Kære dagbog, I dag stod jeg ved indgangen til den lyse, solbelyste stue i vores nye hjem på Fyn og så min svigerdatter, Signe Nielsen, træde ind.
15אוקטובר 2026 היום חזר לי לראשונה את זיכרון העונה שבה מצאתי את הכלב על כביש האזור הצפוני של תל אביב, באוגוסט הקודם. הוא היה גור רטוב, קטן מאוד, מושג על
במהלך אוקטובר, דוד מצא כלב גור על קצה הדרך. הגור ישב על שפת הכביש הראשי, רטוב וקטן ממש, והביט במכוניות החולפות כאילו מצפה למישהו מסוים. דוד היה בדרכו לבית
אורן לוי מצא אותו על הדרך באוקטובר. גוזל קטן היה יושב על צד הדרך, רטוב וקטן עד כדי כך שנראה שהוא מחכה למכונית מסוימת. באותו זמן אורן נסע לשדה חיטה ברחבי
**Dagbog 2. februar** I dag vågnede jeg i den kolde, regnogsnemorgen, som februar i København ofte byder på: vinden snurpede ned gennem de små revner i
אז תראי לנו את הכפריות שלך! חייכה מרי, עוברת על סף האולם הרחב והמאור באור השמש הערביים הרך. ברגע שהיא ראתה את אורית, היא נחרטה. את עובדת רוֹזְרְתָה ראשית?
יאללה, תראה לנו את הכפריות שלך! חייכה לי אמא, מרימה רגלו על מדרגות האולם הרחב המלא באור ערב רך. כשראתה את שילה, היא נדהמה לרגע. את עובדת רו”
«Jeg har kun brug for en mand i weekenden, ikke for livet jeg har allerede fået mit liv på plads», sagde jeg engang, da jeg var 52. En åben og ærlig holdning
25אוקטובר 2026 היום נרשם ביומן כאחד מהימים שהזכירו לי כמה תבניות של מחשבות נבנות רק עד שהן נפרקות. אם כך, תראי את הכפריות שבך! חייכה חייה, עוברת במעבר
יום חמישי, 2 ביולי 2026 היום היה קר, ולבבי היה כמו ריב בּבכיס חם מבחוץ, קר מבפנים. מה, שׂרף, נצא לטייל? אמרתי לעצמי בקול עמום, בעוד שאני מתקן את הרצועה









