אתה כל עולמי נועם ישב לצד המיטה, לא מסוגל להסיר עיניו משאירה של בתו הקטנה, יערה. הילדה שכבה על צידה, פיה מעט פתוח, נשימתה הרכה שקטה כמעט לגמרי, ובחצי האור
אתה כל עולמי עידן ישב ליד המיטה של נוגה, לא מסיר ממנה את העיניים. היא שכבה על צדה, פיה מעט פתוח, נשימותיה השקטות והשוות בקושי הפריעו לשקט שבחדר.
Она נכנסה בלי לצלצל. בידיים שלה הייתה תנועה, משהו חי. נעמה נכנסה בלי לצלצל. היא אף פעם לא נכנסה ככה קודם, וזה מה שכבר הקים אותי מהמטבח עם מגבת ביד.
Life Lessons
מחשבה יפה… ממש קשה למצוא מילים הייתה פעם אישה בשם מיכל, שחיה חיי נישואים קשים מאוד עם בעלה ראובן, בתל אביב. באחד הימים עברה מיכל התקף לב חמור.
את יודעת, זה בדיוק סיפור מהלב, כזה שאספר לך באיזה ערב שישי אחרי שכולם נרדמו תשמעי. נעם ישב ליד מיטת הפעוטות בירושלים, בקצה רחוב ירמיהו, ולא הפסיק להביט בשקד הקטנה.
Life Lessons
הרהור יפהפה… פשוט אין מילים הייתה פעם אישה אחת, ורחל קראו לה, שבינה לבין בעלה, דוד, לא שרר שלום בית כבר מזמן. פתאום, ליבה עשה לה חפץ, והיא כמעט הלכה לעולמה.
היציאה של הדודה בזה את לא הולכת, אמר ויקטור, מבלי להסתובב אליה אפילו. עמד מול המראה בכניסה, מסדר עניבה כחולה כהה, משי, שנקנתה בחודש שעבר בסכום שמירי גילתה
באוטובוס, אישה עם שני ילדים פתחה מופע דרמה ודרשה מהבחור הצעיר שישב לידה לפנות לה את המקום, אבל רגע אחרי זה קרה משהו שגרם לכולם להחסיר פעימה היה אוטובוס
Límites del cariño Diario de Daniel Jiménez, Madrid Hoy vuelvo a escribir porque no puedo sacarme de la cabeza lo que ocurrió esta mañana.
פעם מזמן, עוד לפני שהיו רכבי יוקרה בכל פינה, נסעתי באוטובוס דחוס ברחובות ירושלים. בתוך הקרון ישבו בעיקר אנשים מבוגרים, חלקם אחזו בשקיות מהשוק, חלק החליפו