Life Lessons
קרב על כל שקל: ולריה שוטפת כלים בחדר המטבח כשיואב נכנס, מכבה את האור ומתחיל ויכוח – על חשבון החשמל, שימוש במים, חיסכון קיצוני, דמי מזונות, שנים של חיים ללא חופשות, לדאוג לעתיד במקום לחיות עכשיו, ועל קו השבר בין מדף הסבון במפעל לחלום לחיות באמת – עד שהגיעה ההחלטה להתגרש ולהתחיל מחדש
0159
דנה שטפה כלים במטבח הקטן בדירת חיפה, כששאול נכנס ובלחיצה מהירה כיבה את האור. יש עדיין מספיק אור מבחוץ, אין טעם לבזבז חשמל, נהם בקול כבד.
Life Lessons
אני מזהירה אותך בפעם האחרונה: אם לא תחליף את האולם, אני מבטלת את החתונה – נשארו שבועיים בלבד, ההזמנות אצלי בידיים ואני פשוט לא מסוגלת לחתום עליהן…🤨 – שוב זה תוקף אותך, לִיָה? – שאל החתן בעצב. – יש לי תחושה רעה! – זה טבעי, – חייך – מתחתנים רק פעם בחיים. זה יעבור, אני מבטיח לך! – איך אתה מבטיח על משהו שאתה לא יודע? למה אתה לא מוכן להקשיב לי? אם עכשיו אתה לא מתחשב בי, איך נסתדר בחיים? – אנחנו לא כאלה עשירים כדי לזרוק כסף, – ענה בפגיעות – כבר שילמתי מקדמה, לא מחזירים את הכסף. – זה לא העיקר, תאמין לי. – אני לא מאמין בשטויות! ואם נבטל, גם ירח הדבש ילך. תסבירי לי סוף סוף מה קורה? – טוב, תקשיב: בעבודה הצטרפה מישהי מוזרה, אלה – לבושה תמיד בשחור, בקושי מדברת. לא מזמן היא ניגשה אליי ואמרה: – סבתא טליה מוסרת לך שלום. – מה? – נבהלתי. סבתא טליה נפטרה לפני שלוש שנים. – רוצה לשמוע מה היא רוצה להגיד לך? אחרי העבודה. הסכמתי. והיא סיפרה לי את זה: מזמן, פתחו מסעדה חדשה בירושלים, ונהג אחד בשם שרגא הציע לכלתו, נטלי, לעשות שם את החתונה – משפחה ענייה מהמושב שאף פעם לא חגגו ככה. הכול היה מושלם, אבל רק סבתא אחת הקישה בלשונה: “הפרחים מלאכותיים – לא טוב…” רק הם שמו פרחים חיים על השולחן. כשהזוג הלך לרקוד ונטלי חזרה, היא ראתה שהזר נבל. לא עברה שעה והיא התעלפה; אנשים התחילו לרכל… מישהי בשחור נראתה בדלת, ובחדר הכלולות הם הרגישו נוכחות זרה. למחרת, שרגא נהרג בתאונה מוזרה – איש לא הבין למה. נטלי נעלמה שנה אחרי. אומרים שהמסעדה נבנתה על בית קברות ישן, והאולם – בדיוק במקום שבו נקברה כלה שהתאבדה אחרי שגילתה בגידת בעלה. מאז, החתונות שם מקוללות: החתן מת מיד אחרי, והכלה – אחרי שנה. – ומה זה קשור אלינו? – שאל אלון. – זה האולם ששכרת! – אני לא מאמין בשטויות! – סבתא שלי הופיעה במיוחד להזהיר אותי! – לא בא לך? אחתום הזמנות עם יעל! לִיָה סירבה, והמזל הרע המשיך: אלון נהרג על האופנוע אחרי שבוע, ויעל נשארה לבד. ניסיון לברר אצל אלה לא עזר – היא נעלמה. הסיפור הזה קרה בירושלים בשנות השבעים, והוא עדיין עובר מפה לאוזן…😏🌿🥀✨✨
05
