«אם אינך מרוצה לך הביתה»: 56שנה של מגורים משותפים גורמים לי להבין מה הייתה לי תפקיד בקשר הזה איבאל בת 43, ויוסף בגיל 56. הם מתגוררים בדירה של שני חדרים
לא, יוסי, ומה היא תעשה? אשתי עץ, היא לא מתעסקת בכלום. אל תדאג, קונה לדירתה מצאתי כבר. קפאתי במעון הבית עם שקיות בשתי הידיים. המפתח עדיין נצמד למנעול אפילו
היום, כשיושבתי על הספסל הישר של החצר, השמש החמה של הַבִּיר מלטפת את פניי, נזכרתי כמה זמן עבר מאז קפאתי במזגהחורף הקשה של שעון החיים. רק אלוהים יודע איך
Kære dagbog, I dag sad jeg, Anine, i min lille køkkenstol og tænkte over, hvad Arne netop sagde til mig. Han havde den rolig stemme, som om han fortalte
במחלקת העסקים של הטיסות שלטו מתחים כבדים. הנוסעים ניבו מבטים עוינים כלפי האישה הקשישה שכשהתיישבה במקומה, אך קפטן המטוס פנה אליה ברוך לפני סיום הטיסה.
Døren åbner Bodil ikke med det samme. Hun holder nøglerne i hånden, som om hun ikke genkender ringetonen. Kappen er våd, paraplyen drypper, og på mælkeposen
זוכרת איך, לפני שנים רבות, נאלצתי לשמוע את קולה המתוסכל של בתהבית, תמרה, קוראת לי בקול חסר רוח: איך את מתכוונת למכור?! היא קראה בפחד, מביטה אליי, אל בני. איפה אשאר?
Eksplosion Et brag, der ryster hele bygningen Mørke Mørke Endelig begynder mørket at løfte sig. En stemme bryder tavsheden: Sidsel, det er redningsholdet
היי, קוראים לי יוסי, בן 54, גר בתלאביב, גרוש עם בת בוגרת שכבר לא מתגמלת לי במזונות. אשתי הקודמת גרה בחצירות, חיה די נוח, ובכל זאת אני מרגיש שהקפדתי על
אני נוהגת את המכונית כבר שלוש שעות, והכביש ריק ובזמן חורף נזיל. בחודש נובמבר בישראל החשכה יורדת מוקדם, ואני ממהרת כדי להגיע לפני החשכה. ברדיו מתנגנת מוזיקה