יום שלישי, 12 ביוני 2025 היום עבר כמו כל שאר הימים שבהם המשפחה שלי ממתינה לרגע שבו אפנה את המפתח לדלת הדירה בתל אביב, כדי לקחת אותה לעצמם.
היא פרדה מהבעל, והחמות תובעת כסף כדי לתמוך בו לפני למעלה מעשר שנים נישאתי לאורי. באותה תקופה היינו באמצע השלושים, הוא כיהן כמנהל בכיר בחברת טכנולוגיה גדולה
אבא ואמא שלנו, אברהם ורחל, תמיד מציגים את נטלי, בתנו הבכורה, כאילו היא האור של הבית. במהלך השנים הם הקימו לה דירה במרכז תל אביב ובו שני ילדיה הקטנים, והזמינו
רחל כהן מצאה עצמה שוכבת על ספה בחדר המקרר של קומה עליונה בתל אביב, שמימיה שוטפים אותה באור ירח פרחוני. היא נזכרת ברגע שבו נפרדה מבעלה יוסי לוי, אשר מאז
היום אני זוכר איך הוצאתי את חליפת החתונה מהארון, ובפתאומיות נפל מעטפה על הרצפה. הלילה שלאחר מכן לא מצאתי מנוח; מחשבותיי רדפו אותי כמו רוחות מדבר.
יומן, 21 ביוני היום, פתאום הודיע לי יעקב שהדאג למימון המרכזי של החתונה, ולכן אני חייב לשאת את כל עלות החופשה בעצמי. לפני חצי שנה נישאה החברה שלי, אורית, בטירוף.
על אף התנגדותה של אשתו, דן הזמין את אמו, רות, לבוא הביתה כדי לפגוש את נכדתו החדשה. רות היא בת חצי מאה, והתקשורת איתה לעיתים קרובות משמשת לסיבוב של סערות.
אבא, שבגיל שבעים ושתיים, פתאום סיפר לי שהוא עומד להתחתן! תארי לעצמך, הוא כבר בגיל הזה והחליט לשאת את זוגת הלימודים שלו. זה היה ממש מפתיע אני חשבתי שהוא
היה לנו מצב של הכל אחרת איתו, לא כמו עם היא. מי זאת? הטלפון של דני היה מונח על שולחן המטבח הפוך, והוא כבר נדלק עם הודעה לפני שהוא הספיק להבין מה קורה.
מגע מבט והרגשת אושר בְּעִבּוּר תִּשְׁעָה-עֶשְׂרֶה שָׁנָה, אלונה חיה בכפר קטן בגליל עם אמה רבקה וסבתה דבורה. היא חיכתה ליום שבו יגיע אילן, נער שכונתית שהיא