בפעם האחרונה אני מזהירה אותך אם אתה לא מחליף את אולם החתונות, אני לא מתחתנת איתך! אמרה נעה בזעם, כשנותרו רק שבועיים לחתונה. היא החזיקה בידיה את ההזמנות
Life Lessons
אני מזהירה בפעם האחרונה: אם לא תחליף את אולם האירועים, אני מבטלת את החתונה – שבועיים לפני החופה, הכלה אחזה בהזמנות בידיים ולא העזה לחתום עליהן… 🤨 “מה שוב עובר עלייך, ליא?” שאל החתן בדאגה. “יש לי תחושה רעה!” “ברור, מתוקה, זה טבעי – לא כל יום מתחתנים. ההתרגשות תעבור, אני מבטיח שהכול יהיה בסדר!” “איך אתה מבטיח משהו שאתה לא יודע? למה כל כך קשה לך להסכים איתי? איך נסתדר אם כבר עכשיו אתה לא מוכן לוותר קצת?” “אנחנו לא עשירים, יקירתי, אנחנו לא יכולים לזרוק כסף לפח – כבר הזמנתי וקיבלתי עיצוב, הבנקט משולם, ואם מבטלים – לא מחזירים את המקדמה.” “זה לא הכי נורא, אהובי, תאמין לי.” “אני לא מאמין בשטויות האלו, זה לא הגיוני. ואם כן, לא נשאר לנו כסף לירח דבש. תסבירי לי כבר מה קורה?” “טוב, תקשיב. אבל אל תגיד שדברים כאלה לא קורים. גם אם אתה לא מאמין – זה לא אומר שזה לא אמיתי”. “אני מבטיח”, הבטיח החתן. “בעבודה הגיעה עובדת חדשה, אלה. בחורה מוזרה, לא מדברת עם אף אחד, לבושה תמיד כהה. ניגשה אליי יום אחד ואמרה: ‘סבתא תמר מוסרת ד”ש.’ ‘מה?!’ הופתעתי, הרי סבתא תמר הלכה לעולמה לפני שלוש שנים. ‘רוצה שאספר לך מה היא רוצה להזהיר אותך?’ שאלה, ‘אחרי העבודה.’ הסכמתי. וכך סיפרה לי… פעם בעיר שלנו נפתח מסעדה עם אולם אירועים חדש ומפואר. בחור בשם שרון עבד נהג באתר, הרוויח יפה. את ערב החתונה שלו עם יעל הציע לחגוג שם. היא התרגשה, יוצאת מושב, אף פעם לא היתה במסעדה אמיתית. רצתה להרשים את המשפחה הפשוטה. ביום האירוע יעל זהרה בשמלת כלה לבנה, שרון נראה כמו נסיך. אחרי החופה, הלך כל הקהל לאולם החדש, כולם התפעלו מהיופי, רק סבתא אחת נאנחה: ‘במקום פרחים אמיתיים, שמו פה פלסטיק – זה לא סימן טוב.’ אבל אף אחד לא התייחס, אז היה הכל סינתטי – מפלסטיק ועד לצלחות. אך האורחים הביאו פרחים אמיתיים, אותם שמו על שולחן הזוג. באמצע הערב הלכו השניים לריקוד איטי. כשחזרו, יעל החווירה: זר הורדים שעל שולחנה נבל לגמרי. המלצרים הוציאו את הזר, החגיגה נמשכה. אבל יעל הרגישה רע, התעלפה. פתחו חלונות – אולי מחניק. שוב התעלפה. הרחשים התחילו. “היא בהריון…” “העיקר שלא חולה, ההריון יחלוף,” הצחיקו אחרים. “ראיתי דם על השמלה”, לחש קרוב משפחה, אך לא מצאו דבר. החלו שמועות על אישה מסתורית לבושה שחור בדלת. חיפשו – לא גילו. לילה ראשון הפך לסיוט – הרגישו שחולק איתם מישהו בלתי נראה. שמעו צעדים, לחשושים, לשרון נדמה שמישהו מביט בו. בבוקר – פאניקה. אז לא היה נהוג ירח דבש, הזוג חזר מיד לעבודה. שבוע עבר – שרון נהרג בתאונה. רכבו סטה, למרות שהיה נהג זהיר, כביש