לעולם לא אשכח את היום שבו מצאתי תינוק בוכה בעגלה מול דלת השכנה שלי, לנה. לנה הייתה המום בדיוק כמוני.
הייתי בטוח שמשהו נורא קרה, ולכן פניתי למשטרה בתקווה שמישהו יאתר את הוריו של תינוק קטן שנעלם. עברו ימים, שבועות ולא נשמע כל צליל. בסוף, יחד עם רעייתי, החלטנו
היי, חביבה, חייבת לספר לך מה קרה לי עם אמא, אבא ובכלביים אמא, בטח אבא היה צודק כשאמר שהמוח שלך לא סדיר! עכשיו אני מגלה בעצמי שאת משוגעת. למה עד היום לא חיפשת טיפול?
– Mor, vil du give vores lejlighed til brorens søn? Og så flytte ind hos mig? Jeg tillader det ikke!
Mor, vil du virkelig give lejligheden til min broders søn? Og så flytte ind hos mig? Jeg kommer ikke til at lade det ske! Tænk dig ikke engang om!
אמא, את באמת מתכננת להעביר לנו את הדירה לבן של אחי? ואז תבוא לגור איתי? לא אודיע לך! אל תחשבי כך! אמא, את מתכוונת לעצמך? אתה שומעת את עצמך?
אמא, את מתכננת להעניק את הדירה שלנו לבן של אחי? ואז תבוא לגור איתי? אני לא אתן לך לעשות זאת! אל תחשבי אפילו! אמא, מה קורה כאן? אתה מדבר לעצמך?
Mor, far, hej, I bad os om at komme, hvad er der sket? Rigmor med manden Mikkel kom pludselig ind i vores lejlighed i Nørrebro. Det skete egentlig for længe siden.
הגשם ירד באורח חסר הפסקה, כאילו השמיים רוצים לרחוץ את כל פינות תל אביב. המדרכות נצצו מתחת לאורות הפנסים, ונחלים זעירים זרמו בתעלות אל הבורות, נושאים איתם
Tålmodighed, min pige! Du er nu i en anden familie, og du må respektere deres regler. Du er blevet gift, ikke bare på besøg. Hvilke regler, mor?
אמא, את באמת מתכוונת להעניק את הדירה שלנו לבן של אחי? ואז לבוא לחיות איתי? לא אאפשר זאת! אפילו לא תחשבי! אמא, את בטוחה שאת שומעת את עצמך?
היום, 27ביירו, 2026 אמא, כתבת לי תמיד: תתאמי, בתי, כשאת בחיוך של משפחה אחרת, יש להכיר ולכבד את מנהגיהם. אבל איך אפשר לשמור על שלווה כשכל הדברים סביבי נראים כמו טירוף?