Life Lessons
ריפוי הילד
06
Люстры мерцали, как захваченные над Иерусалимом звезды, сияя над отполированными светлым камнем полами виллы Бен-Шошанов в северной части города.
Life Lessons
ציפור קטנה
08
ציפור האושר מרים! את מתעכבת! אני מחכה לך כבר שעות! שבו! יעל, השכנה של מרים, מתמקמת בנוחות על הספסל בגינה, מסדרת את שמלתה. מה יש? איזה ערב נהדר! למה לשבת בבית?
Life Lessons
“עם חמישה ילדים – למי בכלל תצטרכי?”: אמא סילקה אלמנה בת 32, בלי לדעת שבבית הישן מחכה לה ירושה מסתורית ואורח לילי…
011
“אז מי בכלל יצטרך אותך עם חמישה ‘עגלים’?” אמא שלי גירשה אותי, אלמנה בת 32, בלי לדעת שבבית הישן מחכה לי ירושה וגם אורח לילי…
Life Lessons
ריפוי הילד
01
Люстры в банкетном зале виллы Коэн мерцали, словно маленькие огоньки ханукального светильника, отражаясь на отполированных до блеска полах из иерусалимского камня.
Life Lessons
המסע לחיים חדשים אחרי התמודדות עם קשיים כבדים
07
הדרך אל חיים חדשים לאחר משברים קשים התמודדות עם קשיי החיים ומציאת תקווה בגיל 45, חיי הופכים לסיוט אמיתי: בעלי עוזב אותי, מסית את בני נגדי, ואני נשארת לבדללא
Life Lessons
יצאתי בעקבות הילדה היחפה שהופיעה ליד החווה שלי… ומה שמצאתי בסככה הישנה שינה את חיי
015
פעם, בימים רחוקים, השקט שרר מוקדם בבוקר במשק שלי בגליל התחתון. הייתה זו שעת טרום זריחה, השמים עוד היו מתוחים באפור תכול, והפרות שקטות, בסככותיהן, נושמות
Life Lessons
הוא נקלע לתאונת דרכים קשה, בה נפגעו רגליו קשות. וכך נגמר הסיפור…
04
Он попал в аварию в старом Тель-Авиве, когда машины были куда реже, и улицы еще не покрывались таким шумом. В ту ночь две его ноги оказались буквально разбиты.
Life Lessons
נשארה רק אחת
01
נשארתי לבד בחוץ כבר יורד הערב, ואמא עדיין לא חזרה. אני, תֵּאֵלָה, מסובבת את גלגלי כסא הגלגלים שלי, מתקרבת לשולחן, לוקחת את הטלפון ומחייגת למספר של אמא. “
Life Lessons
“איך אפשר כל כך להידרדר? בתי, את לא מתביישת? הידיים והרגליים שלך שלמות, אז למה את לא עובדת?” — כך דיברו קבצנית עם ילדה ברחוב
0124
איך אפשר לרדת כל כך נמוך? ילדה שלי, את לא מתביישת? יש לך ידיים ורגליים, למה את לא עובדת? היו מטיפים לקבצנית הצעירה עם התינוק. דליה בן־דוד התהלכה לאיטה
Life Lessons
נשארה רק אחת
03
נשארתי לבד הערב ירד, והאור מחוץ לחלון התעמעם, אבל אמא שלי לא חזרה הביתה. אני, יערה, גלגלתי את כיסא הגלגלים שלי לכיוון השולחן, לקחתי את הנייד וחייגתי לאמא.