ישר, מזג אוויר טוב. אף אחד לא הבין איך זה קרה. יעל שקעה בדיכאון ונעלמה תוך שנה – נעלמה בלי עקבות. “אגדה מפחידה,” פסק אלעד, “ומה זה קשור אלינו?” “קשר ישיר, כי זה בדיוק האולם ששכרת!” ייבבה ליא. “נו, אז מה? קרה שטות – זה אומר שגם לנו זה יקרה?” “אומרים שבנו את המסעדה על בית-קברות עתיק, והאולם עומד בדיוק על המקום בו נקברה כלה שהתאבדה ימים אחרי חתונתה, כשתפסה את החתן בוגד בה. מאז הנשמה שלה נוקמת: החתן מת מיד, הכלה – תוך שנה. אולי הגיעה השעה? אולי החתונה שלנו תהיה המקוללת הבאה? סתם סבתא תמר לא באה אליי?” “אני לא מאמין בקללות!” אלעד התייאש, “אם לא תתחתני איתי, אתחתן עם עדי.” (עדי – החברה של לאה). “חתמי על ההזמנות, או… או שאני עומד במילה שלי.” אחרי התלבטות, ליא ביטלה את החתונה. במיוחד שאיומי אלעד לגבי עדי הטרידו ופצעו אותה עמוקות. אבל אלעד באמת קיים – וגם עדי, החברה, בגדה – והסכימה להתחתן איתו. תוך פחות משבוע – הנבואה התגשמה: אלעד נהרג בתאונת אופנוע כאשר הברקסים התקלקלו. ליא פחדה על עדי, למרות שלא יכלה לסלוח לה. ביקשה לשאול את אלה איך אפשר להציל את החברה, הרי עוד שנה התור שלה. אך אלה כבר לא עבדה שם, ולפי הכתובת לא מצאו אותה. לפי השמועות, הסיפור המפחיד התרחש בשנות השבעים. אין מסמך לכך, זה ברור – פעם לא פרסמו דברים כאלה, אבל התושבים המקומיים הכירו את זה טוב… 😏🌿🥀✨✨
06
– אני מזהירה אותך בפעם האחרונה אם לא תחליף את אולם החתונות, אני מבטלת את כל העניין ולא מתחתנת איתך! נשארו שבועיים בלבד לחתונה, והזאת איילת אחזה בידיה
Life Lessons
אחרי לילה מתיש של תורנות, טטיאנה בקושי סחבה רגליים בשלג הירושלמי הרטוב, חולמת רק על לישון – עד שגבר זר, נראה כמו חסר בית, עצר אותה עם סיפור על שוד מהיר וזריקה מהרכבת בדרך לחתונת בתו. היא החליטה לעזור, למרות חששות אמה, ובין סיר מרק לדרמה משפחתית, לא יכלה לשער איך מקריות אחת של טוב לב תחזיר אל חייה תקווה, אהבה ושינוי אמיתי – כולל דד מארז בליל השנה החדשה במחלקת בית החולים.
02
После ночного дежурства Ноам была так уставшая, что с трудом переставляла ноги. Зимняя стужа сменилась дождями, почти каждый день шел дождь или мелкий град.
Life Lessons
El regreso de Julia a casa: una historia de reencuentros familiares, aromas de empanadillas recién hechas, primeros amores en la ciudad, citas en el café «Hipopótamo» de la ribera, malentendidos y celos, hielos invernales y luces navideñas, hasta que la noche de Reyes trae sorpresas, lágrimas y una pedida de mano inolvidable frente a toda la familia, devolviendo a Julia la alegría y los sueños de nuevos comienzos.
