טוב, נו, לא נרחיק אותך בזמן החג. תכיני שלוש מיטות אחיותיי והאחות הנכדה שלי נשארות לשינה. את תעבדי במטבח. גילה אביטל, וזה לא משנה שאני הבעלים היחיד של הבית הזה?
יוסי! אתה בבית? קרא לי, כשנכנס לדירה, ניגשתי אל אשתי. אני במטבח, ענתה יעל. היום היא חזרה מוקדם מהעבודה והחלה להכין ארוחת ערב. יוסי הלבש, שטף ידיים וירד למטבח.
יום שלישי, 12 במאי היום היה מלא במחשבות סוערות, ולכן קבעתי לעצמי לכתוב כאן, במחשב שבסלון, כדי לא להרפות מהרגשות. הטלפון רעם בפעם הרביעית בחצי שעה, והקול
Hey, jeg har lige brug for at få det hele ud på én gang, så lyt her. Freja, det er slut mellem os! Jeg vil have en rigtig familie, børn.
Sådan, Lærke, i sidste ende gik der ingenting alvorligt i gære! Det sker jo af og til, at mænd mister overblikket og ikke kan stoppe i tide.
Hvorfor åbner du ikke døren? Jeg vil ikke! Jeg har ikke tænkt mig at åbne den. Gæster skal give besked, før de kommer, og så lad være med at rode i skabene
Hej ven, jeg skal lige fortælle dig om mit liv de sidste par år det er som en lille drøm, jeg har haft på repeat. Jeg har levet alene i næsten et halvt årti.
אל תדאג, יוסי! אל תעצוב! לפחות קיבלת את ראש השנה בכיף! העיר תל אביב נראתה מוכרת. יוסי ירד מהתחנה, יצא אל הכיכר של תחנת האוטובוס והתקדם לתחנת האוטובוס.
למה אמא צריכה שני חדרים? היא כבר בת שישים וחמש. היא כמעט לא תזמין אורחים, ובחברת אחיותיהאחיותאורחות היא אפילו יכולה לשבת במטבח ולשתות תה.
לפני כמה שנים, כשזכרתי את הסיפור הזה, עוד נותר לי בלב תחושה של תדהמה. אינני שמעת דבר על חנתי, נויה, במשך זמן שנראה כמו נצח. אז, כשקראה לי לארוחת ערב, חשבתי