Antonia García escarbaba las hileras de su huerto cuando, entre el crujir de la tierra, escuchó una voz llamándola desde el patio. Secó el sudor del ceño
Celebración a dúo De pequeña, Inés había asistido con sus padres a la boda de su prima en un pequeño pueblo de la provincia de Segovia. Al principio todo
Verónica llevaba veintitrés años casada y la vida en casa se había vuelto insoportablemente monótona. Nuestra hija, Celia, se había casado y se había mudado
No se apresuran a amar porque el amor ya está siempre presente. En la biblioteca municipal de Madrid reina el silencio, aun cuando entran lectores.
Este mes el dinero se ha ido como agua, ¡puf! y ya no queda nada dije mientras me calzaba los botines, apoyado en el taburete del recibidor.
No te pedí que arruinaras tu vida dije, con la voz temblorosa, mientras la noche se cernía sobre el pequeño apartamento de la calle Gran Vía. Begoña, ¿estás segura?
מתחילה מהשחרור מבית החולים בתל אביב, אורית נתקעת בפתחה מול גבר. סליחה, הוא אומר, כשהמבט שלו נעצר עליה לרגע. בבקשתו הבאה הוא מרחיב את המבט בתום לב, מסובב
במתכוון לחתונה אורי מתחתן עם רוֹתֶם במכוון כדי לפגוע במוריה. הוא רוצה להראות שלא סובל מהטבות שלה. יחד עם מוריה הוא נשאר כמעט שנתיים. הוא אוהב אותה עד משוגג
ההוראה של הילד הצעיר רuth בן-אורי חיכתה בעיניים קפדניות אל שלט “חדר ניתוח”. האותיות נמסו ברקע כלאורך שעות של המתנה, ליבה פקפקה בקצב של מצפצף.
שירה הולכת ליד תצוגות החנויות וצועמת על האוכל בעיניים. היא מדמיינת מנטלית מה יוכל להספיק לכסף הקצר שבארנק הקטן שלה מובן שהייתה צריכה לחסוך.