מיכל ישבה מול המראה במקלחת ונמרחה באודם שלה “ריבת דובדבנים”. שחר פעם אמר לה שזה ממש מחמיא לה. בגילה כבר לא מחכים לניסים, ופתאום במפגש אחד על
נו, תקשיבי, רציתי לספר לך סיפור מהימים האחרונים, כמו בשיחת חברות אמיתית. ערב אחד, יעל ישבה מול המראה בסלון בדירה שלה ברמת גן וצבעה את השפתיים בשפתון ההוא ריבת דובדבנים.
יעלה ישבה מול המראה ומרחה שפתון באדום עמוק דובדבן ירושלמי. גיל, בן זוגה החדש, אמר לה לא מזמן שזה הצבע שהכי יפה עליה. בגיל שלה, היא כבר הפסיקה להאמין בניסים.
Анна Бат-Яаков брела по улице Герцль, дождь лил как из ведра, и она утирала слёзы, которые тут же смешивались с каплями. Ну хоть дождь думала Анна, никто
רות ברגמן הלכה ברחובות תל אביב הספוגих בגשם ונשימתה כבדה מדמעות שלא удавал להן להפסיק. דמעותיה התמזגו בטיפות המים שזלגו על פניה, כמעיין תמידי של כאב. “
נטע בת-צבי הולכת עכשיו ברחובות תל אביב, תחת מטר כבד, ודמעות זולגות לה על הלחיים ומתערבבות בגשם. “פחות רע שיש גשם, אף אחד לא מזהה שאני בוכה…
נועה не успела להנתק מהשיחה עם בעלה ופתאום קלטה קול של אישה בצידו השני נועה עמדה ליד החלון, מביטה בבטלה על הגשם הדק שיורד על תל אביב. השיחה עם בעלה, גדי
מיקה לא הספיקה לנתק ליואב וכבר שמעה בבירור קול נשי בצד השני. היא עמדה ליד החלון בסלון, הביטה בחוסר ריכוז על הטיפות שזלגו על שמשת תל אביב.
תשמעי, חייבת לספר לך משהו… ישבתי אתמול בערב ליד החלון, לוגמת תה, מסתכלת על גשם דק שיורד על תל אביבאת מכירה את זה, רגע של שקט כזה בין כל היום המטורף.
לאנשים יש דברים מפוארים. מקררים חכמים שמדברים אליך. מכוניות שמצפצפות אם אתה רק נושם לא נכון. ציוד גינון שהוא יקר יותר מהפיקדון ששילמתי על הדירה הראשונה שלי. ואני?









