31 בדצמבר, יומן אישי כל היום הייתי עמוסה בהכנות לליל הסילבסטרניקיתי, בישלתי, ערכתי שולחן חגיגי. זה היה החג הראשון שלי שלא עם ההורים, אלא עם בן הזוג שלי.
אלישבע כל היום התרוצצה בדירה, מנקה, מבשלת, עורכת את השולחן מתכוננת בסערה לחגיגת השנה החדשה. זו הפעם הראשונה שלה בלי ההורים, רק עם האדם שהיא אוהבת.
עלמה התכוננה כל היום למסיבת הסילבסטר: ניקתה, בישלה, ערכה שולחן. זאת הפעם הראשונה שהיא לא חוגגת עם ההורים אלא עם בן הזוג שלה. כבר שלושה חודשים שגרה עם צביקה בדירתו.
דניאל, אל תיעלב, טוב? אבל אני רוצה שאבא שלי יוליך אותי לחופה. בכל זאת, הוא אבא שלי, אבא זה אבא. ואתה… נו, אתה הרי יודע, אתה פשוט בעלה של אמא.
עמית, רק אל תיעלב. אבל אני רוצה שאבא שלי יוביל אותי לחופה. הוא בכל זאת האבא שלי. אבא זה אבא. ואתה… נו, אתה מבין, אתה פשוט בעלה של אמא.
יונתן, רק אל תיעלב. אבל אני רוצה שאבא שלי יוביל אותי לחופה. בכל זאת, הוא אבא שלי, אבא זה אבא. ואתה… אתה מבין, נכון? אתה פשוט הבעל של אמא.
יומן אישי, תשע”ט שני פסים על המבחן היו הכרטיס שלי לחיים חדשים, וכרטיס כניסה לגיהנום עבור חברה הכי טובה שלי. חגגתי חתונה על מחיאות הכפיים של בוגדות
אהבת הורים היום נשאב ממני הרבה, אבל הלב שלי מלא בשמחה. אחרי שבני, גברי ואביתר הקטן, העמסנו את כל השקיות, התיישבנו סוף סוף במונית בדרך מהבית של ההורים שלי בירושלים.
המכתב האבוד בדרך הביתה: דניס, שלג של זיכרונות ילדות, ונס קטן של חנוכה לילד שאיבד את מבוקשו לסבא חורף
יומן מכתב היום, בדרכי חזרה מהמשרד ברחובות תל אביב, הצעדים שלי חורקים עלים יבשים. משהו באוויר המזכיר את הילדות שלי בשכונות גבעתיים. אז הייתי מחליק על ניירות
גילת ישבה ליד הכניסה לבניין. כל הדיירים ידעו שמשפחת רשף מהקומה השלישית יצאה לתקופה ארוכה, ועכשיו, ברחבה, התמקמה כלבה אחת שנראית שלא מתכוונת לזוז עד שהמשפחה









