זר זר אני זוכרת את אותו ערב בתל אביב, דלת הדירה נטרקת בעקבותיו של שחר. ברגע שהוא ירד במדרגות, הסתובבתי נרגשת לאמא שלי מרים כשעיניי נוצצות. נו, מה דעתך עליו?
אתמול בעלי חזר מהעבודה ונראה לי קצת מוזר. שאלתי אותו לגבי החתונה, והוא מיד הסתכל לרצפה. הוא אמר שהוא הולך לבד לחתונה… ומה איתי? הייתי ממש מופתע.
רק מישהו זר יָהֵל בקושי חיכתה עד שארוסהּ יסגור אחריו את הדלת, ואיך שיצא נעמדה באור הגדול, פניה בוערות מהתרגשות, ופנתה לאמא שלה: נו, מה את חושבת?
Life Lessons
הוא התכופף אל עבר הכלבה, רועה גרמנית מזדקנת בשם אילה. היא הביטה בו במבט מלא כאב והרימה מבט שלא מבקש כלום, ואחר כך הסתובבה. תקוותה מזמן התפוגגה.
Veintiséis años después Aquel puchero de cocido salió especialmente bueno. Isabela levantó la tapa de la olla, probó con la cuchara, añadió un pellizco
Life Lessons
הוא מתקרב לעבר הכלבה, רועה גרמנית. היא מביטה בו בעיניים מלאות ייאוש ומסובבת את ראשה. תקווה כבר מזמן אינה חלק מחייה; היא מכירה את בני האדם היטב מדי…
לא זה לא בוקר יום ראשון בתל אביב, במשרדי חברת הייטק במרכז העיר, ההתנהלות הייתה שגרתית אך תמיד תוססת. העובדים נכנסו בדלתות הזכוכית, מברכים אחד את השני בעברית
לא, זה לא בוקר יום ראשון, משרדי חברת הייטק תל אביבית הוצפו בהמולה מוכרת של תחילת שבוע. העובדים מיהרו לעמדותיהם, בוהים במסכים, משוחחים על הקפה בזמזום מתגלגל.
Life Lessons
Enemigos de toda la vida Alejandro acababa de tumbarse un rato para echarse la siesta cuando, de repente, por la ventana abierta se coló el furioso ladrido de su perro.
לא זה לא ביום ראשון בבוקר, משרדי חברת הייטק בתל אביב התמלאו בשגרה המוכרת של תחילת שבוע. עוד לפני תשע כבר אפשר היה לשמוע את צלילי הדיבורים במעבר בין העמדות