יומן אישי, 15 באפריל, תל אביב אני כותבת הכל כי חייבת להוציא. בעבודה, כולם דיברו עליי בלי בושה, אפילו חברות טובות. “נועה הצליחה לתפוס גבר מצליח ומבוסס”
אשליית חיים נקיים אני, נעמה, עומדת בראש חברת ניקיון קטנה כבר חמש עשרה שנה. לאורך כל השנים למדתי אמת אחת: לכלוך לא משקר. אנשים יכולים להעמיד פני בני זוג
את תצאי כמו שבאת! קבע בעלי. אבל הביטחון העצמי שלו התהפך נגדו כיביתי את הכיריים. הרגשתי שזה ממש חשוב, כי המרק שבישלתי עוד עלול לגלוש. נדב, מה קרה?
Life Lessons
עלמה, את מוכנה לרדת רגע למכולת להביא לחם? עיניה העייפות של מיכל, אמא בת ארבעים וחמש, כבר לא הצליחו להתמקד בדמות הצנומה של הבת בת השבע. עלמה בלעה רוק בשקט כשהוזכר הלחם.
Life Lessons
Рגע הלידה היה ממש ברגע שבו השעון הדיגיטלי בחדר הלידה הבהב בירוק ועבר מ־23:59 ל־00:00 בדיוק. הרופא והמיילדת החליפו מבטים קצרי נשימה, והניאונטולוג התורן
Life Lessons
– נעמה’לה, תוכלי לרדת למכולת להביא חלה? עיניה העייפות של אמא כבר מזמן לא ידעו להתמקד בדמותה הצנומה של הילדה בת השבע, שנעצרה לרגע, גרונה ניחר
בבית הספר שלי תמיד משכו אותי לכל מיני אולימפיאדות. יום אחד החליטו לשלוח אותי לאולימפיאדה בכימיה. פירשתי זאת כמחמאה לכישורי השכליים. כשאמא שלי שמעה על זהאמא
עשר שנים ארוכות אנשים בעיר שלי התעללו בי: ריכלו מאחורי גבי, קראו לי זונה, ואת הבן הקטן שלי כינו יתום
Десять лет подряд жители моего городка позволяли себе издевки в мой адрес: шептались за спиной, называли меня פרוצה, моего сына Йонатана יתום.
בבית הספר שלי כל הזמן גררו אותי לאיזו תחרות. פעם אחת שלחו אותי לאולימפיאדה בכימיה. באותו רגע הבנתי את זה כמחמאה לכישורים השכליים שלי. כשאמא שלי, כימאית
יומן אישי, 2024 עשרים שנה אני מחפש נעדרים ביערות ובערים בישראל ומחזיר אותם הביתה. אבל בפעם ההיא, כשמצאתי בנחלות הכרמל ילדה בת ארבע עשרה, בתו של איש ציבור