שיבולים. בערך לפני עשרים וחמש שנה, כשהייתי צעירה ועדיין לא התבשלתי, רופא המשפחה, על אף כל התחנונים שלי, שלח אותי למחלקה הפנימית. אז הייתי בת עשרים ושלוש
שיבולים. לפני כעשרים וחמש שנה, כשהייתי צעירה ותמימה, הרופא האזורי, על אף כל התנגדותיי, שיבץ אותי במחלקה הפנימית בבית החולים. באותו זמן הייתי בת עשרים ושלוש
Tío, tienes que ver lo que pasó el otro día en una terraza de Segovia, fue una auténtica monada. Estábamos tranquilamente tomando unas tapas y, de repente
Life Lessons
LA VIDA EXTRAORDINARIA En la boda de nuestra amiga Carmen, celebramos durante dos días: borrachos, saciados y llenos de alegría. El novio era tan guapo
Life Lessons
3 צוואת הבן הצעיר ישבתי על ספסל צר מול דלת חדר הניתוחים ב”שערי צדק” בירושלים, עיניי נעוצות באותיות האדומות: “נמצא בניתוח”
תקשיבי רגע, אני חייבת לספר לך משהו מהלב. זה היה כזה סיפור שקרה לי בערך לפני עשרים וחמש שנה, כשהייתי בת עשרים ושלוש, עם הראש בעננים, לפני שהחיים באמת חישלו אותי.
– איפה היית?! שאל אורי את אשתו בקול קר, כשנכנסה לדירה. – בעבודה, מה נראה לך. – אבל היום שבת! – נכון, אורי, אבל אני עובדת בשבתות לפעמים.
– איפה היית? שאל גידעון בקול קשה את רעייתו כאשר נכנסה לדירתם. – בעבודה, עניתי. – היום שבת! – אני גם עובדת בשבתות. –
Ana tiene sesenta años. Tiene dos hijos y comparte piso con su marido en un pequeño piso de dos habitaciones en el centro de Valladolid.
אף אחד לא יפגע בך איפה היית? שאל ברק את אשתו שנכנסה לדירה, קולו קשה. הייתי בעבודה. הרי היום שבת! אני עובדת גם בשבתות. עובדת, אבל כסף אין.