אני יודעת על המעשים שלך, אמרה אשתו. יואב קפא במקומו. הוא לא נרעד. אפילו לא החוויר למרות שבפנים הכל התכווץ לכדור, כמו עיתון שמכווצים לפני שזורקים לפח.
היא כבר הורידה את הנעלי סירה ושמה מים לקפה, כשקפצה לה הודעה מהמנכ”לית במערכת: “תוכלי מחר להחליף את תמר? יש לה חום, ואין מי שיכסה”
יומן, טבת תשפ”ד כבר הורדתי את הנעליים ושמתי מים בקומקום, כשצפצף לי הודעה בוואטסאפ מהמנהלת: “יכולה מחר להחליף את עלמה? היא חולה, ואין לי מי
אני יודעת על כל הבגידות שלך, היא אמרה. הגוף שלי התקרר מבפנים. לא רעדתי, לא החוורתי אבל הלב שלי התקפל כמו דף שכבר אין בו צורך. פשוט נשארתי לעמוד.
שתי עמודות היא כבר הורידה את נעלי הספורט שלה ושמה מים לקפה, כשהקפיצה אותה הודעה מהמנהלת בווטסאפ: “תוכלי מחר להחליף את יעלה? יש לה חום ואין מי לסגור את המשמרת.
Olvidar por completo no fue posible Cada día, Próspero volvía del trabajo a casa utilizando el metro y después el autobús. El trayecto le llevaba más de
אני יודעת על כל הבגידות שלך, אמרה אשתו. יגאל קפא במקום. לא רעד. לא החוויר. בפנים הכול התכווץ כמו דף עיתון שלחצו לפני שזורקים. פשוט נעמד דום.
Mermelada de diente de león Por fin terminó el invierno. No fue especialmente frío este año: nevado, sí, pero suave. Sin embargo, ya estaba cansada y deseando
No quería hacerlo, pero lo hizo Alicia nunca había aprendido a fumar de verdad, aunque, convencida por dentro, creía que el tabaco la ayudaba a calmar los nervios.
Silencio de Nochevieja Noviembre se presentó gris, húmedo y, como manda la tradición, absolutamente tedioso. Los días se arrastraban, pesados y sosos