חהה, אורי, אני לא יכולה לבוא, מרגיש לי ממש גרוע. יוסי ורונה השאירו לי את יוני והלכו לבילוי אצל חברים, אין לי איך לתפוס אותם בטלפון. שוב השאירו?
אלול, תמר, את לא יכולה להגיע, אני מרגישה רע. דני ונעמי השאירו לי את קיריל והלכו לביקור, ולא מצליחים לחזור אליהם. שוב השאירו? מה קורה כאן!
Kære dagbog, I dag er jeg ved grænsen mellem frygt og håb. Jeg står ved komfuret i vores lille køkken i Nørrebro og vender pandekager, mens duften af smør
הלו, שירה, את לא יכולה להגיע, מרגיש לי משהו לא טוב. דניאל ונועה השאירו לי את קירין והלכו לביקור אצל מישהי, לא מצליח לחזור אליהם. שוב השאירו?
יום 1 אחרי חידוש השנה החזרתי את הרגליים אל תחנת הרכבת בתל אביב, ירדתי לתחום המרכזי של התחנה והלכתי אל תחנת האוטובוס. לא הודעתי לאשתי, נועה, שאני מגיע היום.
5דצמבר 2023 היום חזרתי לתל אביב אחרי חיי קיץ בקיבוץ. עם צעדיי מהתחנה, ירדתי מהפלטפורמה אל פני הרחוב הראשי, עברתי על פני האוטובוס שעצר לפני בית קפה “
Mor, far havde ret, da han sagde, at du ikke har styr på hovedet! Jeg ser det nu selv du er gal. Har du nogensinde overvejet at gå i behandling?
היי יקרה, שמעי, יש לי את הסיפור המפחיד של שלומי. אל תדאגי, הוא בטוח שבסוף הכל יסתדר, אבל זה היה סבב מטורף. אל תדאגי, שלומי! תרים ראש, החדשות הטובות שהחגיגת
האם האישה האכזרית, הדומה לחיה נרדפת, היא אמו? דבריה: «אתה הטעות שלי בצעירותי» – כך הוא שמעו באוזניו.
«האם זאת האימה, שנראית כטורף בר בריח? שאלתי את עצמי, כששמעתי את קולה של האם. המילים שלה, «אתה טעות של נעוריי», חצו לי את האוזניים ונשארו חקוקות בזיכרוני.
«האם באמת האישה הזאת האם היא אשתו של האישה שהיתה רודפת אותו כמו חיה בר? שאלתי בקול חורק. מילותיה: «אתה טעות נעוריי» נשמעו בעיני כאילו היו חריקות מחורבות של הלב.