הדלת נפתחה מבלי להתריע. בעלי, איתן, אף פעם לא היה משתמש במפתח כשהייתי בבית תמיד התקשר שאפתח לו. אבל היום, הוא פשוט נכנס. האוויר במסדרון נעשה כבד, כאילו
חייבים להמשיך הלאה. מה שהיה, היה. ברח, אז ברח. גם ככה לא היה ישר, מה טוב היה בו? נגדל את הילד לבד, אל תדאגי! עוז התבגר עם אמא וסבא. את סבתא הוא זכר כמעט
– נו, ספרו לי, מי מכן זו עלמה? בחורה משועשעת סוקרת אותי ואת חברתי בעיניים בורקות וחיוך קטן. – אני עלמה. מה קרה? אני עונה לה, מופתעת. –
החיים ממשיכים. ברח וזהו. אם לפחות היה בחור טוב, אבל הרי מה יצא ממנו נגדל את הילד לבד, אל תדאגי! יואב גדל בבית עם אמא וסבא. את סבתא הוא כמעט לא זוכר.
ילד, אל תיגע בוויטרינה עם הידיים המלוכלכות האלה, בכל מקרה אני בספק אם יש לך כסף לשרשרת כזו! היא אמרה את זה בקול. חזק. כאילו עצרה את האוויר בחנות.
Receta de la felicidad… Todo el portal observa cómo la familia nueva se muda al segundo piso. Son la familia del jefe de taller de una fábrica importante
יומן אישי ילד, אל תיגע בוויטרינה עם הידיים המלוכלכות שלך, בכל מקרה לא נראה לי שאתה יכול להרשות לעצמך שרשרת כזאת! היא אמרה את זה בקול רם.
אספתי אותו ביום שלישי בערב, בדרך הביתה מהעבודה. הוא שכב ליד פח האשפה מול הכניסה רטוב, רזה כמו מקל, ורעד כולו. פשוט לא הצלחתי להמשיך הלאה.
Ayer mi nuera volvió a dejarme a mi nieta el fin de semana me contaba la vecina, doña Carmen, cuando nos cruzábamos en el rellano hace ya muchos años .
אני כל כך רוצה הביתה, ילד שלי ויגדור יצחקי יוצא אל המרפסת, מדליק סיגריה ויושב על שרפרף נמוך. הגוש המר מתקרב לו לגרון, הוא משתדל לשלוט בעצמו, אבל הידיים









