– כן, קח אותו כבר סופסוף! למה כל הטקסים האלה? קראה מִירִית בקול מרוגז. – שכחתי לשאול מה בדיוק צריך לעשות! חזר ניר באותו הטון. –
בפעם השנייה שהייתי בהריון, נשמע צלצול של פעמון הבית. בחזית הדלת עמדה בחורה עם תינוק. לא יכולתי לעצמי לחשוב שמצב כזה יקרה לי. נחשף לי שאני לא ידעה מי באמת
האם תמיד הייתה לי הרגשה שמירה על הצד של האמא? רות, אימי, תמיד לקחה את דן, בעלה השני, לצד הימין שלה. יום אחד, אחרי שהכאב הצטבר עד שהפך לחומה בלתי נבנית
זה חובתך לשלם לי, כי אבא שלי כבר עשה זאת. לי יש כל זכות לכך! אורלי החליטה לרכוש גרבייםהיא באמת חייבת אותן. האם תשמש את כספי אבא, שנועד לי, כדי לממן את כל ההוצאות?
האישה יושבת על המושב האחורי ומבינה שהבן שלה לא יוכל להיכנס לתוכו. אנחנו, רחל ויוסי, עם שני הילדים שלנו, יצאנו לחופשה באיטליה. יום אחד קרתה לנו סיטואציה לא נעימה.
¡Almudena, saca los pendientes ya! espetó la suegra, con la voz que solo ella sabe ponerle un tono de orden. Los de la boda, los que yo te regalé.
יום שלישי, 12 באפריל 2025 היום חזרתי במחשבות למקרה שקרה לפני כמה חודשים, ואני מרגיש צורך לכתוב על כך כדי להבין את השפעתו. הכירתי את אורי במכולת שליד ביתו
דודתי השאירה לי את הבית בירושלים, אך הוריי לא קיבלו זאת. הם דרשו למכור את הבית, לתת לי את חלקי, ולהחזיר להם את הכסף. כולם הסכימו שמזכותי על הנכס איננה קיימת.
האם באמת חשוב מי טיפל בסבתא? חיכתה אימי במחלוקת איתי, כאילו הדלת של דירתנו בירושלים הייתה ממולצת בחוק. אימא שלי, מרים כהן, איימה עליי בתביעה משפטית. למה?
יום שלישי, 12 ביוני 2025 היום עבר כמו כל שאר הימים שבהם המשפחה שלי ממתינה לרגע שבו אפנה את המפתח לדלת הדירה בתל אביב, כדי לקחת אותה לעצמם.