00
Julia bajó del autocar y, con las bolsas cargadas en las manos, se encaminó hacia la casa familiar. ¡Ya estoy en casa! gritó, abriendo la puerta. ¡Julia, hija!
Life Lessons
הבן שלי זוכר כל דבר. בגן כבר ידע בעל פה את כל המילים של האירועים, ולכן תמיד עד הרגע האחרון לא היה ברור איזה תחפושת תהיה לו – כי ילדים חולים והוא ידע את כל התפקידים ויכול היה להחליף כל אחד. לשנה החדשה קיבל הבן הקטן שלי, בן חמש, את התפקיד של מלפפון. כשהבנתי את זה ערב לפני המשמרת שלי, קניתי חולצה ירוקה, בריסטול צבעוני, ותוך השראה תפרתי לו בלילה מכנסיים ירוקים וכובע מקרטון עם זנב מתכת עטוף בבד ירוק. לאירוע הלך אבא – שזה כבר העלה אצלי חששות – ולכן נתתי לו הוראות מדויקות איך להלביש את הילד ולחזק את הכובע. באמצע המשמרת התקשרה הגננת בקול רועד – הילד שמשחק את הגיבור המרכזי חלה, וממחר הבן שלי… יהיה כדור תא. שאלתי בלחץ – האם כדור תא יכול להיות בתחפושת של… מלפפון? התשובה הייתה שתיקה רבת משמעות. התקשרתי לבעלי וסיפרתי על המשבר. בקול מאושר (שכבר היה צריך להדליק לי נורה אדומה) הוא ענה שאין שום בעיה: יביא שני חברים מנתחים – שלושה מנתחים זה צוות על שיודע לפתור כל בעיה! הם יגיעו אלינו הביתה ויסדרו את זה (הבטן שלי הרגישה שמשהו פה לא מסתדר…). בתשע בערב התקשרתי הביתה, בני ענה וסיפר שקנו חולצה לבנה, אבא מדביק קרטון צהוב, דוד וובה מבשל, ודוד ולדק צוחק. אחרי שעה, הילד הודיע שהוא הולך לישון – דוד ולדק גזר עיגול מקרטון צהוב ומצייר עיניים, דוד וובה פתח חמוצים, ואבא… נחנק מצחוק. בחצות התקשרתי שוב – הבעל דיווח שוובה וולדק כבר עייפים וישנים, אבל יש כמה “ניואנסים”: כדור התא הודבק בטעות על ידי וובה בסופר־גלאו לחולצה הלבנה – עקום לגמרי. כשולדק ניסה להוריד – החולצה נקרעה. בסוף תפרו אותה משי רפואי לחולצה הירוקה של המלפפון. יצא יפה – איך? לא ברור – ואפילו עשו לכדור התא שלושים שיניים, אבל חסר שתיים כי נגמר הקרטון הלבן. (לא נורא – אמרתי – על רקע שלושים שיניים, אף אחד לא ישים לב.) אז אפשר להירגע – לילד שלי תהיה התחפושת הכי שווה! ומי זה שנוחר? זה ולדק, שנרדם על הכיסא אחרי שגזר שיניים כל הלילה. בלילה לא נרדמתי משקט, ובסוף שיגעתי את המנהלת במשמרת שתשחרר אותי, לפחות לשעה – לבוא לאירוע. איחרתי קצת… מהאולם נשמעו צחוקים והתרגשות. פתחתי את הדלת… לידי עץ חג מולד, וקפץ לו כדור תא. פרצוף עגלגל ענק וצהוב מהסנטר עד הברכיים על החזה של בני, עיניים לכיוונים מנוגדים, שלושה תפרי משי מעל העיניים כמו קמטים של חכמת חיים… הכי הצחיק – חסרו לו שתי שיניים קדמיות! זה היה כדור תא מבוגר, שבע־ימים, עם מבט של אחד שראה עולם ושרד כמה קשים, שחזר ממש לאחרונה… והשוס? כובע המלפפון הירוק על הראש, עם הזנב המתכתי. ואז בני התחיל להקריא שיר: “איפה תמצאו עוד כזה כמוני?…” (ההמשך היה שבסיפור ובחג בלבד, אבל אף אחד כבר לא הצליח לעצור את הדמעות – של צחוק).
