas a acabar en una residencia», supe que esas palabras quedarían grabadas
סוף ספטמבר, בבית העלמין של תל אביב. מצעד האבל מתקדם לאט אחרי הארון. יואב מוריד את ראשו, הולך ברגליים קבועות, מביט למטה ולא מבין עד הסוף מה קרה בחייו.
יום שלישי, 13 ביוני, 5785 יומן היום קיבלתי מפתיעה מאת סבתא רחל, שהייתה לי מורת הקסם האפלה מאז שהייתי ילד של בית הספר לתיאוריות קבלייות. היא לחנה לפני מותה
Mi nuera, Diana Gómez, me dijo en la puerta de su piso de Madrid: Solo te invitamos por lástima, así que no te quedes mucho. Yo sonreí y me marché sin decir nada.
היום, י״ז בחשוון, נרשמת לי תחושה של משב רוח שקטה שמביאה איתה זיכרונות ישנים. נולדתי בתל מונד, ילד של משפחה שמרנית אבא היה מנהל בכיר בחברת הייטק, אמא נשארה
Vi a mi nuera lanzar una valija de cuero al lago y arrancar el coche a toda velocidad. Corrí hacia el lugar y escuché un sonido ahogado que venía del interior.
רצפת השיש הקרה במטבח הייתה כמו קרח, בלתי מרוח, בלתי רחום. ובמקום הקור הזה, שכבה בתוכה רבקה, אשה בת שבעים ושנתיים, כרכוש שבור שמצמד לעולם.