יומן אישי שנה אחרי הגירושים בעיצומו של תהליך הגירושים שלי ושל איתן, שהיה פעם בן זוגי ואיש עסקים מצליח, הוא החליט “להעניק” לי את המושב הישן
החורף כיסה את החצר של אורי בשכבה עבה של שלג, אבל הכלב הנאמן שלו, לביא, רועה גרמני גדול, התנהג מוזר מאוד. במקום להתכרבל בתוך המלונה הגדולה שבנה לו אורי
Bueno, escucha lo que te voy a contar, porque de verdad es de esas historias que te hacen pensar. Mira, todo empezó cuando Julián, muy apurado, le dijo
8 ביוני לפעמים גם רגעי השפל יכולים להפוך לניצחון הנה סיפור חיי בשנה האחרונה. בתהליך הגירושין שלי עם ארז, שהיה בעל הון לא קטן, הוא החליט להשאיר לי משק נטוש
יומן, יום שני לפני כמה שנים חמותי נפטרה, ואחרי שהלווינו אותה, נשבעתי לעצמי שאעמוד בכללים: או שמכבדים את הורינו גם אחרי לכתם, או שלא אבל אני לא אשפוט.
Esto no es tu casa Hoy he vuelto a mirar, con una tristeza profunda, la casa donde crecí. A mis dieciocho años, ya estaba completamente desilusionado de la vida.
הכלבה לא יודעת דברים בסיסיים… מה עליי לעשות? חמותי הלכה לעולמה לפני כמה שנים, ואחרי שקברנו אותה בהר המנוחות, נשבעתי לעצמי לשמור על הכלל: אל תדבר
יום הולדת שבעים שלי לא היה אמור להרגיש בודד כל כך. חיכיתי כל הבוקר לטלפון. בדיוק בצהריים הטלפון צלצל, כמו לחתוך את הדממה בחרדה שהצטברה סביבי.
חמותי נפטרה לפני כמה שנים, וכשסיימנו לשבת עליה שבעה, נשבעתי לעצמי לכבד את הכלל: או שיוצאים זכורים לטוב, או שלא מזכירים כלל את הנפטרים. ודבר נוסף הבטחתי
בלי מזל, אין אושר איך הוא בכלל לקח אותך, טיפשה שכמותך! מי ירצה אותך עכשיו, עם ילד על הידיים! ואיך תגדלי אותו?! אין כאן עזרה בשבילך, שתדעי!









