Life Lessons
Los niños vinieron de visita y me llamaron mala ama de casa. El día antes de mi cumpleaños comencé a preparar los platos para la celebración. Le pedí a mi marido que pelara las verduras y cortara las ensaladas mientras yo doraba la carne y preparaba el resto de los platos. Pensaba que había preparado un manjar delicioso con el que podría agasajar a toda mi familia. El día de mi cumpleaños, mi marido y yo fuimos por la mañana a la pastelería para comprar una tarta grande y, sobre todo, fresca, que seguro que a mis nietos les encantaría. Los primeros en llegar a la fiesta fueron mi hijo junto a mi nuera y mi nieto, seguidos de mi hija mayor con sus dos hijos y finalmente mi hija mediana con su marido y sus niños. Todos se sentaron juntos alrededor de la mesa y hacían sonar cucharas y tenedores con entusiasmo. Parecía que todos disfrutaban, había comida suficiente para todos. Los nietos estaban tan llenos que mancharon el papel pintado con sus manos sucias, y los adultos consiguieron manchar el mantel. Y a la hora del té, me dijo mi hija mayor: – Has puesto muy poca comida en la mesa… Hemos comido, ¿y luego qué? Sus palabras me impactaron muchísimo. Aunque fue una broma y los demás se rieron, yo me sentí ofendida. Es cierto que siempre intento guardar algo para los niños, pero es difícil cocinar para una familia tan grande. Solo tengo cazuelas pequeñas y un horno pequeño, y no puedo gastar toda mi pensión en una fiesta. — “No te preocupes, mujer”, me susurró mi marido en la cocina mientras sacábamos la tarta, “todo estaba riquísimo, por eso no ha sobrado nada. Si quieren más, que les pase las recetas, y que cocinen ellos cuando tengan tiempo. Y otra cosa: la próxima vez, que cada uno traiga algo. Son muchos y nosotros solo dos.”
00
Los niños vinieron a visitarnos y me llamaron mala ama de casa. Recuerdo que, en vísperas de mi cumpleaños, me dispuse a preparar los platos para la celebración.
Life Lessons
La llave en la mano
01
La lluvia golpeaba la ventana del piso con un ritmo constante, como un metrónomo que marcaba el tiempo hasta el final. Yo, Miguel García, me sentaba al
Life Lessons
Mi pareja se niega a cederle un piso heredado por su tía a nuestra hija mayor y prefiere venderlo para repartir el dinero entre los hijos, mientras yo insisto en que sería mejor que nuestra hija, ya universitaria, pudiera independizarse en el centro de la ciudad—¿quién tiene razón en este dilema familiar tan español?
00
Diario de Ignacio, Madrid, 16 de abril Hoy he vuelto a darle vueltas a una discusión que llevo semanas arrastrando con Clara, mi mujer. Todo comenzó cuando
Life Lessons
Hace dos semanas que no voy a la finca y los vecinos han montado un invernadero en mi terreno, plantando pepinos y tomates sin permiso Soy propietario de un pequeño terreno a las afueras de la ciudad, donde no cultivo nada, solo voy a relajarme. Prefiero disfrutar de un asado y la tranquilidad, sin dedicar mi energía a cuidar un huerto. Allí tengo una barbacoa, una pérgola para sentarme y refugiarme de la lluvia, y pronto pensaba poner una valla alrededor de la parcela. Fui un día para asar unas salchichas y desconectar del bullicio. Mis vecinos siempre habían sido gente normal, poco molestos y discretos, salvo una vecina que a veces me incomodaba con preguntas sobre por qué no plantaba nada. Su finca, justo enfrente, rebosaba de plantas y flores variadas a las que dedicaba todo su tiempo. Como aún no había vallado entre ambas parcelas, la vecina solía aparecer en mi terreno sin ningún pudor, algo que me desagradaba. Varias veces, al llegar, la encontraba paseando y curioseando por mi parcela. Un día le pregunté: —¿Pasa algo? —Nada, estaba pensando dónde se podrían plantar cebollas. Tienes tanto espacio libre y aquí no crece nada. ¿Te importaría que pusiera algo yo? Descolocado por la situación y por no querer ser grosero, le dije que podía plantar en una esquina. Luego me arrepentí, porque la mujer pasó medio día trasteando en mi trozo de tierra, agobiándome con su presencia. Después me fui unos días de vacaciones a la costa. Al regresar, lo primero que hice fue ir a la parcela y cuál fue mi sorpresa al ver que habían instalado un invernadero y varios bancales de pepinos y tomates en mi propio terreno. Sabía exactamente quién había sido y el enfado fue máximo. Decidí actuar: le pedí ayuda a un amigo y, ese mismo día, fuimos a una ferretería y pusimos una malla rodeando mi parcela. Así la vecina ya no podría entrar ni hacer lo que le diera la gana. El siguiente fin de semana apareció, enfadada: —¿Para qué has puesto una valla? Ahora no puedo acceder a mis plantas. ¿Vas a cuidarlas tú? Me pareció el colmo de la desfachatez, así que ese día desmonté el invernadero y lancé los materiales por encima de la valla. Desde entonces, la vecina ni me saluda.
