תמתיני, אמר הוא. ירדתי מהרכבת ברגע, חזרתי למגרש והחפצים שלי נעלמו. מבטיי אל החלון, ראיתי גבר הולך עם התיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם ברגע.
חכו רגע, אמר הוא. יצאתי לרגע בתחנת הרכבת בתלאביב, וכשחזרתי לרכבת לא היה לי תיק. הסתכלתי מהחלון, והנה גבר חזר עם תיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם לפני שהייתי
המתיני, אומר הוא. יצאתי לרגע בתחנת רכבת שלכם, וכשחזרתי לרכבת לא היה לי תיק. מבט אל החלון, שם ראה גבר הולך עם התיק שלי. קפצתי אחריו, והוא נעלם ולמה לא חזרת
היי, מה שלומך? רציתי לשתף אותך בסיפור של דנה (טלי) פרידמן, כאילו היה לנו שיחה בבת של הקפה. מאמא, אבא היה צודק כשאמר שהראש שלך לא תקין! עכשיו אני רואה שאת
13. april 2026 Kære Dagbog, I dag gik samtalen med mor ud på den klassiske danske skal du ikke flytte ud, nu? Jeg stod i køkkenet, hvor hun lå ved døråbningen
Du er ikke længere min datter længere. Hvem er han, og hvor kommer han fra? Jeg er skamfuld over dig. Flyt ind hos din bedstemor og lev som en voksen.
**Dagbog, 12. april 2026** I dag mindes jeg den mørke fortid, der stadig hænger som en tung tåge over mit hjerte. Da jeg var ung, arbejdede jeg som dørmand
יום חמישי,5מאי2026 היום אני יושב על הספה במטבח של בית הוריי בתלאביב ומסיק את המחשבות על השיחה שהייתה בערב עם אמא, אבא, והאחות שלי, אורית.
Freja, vi tager kun lidt. Pak din signaturkage og et par glas hindbærsyltetøj med, mumlede Mikkel dovent med et smil, som om han lå i en sky af sommerkød.
אורלי, נביא משהו קטן. תארזי לנו על הדרך את העוגה המיוחדת שלך ושתי צנצנות ריבת פטל, בקש בחיוך נרדם גל, שנמתח בחולצה מבד ישן. אורלי הביטה בו בתמיהה, לא מאמינה לאומץ הזה.