Oye, Lucía mamá ha traído una cacerola nueva dije, mirando la cocina y rascándome la nuca dice que es de acero inoxidable, alemana, de esas buenas.
שמעת, נעמה המחרתא הביאה סיר חדש, אלכס הביט למטבח ושפשף את קודקוד ראשו. היא אמרה שזה משלי, נירוסטה, יפני. ואני מניחה שכעת אנחנו חייבים להחזיר לו?
En el día del entierro de su esposa, Federico no dejó escapar ni una sola lágrima. Mira, te lo dije: nunca amó a Carmen le susurró al oído su vecina Rosa
תפסיקי! היא סבתא שלנו, היא לא מישהו בשבילנו!צועקת אלונה, מנסה לשכנע את בתה ששורית בצדקתה. שורית מציצה בעיניים, כאילו עומדת לבכות, ואז מרימה את הראש ואומרת
¡Anda ya! Esa anciana no nos sirve de nada, grité, intentando convencer a mi hija de que tenía razón. Cayetana frunció el ceño, como a punto de llorar
Los niños de la señora Celia Ibáñez son muy raros murmuró la conserje Rosa, barriendo la ventana de cristal del portal. Silenciosos como ratoncitos asintió
הזיכרון של הימים ההם נושא אותי חזרה אל אותה בוקר קיץ בקפר יונה, כשמצאתי שני תינוקות קטנים בגן שלי. חיבקתי אותם כאילו היו שלי, וגידלתי אותם כשלהם, עד שחמישהעשר
Encontré a dos niños pequeños en mi huerto y los crié como míos; quince años después, otras personas decidieron quitármelos. ¡Inés, ven rápido!
Encontré dos niños pequeños entre mis hortalizas y los crié como si fueran míos; quince años después, unas personas quisieron arrebatármelos. ¡Carmen, ven ya!
יום רביעי, 12 במרץ היום נזכרתי מחדש בילדותי שלא הייתה שגרה קבועה. אימי, שירה, הייתה ידידה של גבר נשוי, ממנו נולדתי. מאז שנזכרתי, המשפחה שלנו חיה במקומות