00
Hace dos semanas que no iba a la casita del campo y, cuando volví, mis vecinos habían instalado un invernadero en mi parcela y habían plantado pepinos y tomates.
Life Lessons
Encontré la razón perfecta para hacer una proposición. Relato
02
Gracias por vuestro apoyo, los me gusta, la atención, los comentarios a los relatos, la suscripción y, sobre todo, un ENORME GRACIAS a todos los donantes
Life Lessons
הגיעה אליי חברה מהילדות. מעולם לא ילדה ילדים – היא בחרה בחיים לעצמה ולא רצתה אמהות. עכשיו, בגיל 60, נפגשנו שוב ושוחחנו על הבחירות, חיים מלאים ללא ילדים, ונשארה עם שאלה – האם באמת צריך להביא ילדים כדי שידאגו לך בזקנה?
0140
הגיעה לביקור ידידה מהילדות. מעולם לא היו לה ילדים. היא החליטה לא להביא ילדים לעולם, ורצתה לחיות למען עצמה. היום נפגשתי עם ידידתי מהילדות.
Life Lessons
נמאס לי כבר שבאים אלינו כל סופ”ש! – אולי גם אתם מכירים את הטיפוס שחושב שהכול סובב סביבו ולא אכפת לו שיש לכם חיים משלכם. גיסי ומשפחתו – הוא, אשתו, שני ילדיהם ואח של אשתו – מגיעים אלינו כל סוף שבוע כאילו בית המלון הפרטי שלהם. אף פעם לא שואלים אם זה מתאים, אף פעם לא מתחשבים. זה נמשך כבר כמעט שנה, וכבר נגמר לי הכוח. אני אוהבת אורחים, אבל במידה – וכאן כבר אי אפשר לנוח או לטפל בעניינים שלי אחרי שבוע עבודה קשה. במקום לנוח אני מוצאת את עצמי מבשלת, מסדרת מיטות ומכבסת הרים של מצעים, ושוב ושוב תוהה אם הם בכלל קולטים עד כמה זה חוצפה. בכל חודש הם אצלנו לפחות שלוש פעמים! אני ובעלי אף פעם לא מתנהגים ככה אצל משפחה, אולי היינו צריכים לבקר אותם כמה פעמים שיבינו איך זה מרגיש. ביקשתי מבעלי שידבר איתם, אבל הוא לא יודע איך – פוחד להעליב. אז הפסקתי לבשל בסופ”ש – אוכלים מה שיש, ואם נגמר, שיכינו לעצמם. גם דאגתי לא להבריק את הבית לפני כל ביקור. פעם גיסתי העירו לי שהגרביים של הבת שלה התלכלכו – אמרתי לה שאם מפריע לה, הדלי והמגב באמבטיה. וגם, הכי חשוב, התחלתי לשים את עצמי במקום הראשון – לא מבטלת תוכניות בגלל אורחים, ואם אין לי משהו ספציפי אז אני דווקא מנקה יסודי כדי לא להיות איתם. יום אחד גיסי אמר לבעלי: “נראה לי שנגמר לנו הזמן פה, הא?” ומאז – הם מגיעים רק אחרי שיחה מראש, בלי לינה, והרבה פחות. הייתם פעם במצב כזה? איך התמודדתם?
