Lourdes, piénsalo cien veces antes de firmar la renuncia del bebé, ¡después será demasiado tarde! No puedo abandonarlo, entiéndanme, no puedo Todo el personal
Querido diario, Esta mañana desperté con la garganta arañada y el cuerpo cansado, como si la enfermedad me hubiera encontrado en la cama.
Él va a vivir con nosotros Un timbre estridente anunció que alguien había llegado. Luisa quitó el delantal, se secó las manos y se dirigió a abrir la puerta.
תמר, חשבי פעמיים לפני שכותבת מכתב של ריתוק על הילד! אחרי זה יהיה מאוחר מדי. אני לא יכולה לעזוב אותו, תבינו אותי, פשוט לא מצליחה כל הצוות במרכז הלידה מודאגת מהאם הצעירה.
הדפדוף של הפעמון הכריז על בואו של מישהו. נועה הוריטה את המפחת, ניגבה את ידיה ופתחה את הדלת. על המדרגות צעדו בתהבית עם בחורה צעירה והבחור שלה.
נורית כהן כבר מזמן חיכתה לרגע הזה לאמץ ילד מבית היתומים. בעלה, איתו חיה שישה שנים וללא ילדים משותפים, עבר אל אחרת, מצליחה וצעירה יותר. נורית הרגישה שהחיי המשפחה נקרעו;
Luz Martínez era corpulenta. Tenía treinta años y su balanza marcaba ciento veinte kilogramos. Quizá llevaba dentro una dolencia oculta, un desajuste metabólico
Mara, piénsalo cien veces antes de firmar una renuncia al bebé, ¡luego será demasiado tarde! No puedo abandonarlo, entiéndame, no puedo Todo el personal
Me he casado con el vecino que tiene ochentados años así no lo mandan al asilo. ¿Estás loca? exclamó mi hermana Lola, casi derramando el café al oírme.
Una joven mujer, María, llevaba a su pequeña hija en brazos y descendió del autobús en la entrada del pueblo de Los Claves. Miró el letrero que anunciaba