יום שלישי, 12 באוגוסט 2025 היום, אחרי שלוש עשר שנים של סערות משפחתיות, הרגשתי צורך לכתוב ביומני ולסדר את המחשבות. האמת היא שהסיפור שלנו, כמו רשת של שערים
יומן, 3 באפריל 2025 עבדתי במרפאת נופש שבצפון, וצריך היה להגיע אליה ברכבת מתל אביב. המסע היה מתיש, אך המשכורת הייתה משביעה, והלו”ז נוח אפשר היה לשלב
Conocí a Rafael en una clase de física cuántica. Suena tan aburrido como una junta de la comunidad de vecinos, pero entre ecuaciones y teorías de universos
Alejandro, quédate con Mikel al menos un par de horas dijo Cruz, mirándome con desdén. Tengo que ir al médico. No puedo me levanté de un salto del sofá.
חדר הלידה במרכז הרפואי הדסה היה צפוף למדי. למרות שכל המדדים הצביעו על לידה תקינה לחלוטין, נוכחים במקום שניים עשר רופאים, שלוש אחיות בכירות ואף שני קרדיולוגים ילדים.
מאיה כהן, בת חמש, נותרת יתומה. ראשונה ממותה של אמה, שמסתיימת במחלות קשות, ולאחר מכן נפרדת בחומרה מאביה. חצי שנה לאחר מכן נופל סבו על המיטה, והסבתא חיה
Antonia García escarbaba las hileras de su huerto cuando, entre el crujir de la tierra, escuchó una voz llamándola desde el patio. Secó el sudor del ceño
Celebración a dúo De pequeña, Inés había asistido con sus padres a la boda de su prima en un pequeño pueblo de la provincia de Segovia. Al principio todo
Verónica llevaba veintitrés años casada y la vida en casa se había vuelto insoportablemente monótona. Nuestra hija, Celia, se había casado y se había mudado
No se apresuran a amar porque el amor ya está siempre presente. En la biblioteca municipal de Madrid reina el silencio, aun cuando entran lectores.