073
די, נמאס לי מזה שאתם מגיעים כל שבת! אולי פגשתם פעם את אותו טיפוס שמאמין באמת ובתמים שהעולם כולו סובב סביבו, לא מעניין אותו אם יש לכם תכניות משלכם או סידורים.
Life Lessons
נמאס לי כבר שבאים אלינו כל סופ”ש! – אולי גם אתם מכירים את הטיפוס שחושב שהכול סובב סביבו ולא אכפת לו שיש לכם חיים משלכם. גיסי ומשפחתו – הוא, אשתו, שני ילדיהם ואח של אשתו – מגיעים אלינו כל סוף שבוע כאילו בית המלון הפרטי שלהם. אף פעם לא שואלים אם זה מתאים, אף פעם לא מתחשבים. זה נמשך כבר כמעט שנה, וכבר נגמר לי הכוח. אני אוהבת אורחים, אבל במידה – וכאן כבר אי אפשר לנוח או לטפל בעניינים שלי אחרי שבוע עבודה קשה. במקום לנוח אני מוצאת את עצמי מבשלת, מסדרת מיטות ומכבסת הרים של מצעים, ושוב ושוב תוהה אם הם בכלל קולטים עד כמה זה חוצפה. בכל חודש הם אצלנו לפחות שלוש פעמים! אני ובעלי אף פעם לא מתנהגים ככה אצל משפחה, אולי היינו צריכים לבקר אותם כמה פעמים שיבינו איך זה מרגיש. ביקשתי מבעלי שידבר איתם, אבל הוא לא יודע איך – פוחד להעליב. אז הפסקתי לבשל בסופ”ש – אוכלים מה שיש, ואם נגמר, שיכינו לעצמם. גם דאגתי לא להבריק את הבית לפני כל ביקור. פעם גיסתי העירו לי שהגרביים של הבת שלה התלכלכו – אמרתי לה שאם מפריע לה, הדלי והמגב באמבטיה. וגם, הכי חשוב, התחלתי לשים את עצמי במקום הראשון – לא מבטלת תוכניות בגלל אורחים, ואם אין לי משהו ספציפי אז אני דווקא מנקה יסודי כדי לא להיות איתם. יום אחד גיסי אמר לבעלי: “נראה לי שנגמר לנו הזמן פה, הא?” ומאז – הם מגיעים רק אחרי שיחה מראש, בלי לינה, והרבה פחות. הייתם פעם במצב כזה? איך התמודדתם?
0178
די, נמאס לי מזה שאתם מגיעים כל שבת! אולי פגשתם פעם את אותו טיפוס שמאמין באמת ובתמים שהעולם כולו סובב סביבו, לא מעניין אותו אם יש לכם תכניות משלכם או סידורים.
Life Lessons
היא חשבה שבעלה בעל תיאבון בריא, אבל התברר שאחותו גונבת להם את כל האוכל
083
שרה עומדת מול המקרר הפתוח, מחזיקה את ראשה בתסכול. שוב בעלה חיסל את כל האוכל. היא לא מבינה לאן כל האוכל נעלם כל כך מהר. רק אתמול סיימה לבשל והכל כבר לא נשאר.
Life Lessons
הגעתי לביקור, התגעגעתי אלייך, אבל הילדים מרגישים כמו אנשים זרים – סיפורה של אם לשלוש בנות בוגרות שחוזרת מביקור כואב אצל בתה הצעירה בישראל
0183
הגעתי לביקור, התגעגעתי אלייך, אבל הילדים? מרגישים לי כמו זרים לגמרי. את יודעת איך זה הורים תמיד דואגים לילדים שלהם, אבל לפעמים, כשאנחנו מסתכלים עליהם כשכבר
© 2026 VesperUm