גבר, תפסיק לעקוב אחרי בכל מקום! אמרתי לך שאני בשנה על בעלי. אל תרדוף אחרי! כבר מתחילה לפחד ממך! הגבתי בצליל שהלך והפך לצעקה. אני זוכר, אני זוכר…
היה זה מעט אחרי אחת בלילה, כשעידן שכטר, ילד בן שבע, דחף בקושי את דלת חדר מיון של המרכז הרפואי הדסה בירושלים. הוא היה יחף, רועד, ובזרועותיו הידק אליו חזק
אין לי לאן ללכת. פשוט ככה… “אפשר אולי לבלות לילה-שניים בתחנה המרכזית. אבל אחרי זה?” פתאום הבזיקה לי מחשבה מצילת נפש: “
חתול רחוב מצא דרכו אל חדרו של איל הון ירושלמי בשעת שפל ומה שהתרחש לאחר מכן היה נס שאפילו הרופאים לא יכולים להסביר… היה זה מזמן, בימים אחרים, כשעוד
ברחוב הירקון עמד ריח של בושם יוקרתי ומרירות. ילדה קטנה בשם עטרה הכירה רק זוג ידיים חמות אחד הידיים של רות המטפלת. אבל יום אחד, נעלמו מהכספת עשרים אלף שקלים
“בבקשה… אל תשאיר אותי לבד שוב. לא הלילה.” אלו היו המילים האחרונות של יעקב לוי, קצין משטרה לשעבר בן 68, שלחש רגע לפני שקרס על רצפת הפרקט
No era una mujer sola. Una historia sencilla. El alba apenas asomaba en una fría mañana de invierno madrileña. Abajo, en el patio de la corrala, los barrenderos
שנים רבות הייתי צל שקט בין המדפים של הספרייה העירונית הגדולה. איש לא באמת ראה אותי, וכך טוב היה בעיניי, או כך לפחות חשבתי. שמי תמר בן-דוד, הייתי אז בת
Siempre estaré contigo, mamá. Una historia que parece increíble Hoy no he podido evitar sentirme inquieta y emocionada a partes iguales durante todo el día.
נעמי רימון התעוררה בשלוש לפנות בוקר מצליל רטט עיקש של טלפון ישן על שידת הלילה שלה. היא שפשפה את עיניה בתמיהה, לא מבינה מי מתקשר בשעה כזו, לקחה את הטלפון









