2אוקטובר2025 יום שלישי, יומן אישי היי, הוא לא רק נגע במילה? אולי התבלבלת, אולי זה היה בטעות? אימא, איך זה אפשרי? חשבתי שהוא יישאר רוֹדֵף, אבל ניקיט הוא
ביז, חביבי, תזכור את הסיפור של הלילה האחרון במגדל בתל אביב, בקומה שלישית, שבו הייתי עם בועז, הבעל שלי. בועז, באמת, תעשה כבר משהו! דחפתי אותו ברגש מהשינה.
איפה וייסקה? אין וייסקה! לאן נעלמה קולות לחישות מתפזרים בין קרובי משפחה שעמדו ברצפת בית החולים בנתניה, מחכים ליד המדרגות. אם וייסקה היה יוסף, אביו של הילד
¡Boris, ya basta! le empujó Laura con irritación, despertando al marido que aún roncaba. ¡Esto es insoportable! ¿Qué? grazó él medio dormido.
¿Y dónde está Vicuña? ¡No se ve a Vicuña por ningún lado! ¿A dónde se ha ido? susurra entre la multitud de familiares que se agolpan en la escalera del
מצאה בארכיון של אביה צוואה, שבה הוא הותיר את כל רכושו לאישה זר. שוב שכחת ליטול את הכדורים?! כמה אפשר, אבא! קראה מרים בקול קרוע, והניחה כוס מים ברעש על השידה.
Querido diario, Hoy he descubierto un secreto que ha destrozado mi tranquilidad y, al mismo tiempo, ha abierto una puerta que nunca pensé que tendría que cruzar.
¿Te estaba apuntando de una, mamá? preguntó Begoña, temblorosa. ¿Qué dices? ¿Te parece que se ha lanzado contra ti? ¿Tal vez fue casual?
מאיה, תארי, הי, אצלנו במשרד חדשה! נעמי. ממש מגניבה! תמר שמה צלחת חביתה על השולחן וישבה מול יואב. השמש חודרת דרך הוילונות ומזיקה לחדר בגוון זהב רך.
No lo planeamos, simplemente sucedió dijo Alejandro, sorprendido. ¡Carmen, adivina! En nuestro departamento hay una nueva. Alicia. ¡Qué guapa!