048
הבן שלי פשוט מדהים בזיכרון. כשהיה בגן, הוא ידע בעל-פה את כל הטקסטים של המסיבות, כך שאף פעם לא היה ברור איזה תחפושת תיפול עליו בסוף בסוף תמיד מישהו היה
Life Lessons
אחרי לילה מתיש בבית חולים, טניה חזרה הביתה גמורה מעייפות ובחוץ שלג רטוב וקרח חלקלק; בין אשפוזים דחופים של ילד עם דלקת תוספתן וסבתא עם שבר בירך, היא רק פנטזה על מיטה – עד שבדרכה פוגשת גבר זר שנזרק מרכבת, מבקש מקלט, ונכנס אל חייה; באמצע כל הדרמה, אמא שלה נכנסת הביתה, חושדת, מתווכחת וחוששת, עד שבסוף מגיע גם ערב ראש השנה, טניה נשארת שוב בלילה במשמרת – ודמות לא צפויה בתחפושת של סנטה קלאוס משנה לה את העתיד: על מפגשים אקראיים, קצת מזל והרבה לב טוב שמניעים את החיים.
0100
יומן אישי יום רביעי, סוף דצמבר, תל אביב אחרי משמרת לילה קשה במיוחד בבית החולים איכילוב, בקושי גררתי את הרגליים בדרך הביתה. הגשמים והקור של דצמבר הפכו את
Life Lessons
אחרי לילה של משמרת בבית החולים טניה גררה רגליים מותשות ברחובות תל אביב, בשלג ששוב הפך לבוץ; כל צעד הביא אותה להתלבט האם תצליח להגיע הביתה מבלי ליפול, והמחשבות נדדו—עד שגבר מוזר, בסדינים קרועים ובפנים מלאות חבורות, חסם את דרכה וביקש עזרה. טניה, אחות מסורה, למרות החשש והעייפות, נתנה לו מקלט בדירתה הקטנה עם מרק חם ובגדים של אחיה, גם כשאמה החרדה התרוצצה לשמור על התכשיטים. הלילה הסתיים בפרידה כבדה, ומפגש מפתיע בליל הסילבסטר כשהגבר הופיע מחופש לסנטה קלאוס, והביא איתו מתנות—והזדמנות חדשה לחיים. האם טניה תאמין במזל או תמשיך להילחם בגורל?
02
После ночного дежурства Ноамит была настолько измотана, что едва переставляла ноги. Холод последних дней сменился неожиданным хариф, и всё утро мокрый
Life Lessons
הילד שביקר כל יום את אמא שלו – סיפור מרגש בהשראה מהמציאות הישראלית
052
הילד שתמיד הלך לבקר את אמו. סיפור מוזר ומשונה כמו חלום, מלא בתמונות נודדות שאין להן התחלה ברורה. ילד בשם נדב איבד את אמא שלו כשהיה בן עשר.
Life Lessons
הילד שתמיד ביקר את אמא שלו: סיפור אמיתי על קשר עמוק, אובדן ושיבה לכוח של אהבה בתוך משפחה ישראלית
03
Băiatul care își vizita mereu mama Jurnal, 27 באפריל היום שוב חשבתי על הימים ההם, כשהייתי רק בן עשר ואמא שלי, תמר, עוד הייתה בחיים. היינו קרובים מאוד כל
© 2026 VesperUm