את לא משפחה שלנו, אמרה החמות והחזירה את הבשר אל הסיר. אורית קיפאה ליד הכיריים, מחזיקה צלחת עם רוטב קציצות שעברו זה עתה של רחל כהן. קציצות הבשר נעלמו אחת
אינך משפחה שלנו, הכריזתה החמות וקראה את הבשר חזרה לתריסר. אורית נעמדה קפואה ליד התנור, מחזיקה בצלחת שעליה נותרה רוטב הגולאש שרבקה פטרייה הייתה זה עתה הכינה.
Kære dagbog, I dag gik jeg en tur i Østerbrogårdsparken med min veninde Liva. Vi snakkede om lektier og sommerens planer, da vi pludselig så et ældre ægtefolk
א׳ 28 במרץ 2026 היום התקרב אלי כמו קציר של עגבניות בחצר של אחאיב. עדיין מרגיש כאילו היה רק אתמול כש, בעודה מחזיקה בצלחת של תבשיל בשר עבה, שמעת את קולה
10 ביוני 2026 היום נכתב ביומן, כי חוויתי משהו שלא אשכח. עמדתי מול השער הקטן של הבית הישן בגבעת שמואל, משען את גבי אל גדר הקש שמפריז בתפוזים.
אורלי בן-אורי עוצרת לפני השער הקטן המוכר, משענת את גביה על גדר הקש. היא רצה מהאוטובוס כמו משוגע ואין לה כוח עוד. כשהיא רואה את העשן האפורים-כחולים עולה
Jeg kan ikke forstå det her! Min bedste ven viser sig at være far til Emil! Jeg har passeret min søn i over fire år og kunne aldrig have forestillet mig
25 ביוני 2026 היום אני חזרתי הביתה אחרי מרוץ מטורף מהאוטובוס, כמעט נושפת כבדת עומס. עמדתי לפני השער הקטן של חצר המשפחה, משענת את גביי על גדר הקש קשתיות.
נעמה, אני לא מבינה מה אתה רוצה, אומרת הוא. שום דבר מיוחד, משיב אורי.אני רק רוצה להיות לבד, לנוח כמה זמן. לך לכפר, תרגיעה, תרדדי קילוגרמים.
אברהם, אני לא מבין מה אתה רוצה, אמרתי, קרן. שום דבר מיוחד, ענה הוא. רק רוצה להיות לבד קצת, לנוח. אולי תצאי לחוף, תתפשי, תרדפי קילוגרמים.