Roberto viajaba en tren un miércoles tranquilo, bajo una luz que parecía pintada a pincel sobre las ventanillas. El vagón era casi vacío, salvo por una
הריקוד האחרון עמדתי בכניסה לחדרו של אריאל ליפשיץ, מבלי להעז להיכנס. הכתפיים שלי התכווצו מאליהן הרגל ישנה שלא הצלחתי להיפטר ממנה כבר שלושים וארבע שנים.
הכלה תפסה את חמותה במטבח ו… רבקה שושנה עמדה באמצע המטבח, מחזיקה בעציצו את הסיגלית. הסיגלית, כמובן, של עינת. עינת קנתה אותה בשוק הכרמל באפריל האחרון
Nunca quise casarme. Sin embargo, a los 19 años, me quedé embarazada de un compañero de clase con el que llevaba tres años saliendo. No tuve opción: no
Life Lessons
נעמי מעולם לא ראתה את העולם, אבל היא הרגישה את אכזריותו בכל נשימה. היא נולדה עיוורת למשפחה שהעריצה יופי מעל כל דבר אחר. שתי אחיותיה זכו להערצה על עיניהן
Я помню тот год, когда готовила стол к ראש השנה, как будто всё было вчера, а на самом деле пролетели уже десятилетия. Я ровняла последнюю салфетку, держа
אני ואשתי לקחנו לא מזמן משכנתא לצורך קניית דירה יפה בשכונה חדשה בירושלים, אחת כזו שרק עכשיו עוד ממשיכים לבנות בה. “צריך לקדש אותה!”
31 בדצמבר, יומן אישי הנחתי את הצלחת האחרונה ולקחתי צעד אחורה. שתים עשרה מערכות סכו”ם, שתים עשרה כוסות, שתים עשרה מפיות מתקפלות למשולשים כמו שאמא
Я помню тот вечер, когда зима еще не отпустила Иерусалим, даже несмотря на близость весны. Сумерки опускались на окна нашей старой квартиры, воздух был
Life Lessons
הסיפור שקרה לפני שנים רבות ועדיין לא מרפה מלבי. אורי, אב שהחיים הקשיחו אותו, חיפש תמיד את היופי בקרב ילדיו, ולא מצא כזה אצל בתו הצעירה, נעמי.