25ספטמבר 2023 היום חזרתי הביתה אחרי משמרת ארוכה במספרה הקטנה ברחוב אלנבי, רמתגן. השעה כבר קרובה לעשר בערב, והייתי נוהר להגיע למזוגת הבית, לשבת לארוחת ערב
זוכרת אני היום איך קרו הדברים בעבר, בעיני היום הם נצפו כצופה מתבוננת על מסע של אמת ושחרור. אורלי ישבה באולם בית המשפט בתל אביב, נינוחה במראה חיצוני, בעוד
גלית כהן יושבת באולם המשפט בתל אביב, משדרת שלווה, בעוד בעלה, בנימין כהן, יושב מולה בחיוך רחב, מוקף עורכי דין ותומך על ידי אהובתו אורית ואמו מרים.
Klara vidste selv ikke, hvordan hun og Viggo endte med så en klog dreng. Begge havde kun gennemført ni klassetrin, og det skyldtes mest lærernes velvilje.
את מבינה, אורה, שעם בחורים כמוך לא מתחתנים, אמר באורח רגוע אורן, יש נשים בשביל אהבה וזמנים נעימים, ויש כאלה ששומרות לעצמן עד החתונה. לצערי, את לא מהן.
**5. juni 2026 Dagbog** I dag gik jeg ind i trappebygningen, hvor min søn Søren og hans familie bor, med en følelse af barnlig spænding, som om jeg netop
I dette hus gælder de fremmede regler ikke længere. Døren smækkede i, og jeg hørte min svigermor råbe i gangen efter min mand: Hun har smidt mig ud af mit eget hjem!
היי, אז תשמעי, אתמול נכנסתי למזד (הבניין בתל אביב) שבו גרו בן שלי ואשתו, והלב שלי היה קופץ מרוב שמחה. לא יכולתי להמתין לראות את ההתרגשות על פני כל המשפחה
נועה ממהרת חזרה לדירתה. השעון מצביע על כמעט עשר בערב, והרעב מתגבר על כל מחשבה אחרת היא רוצה רק להגיע לבית, לאכול ארוחת ערב, ולקרוע לעצמה למיטה.
הטלפון צלצול בדיוק בצהריים, חותך את השקט המתוח של ההמתנה. רבקה כהן בחילה, תפסה את השיחה במהירות, והציפה את היד על “קפלת השולחן”